קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
סיפור לט"ו בשבט:) - "העץ הקסום"
|
30/01/2018 |
פרק א' : היכרות איתי
היי לכולם, שמי נויה, ואני רציתי לספר לכם סיפור מיוחד שקרה לי,
ואתם יודעים למה היה לי כל כך חשוב לספר לכם את הסיפור הזה עכשיו?
כי עכשיו יציינו עוד מעט את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. והסיפור שאני אספר לכם ולכן עכשיו, קשור באופן די גלוי לחג זה.
כל אחד מאיתנו ראה בחייו לפחות יותר מ-3 סוגי עצים לדוגמא : דקל, ארז, אקליפטוס, אורן, עץ זית, ברוש, עץ תותי-יער... כל מיני עצים שאנחנו אפילו רואים ביום-יום, אם אנחנו הולכים ברגל לבית הספר, הולכים לפארק, חורשה, גן שעשועים, יער או סתם מביטים בחלון שבבית לעבר כל השכונה ורואים מיליוני עצים שונים.
אבל אני בטוחה שאת העץ שעליו אספר, מעולם לא ראיתם, גם אם עכשיו גילכם הוא 80. זהו עץ קסום, עץ מיוחד עץ ש... מה אני הורסת הכל?!? תמשיכו לקרוא ופשוט תגלו לבדכם:)
פרק ב': בוקר מהגיהינום
היום היה יום שבת. קמתי ב-6:40 בבוקר, לצרחות בכי של אחי הקטן, שון, בגלל שהוא גילה שנפל לו המוצץ...
אתם חושבים בטח "הוא חדר ליד ההורים, איך בכלל התעוררת?"
אז אני מודיעה לכם כבר מעכשיו! אתם טועים, אחי ישן איתי בחדר בחלק השני, שם הכול מבולגן, יש אלפי צעצועים על הרצפה, וחצי מהקיר (החצי שאליו אחי הגיע) היה צבוע בצבעי פסטל בגוונים : אדום, ירוק, כחול וסגול. החלק שלי מסודר ונקי, כי זאת אני, ואני כבר מספיק בוגרת בשביל לא לבלגן הכול.
אני אחזור לסיפור...
אמא שלי הגיעה לחדר בתוך דקה עם בקבוק חלב חם, עד שגילתה שכל מה שקרה זה שהמוצץ שלו נפל, אבל זה שון.., כאשר שון ראה את הבקבוק גם אחרי שאמא הכניסה לו את המוצץ (לאחר חיטוי) לפה הוא המשיך לבכות והצביע על החלב. בזמן הזה אני חזרתי להתכסות במיטה וניסיתי להירדם. אך ניסיוני כשל ונשארתי ערה בתוך המיטה עד לשעה 11:00, כי בשעה 11:00 יצאתי מהמיטה לשם שינוי... כשהגעתי לסלון גיליתי שאף אחד לא ער! אמא כנראה הייתה עייפה נורא ממה שקרה בלילה, ואבא תמיד קם מאוחר, ואחי שון לא יכול לצאת לבד מהמיטה – וטוב שכך!. פיהקתי פיהוק גדול והדלקתי טלוויזיה. לאחר כמה דקות שישבתי על הספה כמו סמרטוט ובהיתי בטלוויזיה ללא שום תזוזה או מצמוץ החלטתי שאני רוצה שוקו, אבל לא היה לי כוח להכין לעצמי, באיזשהו שלב הרצון שלי לשוקו גבר וגבר והחלטתי שאני חייבת לשתות שוקו. הלכתי בחוסר רצון למטבח ופתחתי את המקרר כדי להוציא חלב, נחשו מה? הבקבוק חלב היה ריק! התעצבנתי ושאלתי את עצמי "מי מחזיר בקבוק ריק של חלב למקרר?!" לאחר שנייה של מחשבה גיחכתי ועניתי לעצמי "אני". נאנחתי ובמקום שוקו שתיתי מים. כפי ששמתם לב זה היה בוקר ממש מהגיהינום!
