חברים לנצח - מיקמק קהילה

חנות

מה חדש

קהילה

אפליקציות

מנויים

הורים

עזרה

קהילה - סיפורים ושירים

הדר2895

חברים לנצח

24/11/2018

פרק 1 - "מיקה מיקפלטניק"

מיקה נולדה בבית החולים מיקמיק, הבית החולים הכי טובה בארץ! כולם שמח והתרגשו אבל אחרי חודשים אחדים, קרה דבר מצער... למיקה התגלתה מחלה נדירה, הפרעה נפשית, שמיקה לא יכלה לשלוט בפעולתיה, רגושתיה וכמעט כל דבר אחר.
כשמיקה גדלה והובאה לגן אף אחד מהילדים לא רצה בחברתה. כולם התרחקו ממנה כאילו היא איזה חייזר מעולם אחר...

פרק 2 - "מיקי"

לאחר כמה ימים מיקה קיבלה הודעה שהיא התקבלה לבית הספר "מיקמקון"! וכולם היו נרגשים!
כשמיקה הגיעה לכיתה א' גם שם לא ממש התחברו אליה בגלל מחלתה. חוץ מילדה אחת שהיא הילדה הכי מתוקה בבית הספר, מיקי קראו לה.
היא ראתה את מיקה ולא התאפקה!מיקי ניגשה אליה, ואמרה לה:"שלום אני מיקה,מה שמך?" ומיקי כולה קופצת מההתרגשות לפגוש חברה חדשה! מיקה היושבת על כיסא הגלגלים חייכה אליה חיוך רחב ואמרה:"מי... מי... מיקה.." שתיהן שמחו ודיברו כל היום ואפילו ממש בסוף היום הן נורא היו עצובות שהיו צריכות להיפגש אבל זה עבר להן בכל יום שהיו פוגשות אחת את השנייה שוב ושוב!

פרק 3 - "ביי מיקי..."

כעבור שנה שלמה,שנגמרה לה בטוב, ובשמחה ובאושר! דיברו גם אז מיקי ומיקה.
אחרי פעילויות רבות ששיחקו הגיעה הזמן לסגור את היום בשיחה של 2,3 דקות.
כעבור כמה צחקוקים ושטויות מיקי שואלת את מיקה:"נו,אז את שומרת לי מקום שנה הבאה? שנשב ביחד?" מיקה מהנהנת כולה נרגשת!
לאחר חודשיים נפתחת דלת חדשה, ואיתה גם מיקה שמגיעה ראשונה בשביל לתפוס מקום לאחת והיחידה מיקי!. ומיקה מחכה... ומחכה... ומחכה... וכבר מגיע הצלצול! אבל מיקי לא מגיעה...
אחרי כמה דקות ספורות נכנסת אמא של מיקה לכיתה ואומרת לה:"מיקה... אני לא יודעת איך לבשר לך את זה אבל... מיקי, היא... היא... עברה בית ספר...", מיקה עם מחלתה בקושי יכלה להגיב, אך בפנים בלב היא התמוטטה...
ואמה המשיכה:"אחיה עברו גם אז אמה חשבה שיהיה לה טוב בשבילה.. את שמחה בשבילה נכון מיקה...?".
מיקה לא ענתה... הדבר היחיד שעשתה זה הורידו דמעה קטנה מתוך עיניה החלקות.

פרק 4 - "המשכתי הלאה!"

כעבור כמה חודשים המורה הסבירה על הבעיה של מיקה ושצריך לכבד אותה ולהבין אותה, ופשוט לקבל אותה איך שהיא! והכיתה הבינה את המורה עם רגשות אשם... בהפסקה, כל הכיתה ניגשה אל מיקה, והתחילו לשאול אותה שאלות עליה, והכירו לה את עצמם. אבל מיקה לא הרגישה איך שהיא הרגיש עם מיקי... אבל עדיין, הייתה בה טיפה של שמחה :)
לאחר כמה ימים כאשר מיקה טיילה ברחבי העיר היא ראתה חתול אפור וקטן, ממש גור קטני! כשהחתול ראה אותה הוא בא אליה ופשוט התחיל להתכרבל סביב רגליה של מיקה. וכידוע לכולם, איזה חיה היא הכי נאמנה, טובה, ואהובה לאדם? איזה?? אם לא הכלב?
וכשהחתול הגיע כולם הסתבכלו על מיקה בפרצוף לא מובן.. ילדה.. זה חתול.. איכסה.. אבל למיקה לא היה אכפת. היא סחבה אותו על רגליה כאשר היא יושבת על כיסא הגלגלים עד ביתה.

