|
הקוסמת ממיקמק סיטי (אנג'לינה ואליסה)
|
27/01/2018 |
לפתע המראה החלה להסדק לכל אורכה, המסגרת המפוארת נבקעה לשנים, רגל של מיקמקית יצאה מתוך הסדק שלאורך המראה, ואחרי הרגל יצאה מיקמקית, אליסה.
"הו, תודה רבה לך איזבל!" אמרה אליסה באושר "עכשיו בואי אני אקח אותך למקום מיוחד"
תוך רגע הופענו חדש בביקתת עץ ישנה מלאה מדפים מאובקים, על כל המדפים עד האחרון שבהם היו מלאים בצנצנות, מבחנות, שיקויים, מגילות עתיקות, וספרים מרופטים. "בואי שבי" אמרה אליסה והצביעה על כיסא שהיה ליד שולחן עגול "סליחה שמאובק כאן, לא הייתי פה הרבה זמן."
התיישבתי. על השולחן הייתה פרושה מפה דהויה, ועל המפה היה כדור בדולח. הבטתי אל מעמקיו הערפילים של כדור הבדולח, ומתוכם היישירה לי מבט השושנה!
"איזבל, זאת מלכודת!" לחשה השושנה ונעלמה.
קמתי ואמרתי לאליסה שחיטטה בין השיקויים והמגילות "אני צריכה ללכת... אמא שלי בטח דואגת לי נורא" שיקרתי. אליסה הסתובבה, "את לא הולכת לשום מקום".
"מה?"
לפתע שערה של אליסה השחיר כמו הלילה, עינייה נעשו אדומות כדם, עורה החוויר כמו הירח והיא חייכה אליי חיוך קר. "מ-מי את?" השתנקתי. "אני אנג'לינה, והייתי כלואה במראה 30 שנים... ועכשיו שחררת אותי!"
שחררתי את הקוסמת הרעה אנג'לינה? |
|
