|
עולם הקוסמים:אבן הפילוסופים
|
22/11/2018 |
הסיפור מתרחש בשנת 1948.
אני יודע מה עולה לכם בראש כאשר אתם שומעים את השנה הזו.
אבל העלילה שלנו לא גובלת בהכרח לשנה זו.
ולמה?הסיפור שלנו מתרחש בעולם קסום שנפתח תוך התנגשות בקיר קסום בתחנת הרכבת.
עכשיו נתחיל בסיפור.
אז ב1937 נולד ילד מיוחד.שמו הארי פוטר.
הוריו אהבו אותו מאוד.
הם היו עצומים כוחות והיום קוסמים חזקים וחכמים מאוד.
אך גם הם לא יכלו להתמודד עם הלורד וולדמורט הרשע שרצה לאסור על כל מוגל(אדם חסר קסם)להיכנס לעולם הקוסמים.
הוריו של הארי פעלו כנגד וולדמורט ולכל נאלץ להטיל עליהם כישוף.
וולדמורט ניסה להרוג גם את הארי אך גם השניה הארי תינוק וולדמורט לא יכל לפגוע בו.
הוא השאיר לו צלקת ברק.
הארי גר מאז עם דודו ודודתו המאמצים שלא אהבו אותו בכלל.
בגיל 11 קיבל הרבה מכתבים על התקבלות לבית הספר לקוסמים הוגוורטס.
הארי כמובן לא ידע על מה מדובר כי אנשים רגילים לא ידעו על עולם הקוסמים.
הוא ניסה להבין אך הדוד הנוקשה שלו מר דרסלי מנע ממנו מלהבין זאת.
בכדי שהתנשמות עם המכתבים לא יצליחו להגיע לביתם דרסלי שכר מגדלור שבו ישנו בני המשפחה עם הארי.
הארי קרא במכתב והבין שב12:00 משהו גדול יקרה.
ב12:00 נשמעה נקישה בדלת ולאחר מכן נפלה הדלת על הרצפה ובחור מגודל בחליפת דייגים ענקית למדי עמד בפתח הדלת.
הוא הכין להארי עוגה לכבוד יום ההולדת ה11 שלו.מה שהדודים שלו לא עשו מתוך חוסר כבוד אליו.
הארי ראה את העוגה ועיקם את אפו לאור העוגה שנראתה כמו משחת שיניים ישנה
הוא שאל:''אתה הכנת את זה?"
הבחור המגודל חייך חיוך קטן ואמר:''כן,אתה אוהב את זה?"
''כ...כן כן כמובן שאני אוהב את זה'' אמר הארי בניסיון לא להעליב.
הארי בכל זאת שמח שהבחור המגודל ניסה להשקיע בשבילו וטרח כדי לשמח אותו.
הבחור המגודל הציל את עצמו בשם ''האגריד''
''אני האגריד ואני סוג של קנטאור חצוי'' אמר האגריד.
''קנטאור חצוי?''
מה זאת אומרת קנטאור חצוי?"
''אימי קנטאורית ואבי אדם רגיל ככל בני האדם.''
''ומה הוא קנטאור?" שאל הארי.
''אה נכון....אתה לא יודע עדיין דבר על עולם הקסם." אומר לו בעודו מרכיב אותו בסירתו.
''קנטאורים הם יצורים גדולים מאוד ולא כל כך נחמדים." אמר האגריד.
''מה,גדולים יותר אפילו ממך?ואתה די נחמד,איך זה שקנטאורים לא נחמדים?" שאל הארי בסקרנות.
''כן,גדולים אפילו ממני.
אני חצוי דם ולכן אני נחמד אך בינוני ביחס לקנטאורים אחרים." אמר האגריד בעודו רואה את הארי נרדם בסירה.
בזריחה הגיעו לתחנת הרכבת.
''הייתי כאן כמה פעמים,מעולם לא שמעתי על נסיעה למקום בשם ''הוגוורטס''
אמר הארי.
''שששש!'' אמר האגריד במהרה בכדי להבהיר את חשיבות הסודיות על עולם הקוסמים.
אמר והמשיך במשפט.
''אסור שמישהו יידע כאן על הוגוורטס!"
אמר.
''אבל אם אסור שיידעו על עולם הקסמים למה שלחו קנטאור בכדי להביא אותי לשם?
אנשים לא יחשדו בך?"
אמר הארי.
