|
שלושה משאלות-עוד סיפור לכתב אורח
|
18/02/2018 |
ליאן טיילה בחורשה הקטנה שליד ביתה ברוגע. הקשיבה לקולות הציפורים שצייצו מעל צמרות העצים ונהנתה ממגע הדשא המלטף את רגליה. פרח קטן שצבעו ורוד עדין לחד את מבטה היא מעולם לא ראתה פרח כזה.
"זהו פרח המשאלות הוא יעניק לך שלוש משאלות אלו שתבחרי תשתמשי בהם בחוכמה" נשמע קול אבל כאשר ליאן הרימה את מבטה לא היה שם נפש חיה מלבד כמה חיות.הפרח נעלם ובמקמו סיכה קטנה בצורת אותו הפרח הופיע
ליאן נכנסה בשערי הכסף המנצנצים של בית ספרה, שקועה במחשבות ולכן לא שמה לב לשתי בנות שעמדו מולה.
"סינדי תראי מי זאת" אמרה אחת הבנות
הרמתי את מבטי ופגשתי את עיניה הכחולות העמוקות של מינדי
"אופס" סינדי צחקקה ברשעות ושפכה על חולצתי החדשה ,שענדתי עליה את סיכת הפרח, מים.
שתי הבנות הלכו בניעור שיער.
"הלוואי שיכולתי לנקום בהן" לחשתי והסיכה החלה לזהורהזמן החל להעצר ואז שוב כולם החלו לזוז.
חד לא ראה זאת "אההה!" צעקה נשמעה משירותי הבנות ומיהרתי להיכנס לשם. מינדי וסינדי הביטו במראה בבהלה וכשהסתובבו אלי הזדעזעתי. על פניהן נוסף שפם דק של חתול.
עוד צעקה נשמעה זנב קטן וצהוב שתאם את צבע שיערה של מינדי פרץ בעוד רעמת שיערה הג'ינג'ית על ראשה של סינדי הציצו זוג אוזני חתול חמודות.
הייתי המומה. ביקשתי נקמה מהסיכה והיא מלאה את בקשתי. אבל לא התכוונתי לזה! אני חייבת לבטל את המשאלה! אבל אולי זה מגיע להן? לא ממש ממש לא! הצד הרע שלי החל להשפיע על הצד הטוב שלי. חלק ממני רצה שהן יסבלו אבל החצי השני שלי זעק לי לבטל את הכישוף. "הלוואי שתחזרו למצב הרגיל"
ושוב הזמן עצר מלכת, הזנב מינדי נעלם ואיתו השפם וכך גם אוזני החתול והשפם של סינדי.
הזמן חזר ומינדי וסינדי נראו כאילו התעוררו מחלום רע.
פתק נשר מכיס הסווצ'ר של מינדי ואני קראתי את הכתוב בו בליבי: 'מינדי מתוקה סליחה שלא יכולנו לחזור ליום הולדתך אנחנו עסוקים מדי בעבודה שלנו מזל טוב מקווים שהמתנה תמצא חן בעיניך'
מינדי מיהרה לכניס את הפתק לתוך הכיס שלה, כשקלטה שהוא נפל לה וראתה אותי רוכנת מעליו.
"אני מצטערת" אמרה מינדי זה לא דמה כלל לקול הלעגני הרגיל שלה הקול הזה היה מלא בעצב "רק התעצבתי שיש לך משפחה שאוהבת אותך"
עיניה כעת נמלאו דמעות, היא הבינה שאין מנוס מלספר זאת "תבטיחי שתשמרי את זה בסוד" ביקשה ממני
הנהנתי בשקט "אל תדאגי סודך שמור אצלי"
ישר כשתחזרתי הבית התקשרתי לכל הילדים מהכיתה שלי ושל מינדי. תוך כמה שעות כולם היו בבית של מינדי ובת דודתה סידני, והתחלנו לארגן אותו. אפינו עוגה,ניפחנו בלונים וקישטנו את הבית.
שלוש נקישות נשמעו על הדלת. הסימן של סידני.
כולנו מיהרנו למצוא מקום מסתור ברחבי הבית.
קירקוש המפתחות נשמע על הדלת וסינדי נכנסה ואחריה מינדי.
"מזל טוב!" כולם צעקו ויצאו מהמחבוא שלהם
חיוך נמתח על פניה של מינדי היא נראתה מאושרת כמו שבחיים לא ראיתי אותה.
כעת ידעתי מה תיהיה משאלתי האחרונה.
"הלוואי שההורים של מינדי יהיו פה" ביקשתי.
הזמן עצר, הסיכה זהרה והמשאלה הוגשמה.
ההורים של מינדי נכנסו בדלת הבית וכמובן לא הופתעו כי סידני סיפרה להם על המסיבה.
הסיכה התפוגגה באורך פלא והלכה ללמד אחרים את מה שכעת אני למדתי.
בסופו של דבר כל מה שהייתי צריכה כדי ללמוד זאת זה רק שלוש משאלות. |
|
