היו היה פעם מיקמק ומיקמקית למיקמקית קראו אפרסק מתקתק ולמיקמק קראו מוקמוקון חמוד הם היו מהואבים עד מאוד אבל הסתירו אחד מהשני את ריגשותהם עד שמתישהו מינימיקית ישבה ליד הבית של אפרסק והיא ניראתה די משונה היא ירקה אש ומים והיא רק ישבה ובכתה אפרסק הכניסה אותה מיד היא אהבה מנימיקים אבל לא אימצא אחד כי לא ליפני המון זמן מת לה מינימיק וקראו לו אלביס והיא פשוט לא רצתה לחוות את זה שוב אבל לא היתה לה ברירה המינימיקית ניכנסה והפסיקה ליבכות והיא ניראתה כצת חשודה כיאילו היא רצתה משהוא מדויק לאפרסק היה תיליון אם התמונה של אלביס והוא היה מונח על השולחן המינימיקית החשודה תפסה את התיליון בפה והתחילה לרוץ ואפרסק רדפה אחריהה ומה שקרה למוקמוקון חמוד זה כבר סיפור אחר הוא איבד את המינימיק שלו הוא התחיל לחפש אותו בכול הבית עד שבדלת לחדרו הוא שמה כול מוזר הוא ניכנס וראה מנימיקית חמודה ליד המינימיק שלו ושתי מינימיקים קטנים לידם אבל אז הוא שמע דפיקות בדלת וראה את אפרסק מיתנשפת ומיתנשפת ואומרת התיליון שלי המינימיקית לקחה לי אותו ושניהם רצו לדרו של מוקמוקון חמוד ואז אפרסק מצאה את התיליון וראתה גם את המינימיקית המוזה ליד המינימיק של מוקמוקון ואת שתי המינימיקים החמודים לידם והיא היתה בהלם והיא הבינה מה המינימיקים ניסו לעשות והיא שאלה את מוקמוקון אני מסתירה מימחה משהוא כבר הרבה זמן ומוקמוקון מיהר להגיד גם אני ושניהם אמרו בוזמנית אני אוהב\ת אותך שניהם אמרו מה באמת והיתחבקו והמינימיקים ניראה מאושרים והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה הסוף...
