|
מקובלות, אך לא פיות
|
18/02/2018 |
חודש עבר מאז אותו יום אפרורי בו מיילי רוז ואנה לעגו לסטלה. הן התחילו להציק לה בכל יום, אבל סטלה לא פצתה את פיה. קרן שמש קלושה נפלה על מגרש המשחקים החורפי, וסטלה ישבה על ספספל ואכלה כריך. לפתע מיילי, רוז, ואנה הגיעו בהבעת הבוז הקבועה שלהן. "הכנת את שיעורי הבית שלנו, סטלה?" דרשה אנה. "כן" מלמלה סטלה ושלפה את שיעורי הבית המוקפדים ביד רועדת. רוז חטפה את שיעורי הבית מידה של סטלה, ושלושתן הלכו, תוך כדי הפילו את הכריך של סטלה. סטל הרימה את הכריך והשליכה אותו לפח. הצלצול הרעים ברכבי בית הספר "מיקמקי השלום" והמיקמקים המאוכזבים נכנסו לשיעורים. לבסוף הגיע סוף היום וכולם הלכו הביתה. מצב רוחה של סטלה היה נחות ביותר שהגיעה הביתה. היא הלכה לספרית מיקפה, והספרנית מיקה, בעלת המשקפיים בעלי מסגרת צרה, בירכה את סטלה בלבביות.סטלה השאילה ספר שריתק אותה עד ששכה את שיעורי הבית.
"נו? איפה שיעורי הבית?" אמרה מיילי למחרת.
סטלה החווירה.
"א-אני לא ה-הכנתי שיעורי בית" גמגמה סטלה.
המשך יבוא... |
|