''לא. הם יחשבו שאכלתי יותר מדי או משהו כזה."
אמר האגריד בגיחוך קטן.
''ועכשיו,אתה רואה את הקיר הזה שם?אנחנו הולכים להתנגש בו.
ולפני שנתנגש בו הבאתי לך מתנה."
"הבאתי תנשמת!''
"תודה!" אמר הארי.
''אבל....מה הכוונה בלהתנגש בקיר?זה לא מסוכן?ומה אם יעלו עלינו?ומה אם התנשמת תיפצע?מה יקרה אם אני אפצע?!"
שאל הארי בדאגה
''פשוט עצום את העיניים....אתה יכול לעשות את זה....
אתה יכול לעשות כל דבר שאתה רוצה....''
''שלוש....''
''שתיים....''
אחת....''
''צא!''
ופתאום מצא את עצמו הארי ברכבת הוגוורטס אקספרס.
לאחר מכן נכנס לתא הרכבת של הארי ילד ג'ינג'י,מנומש וקצת ישנוני אך חברותי למדי.
הוא שאל את הארי בנימה מאוד ישנונית ויוצאת דופן:"היי גבר,כל המקומות תפוסים....אפשר להיכנס?"
''בטח'' אמר הארי בצחוק קטן.
אך שניהם לא ידעו שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה.
דיילת הרכבת עברה עם הרבה סוכריות וממתקי קסם משונים שנראו להארי ולכל מוגל(אדם רגיל)אחר מגוחכים מאוד.
למשל צפרדע אמיתית משוקולד שאכן מיועדת לאכילה.
אך היו גם קלפי אספנות של קוסמים חשובים מאוד בעולם הקסמים.
למשל הקוסם הנודע בשם ''אלבוס וולפריק דמבלדור''
או בקיצור דמבלדור.
דמבלדור מסתבר לאחר מכן כמנהל בית הספר הוגוורטס ונודע כקוסם החזק ביותר בכל הזמנים.
אחרי כמה דקות הגיעה ילדה בשם ''הרמיוני'' לרכבת.
היא ישבה בתא של שני הבנים בלי לשאול וקראה ספר בלי להתייחס אליהם.
רון נאנח קצת לצד הכיסא מסמיק ונבוך מהמעמד.
לאחר מכן הורידה את הספר מעיניה והתנצלה.
''סליחה''
''לא הצגתי את עצמי....אני הרמיוני גריינג'ר נעים מאוד!''
ופניה קורנות ושמחות מאוד.
''ומי אתם?''
''אני רון וויזלי''
בעודו עומד ללחוץ את ידה המחכה ללחיצה היא מיד מורידה אותה כששומעת שמדובר בבן משפחת וויזלי.
שנודעת בקרב האזור כי משפחת וויזלי נחשבת למעט מפוקפקת בקרב עולם הקוסמים.
''ומי אתה?'' שאלה את הארי.
''אני הארי פוטר.'' אמר.
''הארי פוטר???''
''הנבחר???''
הגישה את ידה ופניה קורנות עוד יותר.
לוחץ את ידיה ולאחר הלחיצה נוגע בשערו המסתיר את צלקתו ומזיז את חלק מהשירים שמסתיר את הצלקת בכדי לאשר את זהותו כ''הארי פוטר''
ולאחר מכן הבין הארי שלא סתם הגיע קנטאור בשליחות מיוחדת מעולם הקוסמים בשביל לאסוף אותו.
אלא שהוא נודע בקרב עולם הקוסמים ללא ידיעתו.
לאחר מכן עוברת הדיילת שוב עם ממתקי הקסם.
הרמיוני קראה ספר ולא התייחסה לכך.
רון נראה עצוב בעודו חופר בכיסו לחפש כסף.
הארי הכניס את היד שלו לכיסו והוציא ממנו מאות מטבעות וקונה את כל הממתקים בשביל רון.
רון היה נבוך והודה לו כל כך.
לאחר שהגיעו להוגוורטס היה מיון הבתים.
מיון לפי תכונות התלמיד לקבוצות שונות.
גריפינדור-אומץ לב
רייבנקלו-חוכמה
הפלפאף-נבונות וטוב לב.
סלית'רין-ערמומיות,נחישות,שאיפה לכוח
התלמידים ממוינים לקבוצות על ידי מצנפת ישנה וקסומה שנונות על ראש התלמיד ככובע ובודקת את התכונות שלו על פי קריאת מחשבותיו.
