|
המלצרית והספריה
|
21/11/2018 |
הקדמה-היה הייתה מלצרית נחמדה ויפה שעבדה במיק קפה שנימצא במיקמק-סיטי. למלצרית קראו מיקליא.
סיפור-היה הייתה מלצרית בשם מיקליא, ששירתה אורחים רבים בחמש השנים שבהם עבדה בבית הקפה, מיקליא אהבה יותר מכל לקרוא, היא זכתה בתואר תולעת הספרים הבין לאומית של מיקמק-סיטי. יום אחד נכנסו לבית הקפה מיקסטיק ומיק-אל, בעל בית הקפה סיפר לעובדים שעם יאהבו את השרות ישקיעו בבית הקפה ויפתחו בוא ספריה. מיקליא הרימה יד וביקשה להיות המלצרית האישית שלהם, בעל בית הקפה הסכים ואמר "אני יודע כמה חשובה לך ספריה ולכן את אחראית עליהם באופן אישי, ושאר הצוות ידאג לכל היתר" מיקליא הייתה מאושרת וניגשה אל אורחיה המכובדים. לאחר שלקחה הזמנה, (מילקשייק תות וכרוב, עם שני קשים, ושתי עוגיות שוקולד) לאחר מכן הלכה למקום בו אף אחד לא רואה אותה והתחילה לרקוד מרוב שימחה שאולי תוקם ספריה במקום עבודתה. לאחר שרקדה ניגשה לטבח ושאלה אותו "האם ההזמנה של אורחינו המכובדים מוכנה?" השף ענה לה "ודאי ודאי, היא מחקה בדלפק". מיקליא הלכה לדלפק לקחה את המגש והגישה למיקסטיק ומיק-אל. הם אכלו ואמרו "תודה" והלכו.
כאשר חזרה הביתה הייתה נרגשת מכדי להירדם. כשסוף- סוף נרדמה היא חלמה על כל הספרים שיוכלו להיות בספריה.
כאשר התעוררה והלכה למיק קפה היא ראתה שלט ועליו כתוב באותיות גדולות "סגור לרגל הקמת הספריה" היא לא יכלה שלא לצעוק "ייייייששששששששששששש מקימים ספריה" ובתוך ליבה היא הבטיחה לעצמה שהיא תעבוד בספריה יומם וליל, וכך היה. מיקליא היא לא אחרת מאותה ספרנית שיושבת לה וכותבת בדלפק ומקווה שיום אחד לאחר שתמות יהיה מישהו שימשיך את שושלת תולעי הקריאה ואולי גם (כך קיוותה בליבה) יהיו עוד ספריות במיקמק-סיטי.
הסוף
|
|
