|
חברות אמת חלק א'
|
03/03/2018 |
חברות אמת חלק א'- הקול המוזר שוב נכנס למחשבותיי. לפני עמדה התלבטות הרת גורל, את מי להציל את מיכל-הילדה החדשה שעדי מנסה לשכנע אותי לא להיות חברה שלה, או את עדי-חברתי הטובה מילדות.
אז הכול התחיל לפני כמה ימים, לכיתתנו הצטרפה תלמידה חדשה, מיכל, מהרגע הראשון היא מצאה חן בעיני. שיער שחור ארוך, עיניים גדולות ירוקות, ותמיד לבושה בצו האופנה. כעבור יומיים נגשה אליי עדי, חברתי הטובה מילדות, באמירה מוזרה: "תקשיבי, אני מכירה את מיכל מאיזשהו מקום! אבל אני לא זוכרת. זה כאילו מישהו מחק לי את הזיכרון, אבל אני ממליצה לך: תתרחקי מהילדה הזאתי תכף ומיד!" "מה?!" הזדעזעתי. מעולם לא שמעתי את מיכל מדברת כך! תמיד הייתה ילדה שקטה שדיברה רק טוב ופתאום, מול נגד עיני היא משתנה לי! מעניין מאיפה היא מכירה את מיכל אני חייבת לברר.
הגיע הלילה, הכל היה שקט ורגוע, ונשכבתי לישון. החלום שחלמתי היה מזעזע: איש אחד בעל מצנפת שחורה אמר כך- "שני החברות הכי טובות שלך יאבדו, כנראה לנצח, אלא אם כן תצאי למסע עבורי ותחזרי בשלום בתאריך שאגיד לך." הוא צחק. זה היה מפחיד! מה אני אגיד לכם??? "אה מי הן שני החברות הללו? ומדוע זה קורה לנו?" שאלתי ברעד צמרמורת אחזה בי כשדברתי "החברות הן מיכל ועדי והשאלה השנייה לא אוכל לענות לך, אך האם הינך מקבלת עליך את המסע?" "בוודאי! הכל למען החברות!!!" "בסדר גמור." אמר האיש, מרוצה. "תצאי מחר בשבע בבוקר אל גבעת אליסיום תמצאי שם ברק מחודד בצבע זהב נוצץ על פסגת ההר ותקבל את חברותיך! יש לך להשלים את המסע עד יום חמישי הבא הבא כלומר" הוא הציץ בשעונו "שבועיים תמימים עד אז לא תראי את חברותיך להתראות" דמותו התערפלה והיטשטשה לגמרי. קמתי בבהלה זה היה חלום, אל תדאגי אך לפתע שמעתי קול "זה לא היה חלום! קומי תתארגני ובשבע וחצי תצאי, זכרי מה שאמרתי לך..." מיהרתי לארגן תיק, נעליים, מברשת שיניים, בגדים, חטיפים, אוכל, טלפון ושתיה ויצאתי לדרך. אוקיי מלמלתי שמתי ג'י פי אס חצי שעה?! לא הגיוני. "היי!" שמעתי קול זאת הייתה טל חברתי, "הי" עניתי באדישות "מה קורה? הכל פ'סדר?" שאלה "אממ,"התלבטתי האם לספר לה או לא לבסוף סיפרתי "אני אבוא איתך! חברות זה מספר 1 ברשימה שלי" וככה עם מה שיש לה בתיק, והיה לה הרבה כי היא ישנה אצל חברה, יצאנו לדרך. "טוב, בואי הנה הפסגה וזהו אנחנו רק לוקחות את הברק והתחפפנו." אמרה טל אך מסתבר שלא היה כך "הי! תראי הנה חיות טרף!" קראתי בבהלה "אל תדאגי אני מעולה באילוף חיות." הבטתי בה בחוסר אמון מוחלט "הנה תראי" היא שרקה שני שריקות ותוך שניה החיות באו אליה "יופי, יופי חמודים לא לזוז" היא זרקה להם כדור ובעוד הן מתנפלות על הכדור אנו עולות לגבעה "מגלשה?" אמרה טל "יש לי פוביה ממגלשות!" "אל תדאגי," הפעם זו הייתי אני, "תראי מה אני עושה בצ'יק צ'ק" מיהרתי לפרק את המגלשה ובמקומה בניתי מדרגות "וואו." התפעלה טל "עוד שניה" אמרתי ולבסוף הגענו הנה הברק אכלנו ושתינו קצת ואז שמתי לב מה התאריך ועיני חשכו. יום רביעי שעה 6:30 בצהריים. אוי לא! זאת אומרת שנשארו לנו רק יום אחד להשלים את המסע ואני וטל פתחנו בריצה! "הנה" עצרה טל מתנשפת "הגענו עכשיו קחי ת'ברק הזה אל מי שביקש ממך ויאללה עפנו." "בסדר" עניתי, ורצתי לביתי ושקעתי בשינה "כל הכבוד לך גברת צעירה! אני רואה שהשלמת את המסע כראוי" דיבר אליי הקול "עכשיו הנה הבנות מחכות לך בביתן וביי אני הולך להחריב את העולם!" אוי לא! אך לא היה לי זמן להתעסק בזה, רצתי לראות שמיכל ועדי חזרו בשלום הביתה. וכן. הן היו!! איזה אושר איזה הקלה...הכל למען חברות. אבל עדיין-איני ידעתי מהיכן מיכל ועדי מכירות אברר!!!
~המשך יבוא~
|
|
מוקדש
ל reuven, popi987, נומיקמק11, יעלממית, גואי45, נדין111, אמיליXDX, ליאור8256, סתיו252לואי, כפירמיק, יאנצי, dana | |
|
|