וכך ממיינת אותו לבית.
כך התחילה השנה.
ארבעה שולחנות ארוכים מאוד עם תלמידים ותיקים ואילו התלמידים החדשים עומדים אל מול שולחן המורים והמנהל ומחכים לתורם ללבוש את המצנפת ולהתמיין לקבוצות.
לאחר כמה וכמה מיונים המורה גברת מקגונגל קראה:''הרמיוני גריינג'ר!
הרמיוני באה בהתרגשות אך גם בפחד.
המצנפת הונחה על ראשה וחשבה כ-5 שניות....
''גריפינדור....גריפינדור....''
לחשה הרמיוני וקיוותה לכך.
''גריפינדור!!!''
הכריזה המצנפת
מחיאות כפיים הגיעו מכל עבר חוץ מבית סלית'רין.
שמהשקט ששרר בשולחן סלית'רין כמעט ואפשר היה לשמוע צרצורים מתגלגלים כגחלים נשפכים לאט לאט ....
לאחר עוד כמה תורות הגיע רון וויזלי למצנפת המיון.
המצנפת כמו כולם גם כן זלזלה בבני משפחת וויזלי ואמרה;:''עוד וויזלי,אה?אני יודע מה לעשות איתך....''
אמרה המצנפת בקולה הנשמע כקול גרון צרוד בחוזקה.
רון נבהל אך לבסוף מוין לגריפינדור כמו כל שאר בני משפחתו.
לפתע נשמע גיחוך קטן מבית סלית'רין מהתלמיד ''דראקו מאלפוי''
''המממ....עוד וויזלי....''
הארי כעס ותיק "עזוב אותו!"
דממה שררה גם בקרב המורים כ10 שניות ולאחר מכן מצנפת המיון המשיכה למיין.
לבסוף הגיע תורו של ילד בשם נוויל לונגבוטום.
נוויל לונגבוטום לא היה מוכר בקרב אף קוסם אך היה ילד עם נטייה מאוד גדולה לפחד.
הוא הגיע בפחד להתמיין לסלית'רין כמו כל אחד אחר חוץ מאלה שרצו כמובן.
המצנפת חשבה במשך כחצי דקה ותיקה:''גריפינדור!"
''גריפינדור?!'' צעק דראקו מאלפוי בקול שוב.
''הפחדן הזה בגריפינדור?!"
''שששש!" נעמה בו פרופסור מקגונגל מבט חד
גם דראקו תלמיד שנה ראשונה כמו הארי כמובן)
לאחר עוד כמה מיונים נקרא השם:''הארי פוטר!''
לפתע היה שקט במזנון.
לחשושים הגיעו מכל עבר ''הארי פוטר נמצא כאן?!"
דמבלדור מנהל בית הספר המפורסם קם ממשענתו קדימה בסקרנות והסתכל בקמיהה.
למצנפת המיון לקח כדקה למיין את הארי לקבוצה!זה הזמן הארוך ביותר שלקח למצנפת המיון למיין מישהו לבית כלשהו!
''הממממ....אומץ....נחישות....שאיפה לכוח....''
אמרה המצנפת בנימה חושבת.
''רק לא סלית'רין,רק לא סלית'רין''
לחש הארי.
''רק לא סלית'רין?!רק לא סלית'רין?!אבל למה לא?!"
צעקה המצנפת כאילו שהקבוצה המועדפת עליה היא סלית'רין.
''טוב...טוב....''אמרה המצנפת כאילו שהארי מחלק את הפקודות.
''גריפינדור!!!!!''
הארי רץ לשולחן גריפינדור והצטרף לחבריו רון והרמיוני לפניו קורנות כמעט כשל הרמיוני.
הוא שלח מבט חטוף לדמבלדור השולחנות וכך גם דמבלדור אליו.
דמבלדור הרים כוסית בשבילו וחייך אליו.
בשיעור רכיבה על מטאטא הארי היה הראשון שהצליח לגרום למטאטא להגיע אליו.
יחד עם דראקו מאלפוי.
נוויל לונגבוטום לא שלט במטאטא ועף גבוה לגובה גגות בית הספר עד שנפל שבר את ידו ולא שם לב שהמתנה שקיבל מהוריו לכבוד הלמידה בהוגוורטס נפלה מכיסו לקרקע.
מאלפוי לקח את הכדור הקטן של נוויל ושיחק בו בכדי להתגרות בהארי.