פרק 5 - "פיץ"

כשמיקה הגיעה הביתה משפחתה לא הבינה למה היא סחבה חתול רחוב אל הבית היפה והמקסים של משפחת מיקפלטניק?? אבל אחרי הוריה של מיקה ראו שהיא באמת מתחברת אליו נורא, הם הסכימו לה להשאיר אותו. באותו לילה מיקה התכרבלה עם החתול המתוק והקטן וחשב:"איך אקרא לך..? איך אקרא לך....??" מיקה חשבה חשבה עד שהחליטה על......."פיץ!!!" מיקה התרגשה כל כך!! יש לה שם לחתול! מכאן והלאה, ואפילו נראה לי מיקה תסכים. זה היום הכי טוב בחייה!

פרק 6 - "פיציקה"

כל יום הייתה מיקה מוציאה את פיץ הקטן לטיול,נותנת לו אוכל, משקה אותו, קונה לו צעצועים, כאילו כבר יש לה ילד כבר עכשיו!!
מיקה "סבלה" את פיץ החמוד כבר יותר משנתיים.
אחרי שכבר פיץ גדל,(אבל עדיין היה חמודה כמובן:))
לא קרה כלום, הוא המשיך לגדול ולגדול, כבר 6 שנים ביחד עם מיקה. ממש צמד חמד!!
זה היה כבר שלב בחייה של מיקה שהיא פשוט לא יכלה לעזוב אותו, אחרי הזמן הרב שלהם 6 שנים! כשמיקה עלתה לכיתה ו'.
הגיע אליהם רופא שעובר בכיתות ומסביר על חלקי הגוף, על תהליך חיינו וכו'...
בזמן השיעור מיקה ישבה בצד ולא הפסיקה לבכות.
הרופא התפלא וניגש אליה ושאל:"חמודה, אני לא מבין, למה את רוצה לפספס שיעור כזה? את יכולה לדעת ככה הרבה על הגוף שלך ולספר את זה לעוד אנשים! ספרי לי, למה עינייך היפות דומעות ככה?"
מיקה המשיכה לבכות ולא עצרה לרגע אחד מהילדים שישב מלפני מיקה הסתובב אל הרופא ולחש לו באוזן על המחלה הנפשית של מיקה.
הרופא היה מופתע מאד, הוא מש ל אציפה לזה. איך החולה הזאת יכולה לשתוק כל הזמן, כאילו, לא לעשות בעיות גבוהות נורא??
הרופא נתן לה פתק בלי שאף אחד ראה.
בפתק היה רשום:"בית החולים מיקמק, בתאריך ..\..\.. ובשעה 11:00 בבוקר.
מיקה הבינה את המכתב והפסיקה לבכות...

פרק 7 - "הבשורה המשמחת"

מיקה הגיעה לבית החולים לפי הפתק והשעה וכל השאר.
ושאלה איפה הרופא שעובר בביתי הספר.
אחרי כמה משפטים היא ניגשה לחדר מספר 4 ודפקה בדלת. "כן?" נשמע קול מאחורי הדלת, הרופא פתח את הדלת ושמח לגלות שזאת מיקה.
הרופא אמר לה:"את בטח רוצה לדעת למה את פה". ומיקה הנהנה, "אני רציתי לבדוק לעומק את המחלה שלך" המשיך הרופא, "בואי שבי על המיטה".
מיקה התיישבה על המיטה במסט עצוב וחשבה לעצמה:*תאמין לי, היה לי כיף יותר אם זה לא היה על המחלה שלי..."
הרופא מסתכל במחשב ומהנהן ומהנהן בעוד מיקה מסתכלת עליו ותוהה על מה בדיוק יש לו להסתכל? כולה מחלה..
לפתע הרופא פתח את עיניו כאילו הוא קיבל ירייה בלב! הוא פתח את עיניו כל כך לרווחה עד ש... עד ש... אפשר היה להכניס לשם פקק!
מיקה משתגעת וזזה מצד לצד על המיטה מה ראית???
הרופא אמר:"בואי, מהר! שכבי! עכשיו! בלי שאלות! מהר! מהר! מהר! לא לזוז! תעצמי עיניים! אל תזוזי! תפסיקי להילחץ!". אבל מיקה רק שכבה ועצמה את עיניה, אבל מרוב הלחץ של הרופא, הרופא כבר השתגע! לרגע הרגישה מיקה דקירה קטנטנה בזרוע הימיני וחשה צמרמורת עוברת בכל הגוף...
לפתע מיקה צועקת מה זה..?
הרופא הסתכל אלי בפה פעור ואמר... מיקה... את... את... את בריאה!!!!!!!!!!
מיקה הסתכלה עליו בדיוק כמו שהוא הסתכל עליה לפני חצי שנייה, פה פעור, עיניים פתוחות למדי.
מיקה אמרה:"אני בריאה... אני בריאה..."
מיקה התחיל לצעוק ולרוץ בכל החדר "אני בריאה!!!!" לפתע אמה התעוררה משנתה כי חלמה שביתה הייתה בבית חולים והובראה! בהתחלה היא לא האמינה לזה אבל היא רצה לכיתה של מיקה והתפרצה לתוך הכיתה... וצעקה לכל הילדים "מיקה בריאההההה!!" כל הילדים התחילו לקום ולהשתגע המורה לרגע לא הייתה מוכנה לצרחות אבל אז היא ראתה את אימה של מיקה וחיבקה אותה חזק ואמא של מיקה אמרה "אני חייבת לזוז! הבת שלי מחכה לי!"
היא נסעה במהירות אל בית החולים מיקמיק ושם מצאה ביתה בריאה מעיפה את כיסא הגלגלים הצידה וקופצת מרגל לרגל! מיקה אמרה:"יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות! בואי ניסע דחוף הביתה!" אימה של מיקה הינהנה ורגע לפני שיצאו מבית החולים מיקה הודתה לרופא היקר והלכה.

