קהילה - סיפורים ושירים
|
|
נוי3314
|
0
|
|
|
|
|
|
הגלידה האחרונה
|
19/09/2018 |
הי אני כותבת את זה לך כמו שכבר ציינתי אני לא אוהבת לכתוב בכלל אבל זה במיוחד לך לחבר הכי טוב שלי ולא בגלל שאתה מכריח אותי להגיד את זה טוב נו אני צוחקת. זוכר את היום הראשון של הקיץ? אני עדיין לא אשכח לך את זה שהבטחת שכל יום שנלך לפיסמוק לאכול את הגלידה בטעם תות עם קצפת ופצפוצי בננה שאנחנו הכי אוהבים ושתיקח אותי לעליית גג לצפות בככוכבים או אולי סתם להעביר את הזמן ביחד. ללא ספק הקיץ הזה היה הכי טוב מכל השניים עשר האחרים והכל בגלל שהוא היה מלא בכך.
אני זוכרת שפעם הראשונה שלקחת אותי לצפות בכוכבים אז דיברנו וצחקנו,הרגשנו שהכל מסביבינו ואפילו שחכנו כבר מהמחלה שלך שכמעט הפרידה בינינו.
אבל הכל היה מאחורינו מזמן גם הלכנו לים ויצא לי לשחק כדורגל בפעם הראשונה ואחרונה שלי, כן כן אני עדיין אזכור לך את זה שזרכת את הכדור כל כך גבוע שהוא פגע במאמן המגרש, אלה היו ימים טובים ובלתי נשכחים.
אבל היום, יום לפני שחוזרים לבית ספר, הפעם הראשונה ששנינו עולים לחטיבה שבה נרשמנו ביחד וההורים שלנו אפילו רצו שנהיה באותה כיתה, רק אני יעלה מחר לכיתה ז מבינינו. אני לא מבינה איך זה קרה? חשבתי שזה נשאר מאחורינו מזמן ואתה הבטחת לי שאתה תבריא. כנראה שלא עמדת כמו שצרך בהבטחה שלך
, זה היה יום חמישי הלכנו לאכול בפעם האחרונה שלנו בפיסמוק את הגלידת תות עם קצפת ופיצפוצי בננה שלנו ומשום מה הרגשת מוזר לרגע נהיית לבן וכאב לך הראש, אמרת לי שאתה הולך הביתה אבל זה מאוחר מידי.
אז דני שלי או יותר נכון דניאל אם אתה קורא את זה אני מקווה שאתה שומר עלי מלמעלה או במקרה ממשיך לאכול גלידה.
אני מאוד אתגעגע אלייך ואני אדיין מרגישה שזה רק לחודש כמו כל המן שאתה נוסע לבית החולים ומבטיח לי שתחזור ונאכל גלידה, אבל אני צריכה להבים שזה נגמר וכנראה שאני אמשיך ללכת לאוכל גלדיה לבד... |
|
|
|
|
|
49
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23/09/2018 16:04 |
חדקרן5672 |
1 |
|
זה כלכך עצוב ומרגש סיפור מהמם! |
|
|
|
|
|
|
|