''אני חושב שזה שייך לי עכשיו'' אמר דראקו.
''תחזיר את זה!" צעק הארי.
דראקו עף בעזרת המטאטא ושלום בו היטב.
גם הארי עף בו ושלט בו היטב באותה המידה בדיוק.
הארי בסופו של דבר תפס את הכדור וחבריו הריעו לו.
לאחר מכן בשיעור קסמים למדו התלמידים כישוף שמסוגל להרים חפצים בעזרת סיבוב השרביט והורדתו בנקישה כלפי מטה תוך כדי אמירת החלש ''ווינגרדיום לביוסה''
היחידה שהצליחה לבצע את הכישוף הייתה הרמיוני.
רון התעצבן מכיוון שלא הצליח בכישוף.
הרמיוני ניסתה להתנשא מעליו והסבירה לו בנימה התנשאותית "זה לביוסה!לא לביוסאאאה"
אחרי השיעור רון צחק על הרמיוני עם עוד ילדים מכיתתו וחיקה אותה.
היא בכתה בחדר כל היום חברותו היום השתחרר יצור ענק ונכנס לחדר.
ללא רשות המורים,רון והארי הצילו את הרמיוני אך סיכנו את חייהם ונענשו על כך.
היו שמועות שוולדמורט מסתובב בהוגוורטס ואחד המורים עוזר לו.
היו כמה מורים:
האגריד(הקנטאור הנחמד)
פליקוויק(גמדון ללא תכונות רבות כל כך)
פרופסור קווירל(מאוד פחדן ומגמגם מתוך פחד)
פרופסור סנייפ(מורה מאוד מסתורי ומוזר)
ארגוב פילץ'(מפחיד מאוד)
דמבלדור(הקוסם האציל ביותר בעולם הקוסמים)
פרופסור מקגונגל(אמיצה,אחראית)
החשוד העיקרי בעיני הארי,רון והרמיוני היה פרופסור סנייפ.
לאחר מכן דמבלדור הראה להארי מראה שמי שמסתכל בה רואה ממולו במראה את מה שהוא הכי רוצה.
הארי הסתכל במראה וראה אותו עם ההורים שלו.הארי הזיל דמעה.
רון הסתכל וראה במראה אותו מחזיק גביע זהב באליפות הקווידיץ'(ספורט קוסמים)
דמבלדור הסתכל וראה את הגרביים שלו!
אך דמבלדור אמר שהמראה יכולה לעזור להם למצוא את מי שעוזר לוולדמורט.
הם צריכים לגרום לכל מורי בית הספר להסתכל אל תוך המראה ואם הם ייראו במראה מחזירים באבן חן אדומה זה הסימן למרגל.
הם הובילו את כל המורים לשם בסופו של דבר.
אך לא את פרופסור קווירל שנעלם.
לבסוף הוא נמצא ליד חדר הסודות.
חדר אפל שבתוכו נחש ענקי ואפל של הלורד וולדמורט האפל.
בסופו של דבר הובל גם הוא על ידי דמבלדור למראה ונראה בה מחזיק אבן חן אדומה.
השבבים שנחשף הוריד את הטורבין(מין כובע הודי) שלו ומאחורי ראשו היה ראש נוסף שהיה ראשו של וולדמורט!
הארי ברח מתוך שדה האש המסוכנת וכבר דרך המקום בו נמצאה המראה.
הוא העביר מבט חטוף במקרה במראה ושם ראה אותו מכניס את אבן החן לכיס(האבן מכונית גם ''אבן הפילוסופים'')
שלו.
לאחר מכן וולדמורט מצא אותו אך הפעם הארי החזיק באבן החכמים.
הוא צעק:''אני לי מפחד!אני הארי פוטר!
מאבן החכמים יצא פרץ של אנרגיה אדומה שהעלימה את וולדמורט וכלאה אותו בתוך האבן.
השנה עברה.
כל התלמידים חוץ מתלמידי סלית'רין הריעו להארי.
רון והרמיוני שמחו לראות שהוא חי.
כל אחד חזר הביתה למשפחתו.
הארי ידע שהוא הולך לחזור למשפחת דרסלי.
אך ידע גם שרק בעוד שנה הוא יחזור ויראה את חבריו שוב.
|
|
מוקדש
ל תנתבס, תנתבס1, חובביהאריפוטר/חיותהפלא, ל, כל המיקמקים ,:) | |
|
|