פרק ג': נסיעה משעממת
השעה 11:58 בבוקר, אמא התעוררה וחייכה בעיניים מלאות הבעה "בוקר טוב נוניק!, איך ישנת? את רוצה שאני אכין לך שוקו וחביתה? היום אנחנו ניסע ביחד לסבא וסבתא שגרים בקיבוץ!" פיהקתי פיהוק ענקי ועניתי "בוקר טוב.., לא משהו.. כן מאוד אבל אין חלב!, יש!!" אמא צחקה ואני הבטתי בה בהבעה שואלת "למה את צוחקת מזה שאין חלב, שלא ישנתי טוב ומזה שהתרגשתי שנוסעים לסבא וסבתא?" אמא לטפה לי את השער והתכופפה על הברכיים עד שהגיעה לגובה שלי, "אני לא צוחקת על זה שלא ישנת טוב וגם לא על שהתרגשת, אני צוחקת רק בגלל שאמרת שאין חלב, ובדיוק אז הסתכלת אל עבר המטבח, שם נמצאת שקית של 2 קרטוני חלב" אמא חייכה והוסיפה, "אז את רוצה שאכין לך?" הנהנתי בראשי וחייכתי חצי חיוך. בינתיים הלכתי לשטוף פנים, לצחצח שיניים, להסתרק, להתלבש ולנעול נעליים. עכשיו הייתה השעה 13:02, אמא גמרה להכין לארבעתנו (היא, אבא, שון ואני) כריכים לנסיעה, כי היא אמורה להתמשך שעה וחצי. אני בדיוק גמרתי לצייר ציור גדול ויפה לסבא שלי, אילן, שחוגג היום יום הולדת, אבא שלי גמר לכתוב ברכה לאבא שלו (סבא אילן), ואחי שון סיים לצפות בתוכנית האהובה עליו בערוץ "בייבי". יצאנו מהבית לכיוון המכונית, וכשנכנסנו לתוכה הרגשתי שהנסיעה הזאת הולכת להיות משעממת מאוד.
אנחנו נוסעים כבר 40 דקות אבל זה מרגיש כמו שעתיים.., יש מן שתיקה מעיקה בתוך האוטו שכל 6 דקות רציתי שתפסק אז סיפרתי חידה או בדיחה שנזכרתי בהן, אבל אחרי שהם ענו לי על החידה או צחקו מהבדיחה, חזרנו לאותה שתיקה מעצבנת. אני לא ידעתי מה היה יותר גרוע – אם שון היה בוכה כל הנסיעה, או השקט המעיק הזה כל הנסיעה.
פרק ד': שותלים עצים
הגענו לביתם של סבא אילן וסבתא רבקה. חיבקתי את סבא וסבתא בהתרגשות ושמחתי כל כך שעכשיו תגמר השתיקה, כי אף פעם לא שתקנו אצל סבא וסבתא. נתתי לסבא את הציור והוא נתן לי נשיקה במצח ועוד חיבוק. סבתא הציצה בדף עליו מצויר עץ עם פרצוף מחייך והמון בלונים שליד העץ רשום "זה סבא אילן, הוא חוגג היום יום הולדת, רציתי לאחל לו את כל הטוב שבעולם ושימשיך לצמוח לעוד הרבה זמן!, אוהבת אותו – נכדתו נויה" ולטפה את שערי "איזה ילדה מדהימה את!" אמרה לי וחייכה אל עבר אמא שלי. סבא החזיק לי את היד וביחד נכנסנו לבית שלהם. אני אוהבת איך שהבית שלהם נראה, תמיד אני נכנסת לחדר שבהמשך המסדרון, החדר שהיה פעם החדר של אבא שלי, כשהיה ילד, יש בחדר הזה מיטה קטנה עם שלוש כריות לבנות ואחת חומה, ועם סדין לבן מגוהץ. בחדר יש גם טלוויזיה קטנה שלמולה ניצבת כורסה חומה, בה אני תמיד יושבת וצופה בסדרות שלי. בכל פעם שאנחנו ישנים אצל סבא וסבתא, אני ישנה בחדר הזה ואחי ישן יחד עם ההורים בחדר שהיה שייך פעם לדודתי, ענבר, כי יש בו עדין את הלול הישן שלה, ומיטה זוגית גדולה. הסלון של הבית של סבא וסבתא נותן תחושה של חום ואהבה, יש בו טלוויזיה די גדולה, כורסה אחת אדמונית, ספה ארוכה בעלת 6 כריות רכות ושולחן שבו אנחנו לפעמים אוכלים עוגה ועוגיות.