פרק 8 - "אוקיי... זה חדש..."

כשמיקה נכנסה בריצה הביתה הדבר הראשון שרצתה זה לפגוש את פיץ! מיקה התחילה לחפש אותו אך כשלא מצאה אותו ב-2 החדרים האהובים ליו היא כבר התחילה לחשוש. אחרי 3 סיבובים בכל הבית...
היא לא מצאה את פיץ...
היא כבר לא שמחה שהיא בריאה יותר וולא היה לה אכפת מכלום היא רצה לחדר שלה ובכתה שעות כשבר אמא שלה הספיקה למסור מיליוני שיחות טלפון אל בריאותה של מיקה.
אחרי כמה ימים היא מצאה מישהו מחזיק את פיץ בצוואר ושם אותו מתחת למכונית.
היא רצה אליו ושאלה אותו בתדהמה מה פתאום הוא זורק את החתול???
אז האיש ענה לה:"אני יודע שהוא שלך כבר הרבה זמן אבל ראיתי שהוא כבר גדול אבל הוא כבר לא יפה, הוא חמוד רק כשהוא גור אז חשבתי שתרצי שאזרוק אותו..." מיקה הייתה בהלם גמור שהיא פשוט לא ענתה...
היא הוציאה את פיץ הסתכלה על האיש במבט כועס וחזרה לביתה.

---סוף הסיפור---

היי, אני הדר, בטח אתם תוהים איך חשבתי על הסיפור הזה. אז פשוט קפץ לי לראש.
דוד שלי, הוא עובד בעמותה שמצילה חיות. ויום אחד הוא הביא חתול לבית שלו ושם אותו בכלוב כי הרגל שלו הייתה שבורה. לחתול הזה קראו צ'ומפי.
צומפי לא היה חתול שמפחד ובורח, חתול ששורט, שמפחיד. וכן, הוא לא היה גור, הוא היה גדול מאד גדול. בסיפור הזה מיקה שמחה, מיקה שמחכה שהיא מצאה את החתול שלה, החתול האהוב שלה. אבל הסיפור שלי הוא קצת שונה. צ'ומפי חלה.
והרבה אמרו לדוד שלי שהוא יבריא ולא צריך וטרינר ולא צריך כלום. אבל הבעיה היא, שהוא לא ידע שמה שהולך לקרות זה מה שהולך לקרות והוא הקשיב להם.
ולאחר כמה ימים נודעה לי הבשורה שצ'ומפי נפטר.
אני בכיתי במשך שעות אבל כמו כל דבר, יש דברים שאתה פשוט צריך להמשיך הלאה.
זה היה קשה, אבל עשיתי את זה בסוף.
בדיוק כמו שהיה קשה למיקה עם המחלה שלה. אולי לא בדיוק זה אמור להיות ככה כי אם למיקה באמת הייתה את המחלה הסיפור היה קצת יותר שונה. אבל זה לא הפואנטה, הכוונה היא שכמו שמיקה התגברה על המחלה, והצליחה לעבור את הכל, כמוני, שהצלחתי להתגבר על החתול האהוב שלי.
אז גם אתם תצליחו, תהיו חזקים, תגשימו את החלומות שלכם, ואל תפסיקו לאכול סופגניות :)
חנוכה שמח!!