היה היה מיקמק שהיה אוהב כל כך מינימיקים וקרו לו מינימק והיו לו אינספור מינימיקים מכל הסוגים הצבעים והמינים וכל הזמן הוא היה מטפח אותם ומפנק אותם כל כך וכל אחד ואחד הוא ידע את שמו ואת מה שהוא אוהב ואת המשחק האהוב עליו הוא ממש היה מומחה במינימיקים והיה לנו מינימיק אחד שהוא הכי אהב קראו לו מינימאוס והוא היה הכי מיוחד כי הוא היה מזכיר לו את מה שקרה בילדותו כשהוריו נעלמו במלחמה וכל פעם מינימאוס היה מרגש אותו רק מלהסתכל עליו ויום אחד מינימאוס הלך לאיבוד והוא בכה כל כך כי הוא חווה שוב את היעלמות הוריו והוא פנה לכל אזרח במיקמק ושאל אם הוא ראה את מינימאוס שלו אבל אף אחד לא ידע הוא הרגיש שהוא חייב לחפש בעצמו הוא הלך בכל רחבי מיקמק מהאי ועד לקרחת היער מהמעבדה ועד לפארק המים עד שהוא נכנס לאיזו סמטה צרה מאוד וראה מקום שונה מאוד הוא ראה משהו קסום הוא ראה מקום ענק שחיים בו רק מינימיקים מכל הצבעים הסוגים המינים והוא לפתע ראה את מינימאוס שלו והוא ראה שטוב לו שם וכיף לו ושהוא בסך הכל נהנה שם מאוד והוא חשב לעשות מעשה מקסים אך גם כואב הוא לקח לשם את כל המינימיקים שלו וכשהם התאחדו הם היו כל כך מאושרים ושמחים וכאות תודה כל המינימיקים הביאו לו חיבוק אחד גדול ואמרו בפה אחד תודה! ומינימאוס אמר לו שהוא רוצה להביא לו גם מתנה מינימאוס אמר לו בוא אחריי הם הלכו והלכו ולפתע מינימק ירד על ברכיו ובכה מהתרגשות ורץ לעבר הוריו שנעלמו במלחמה הם היו כל כך מאושרים שהם התאחדו מחדש ומינימק אמר למינימאוס אני כל כך אוהב אותך חבר יקר שלי אני מקווה שתהנה שם ומינימאוס אמר למינימק שהוא בטוח יהנה והוא מקווה ששימח אותו הם התחבקו כל כך חזק מאושר וכל אחד הלך לדרכו ומאותו יום בכל יום ויום באותה שעה באותו מקום הם נפגשים מדברים צוחקים ושמחים! וזה בעצם סיפור שמראה עד כמה חשובה המשפחה של כל אחד ואחת מכם! וכמה חשוב להעריך את מה שיש לך בכל יום ויום!.