סבא וסבתא הזמינו אותנו לשבת על הספה. התיישבתי עליה ועל ידי התיישבו סבא ואמא. סבתא אמרה בקול שמח "אנחנו הולכים היום לשתול בשדה עצים. כל אחד מאתנו, את העץ שלו". לסבא וסבתא שלי יש שדה גדול שהוא רק שלהם. יש בו המון עצים ושיחים פורחים וצומחים ואני אוהבת לבקר שם כשאני באה אליהם. הבטתי בסבא ושאלתי "מתי הולכים?", סבא הסתכל על סבתא בחיוך, סבתא הסתכלה על סבא בחיוך, שניהם ענו בגאווה "אם את כל כך רוצה, נוכל לצאת עכשיו ברגל ונספיק גם לעשות פיקניק" צהלתי משמחה ושון התחיל להתפקע מצחוק בין הידיים של אמא. יצאנו כולנו בצעדים קלים אל עבר השדה הגדול. כשהגענו לקחתי את הזרעים בתוך הכפפות שלי, לקחתי את חפירה גדול והתחלתי לחפור באדמה הלחה. לאחר שיצרתי גומה תחבתי לתוכה את הזרעים וכיסיתי בעוד אדמה. הבטתי סביבי וראיתי שכולם מכסים את הגומה באדמה, כמו שאני עושה.
כשגמרתי לכסות את הכל הידקתי בעדינות עם הידיים ולקחתי את המשפך האדום. התחלתי לאט-לאט להשקות את האדמה ולאט-לאט נעשיתי אני בעצמי צמאה. רצתי אל אמא שכבר גמרה לשתול את העץ שלה וביקשתי ממנה מים. היא הרימה קנקן גדול שקוף שבתוכו היו מים, ולקחה כוס חד פעמית מהתיק הירוק. לאחר שמזגה לתוך הכוס נתנה לי והחזירה את הכל לתיק. היא התקרבה לאזור העץ שלי והרימה את המשפך האדום שלי, שהיה מונח על האדמה. היא נתנה לי אותו והחזיקה אתי ביד אחת. לאט-לאט זרמו המים אל תוך האדמה וחלחלו פנימה עמוק עמוק.
חייכתי אל אמא ונתתי לה חיבוק גדול.
פרק ה': סוף פירחוני ויפה
לאחר שבוע חזרנו אל סבא וסבתא וסיימנו לחגוג לסבא יום הולדת. יצאנו ביחד לשדה וגילינו את כל העצים צומחים ופורחים. העץ שלי היה מיוחד במינו. הוא פרח הכי גבוה והפרחים שלו היו צבעוניים ויפים למראה, אבל היה לו משהו שונה, משהו שמעיד על אהבה. היה לו עלה אחד שונה מהשאר. הוא היה קרוב לאמצע הגזע, מצד שמאל. הוא היה בצורת לב אדמדם כתמתם ויפה. חיבקתי את אמא ואבא, ואחר גם את סבתא וסבא ואמרתי "עם איזה משפחה מדהימה זכיתי לחיות!" ואפילו ליטפתי את שערו של אחי, שון ולחשתי לו "גם אותך אני אוהבת".
|
|
|
|
|
|
237
|
|
|
|
|
|
|
|
|
11/02/2018 20:35 |
רותם15243 |
4 |
|
מהמם!!!!! את סופרת מדהימה!! |
|
|
|
|
|
01/02/2018 16:55 |
רותי212 |
3
|
|
מוש(: |
|
|
|
|
|
01/02/2018 15:29 |
דמיקמק33 |
2 |
|
אהבתי מאוד, הסיפור מתאים לכתב אורח |
|
|
|
|
|
30/01/2018 22:33 |
כוכבית775 |
1
|
|
מהממייי ממש!!! אהבתי :) |
|
|
|
|
|
|
|
