|
המיקמקים - סיפור חנוכה
|
25/11/2018 |
לפני הרבה שנים, בתוך חומות מיקמק סיטי, עמד בניין, ושמו בית העירייה, שבו המיקמקים הדליקו מנורת זהב.
המינימיקים המקוללים, ששלטו באותה תקופה באזור, הגיעו וכבשו גם את מיקמק. הם התקדמו בתוך שטחה והגיעו עד למיקמק סיטי. המינימיקים המקוללים האמינו בפסלי מונדו, האליל שלהם, ורצו שכולם יאמינו כמותם בו. למלך המינימיקים המקוללים, קראו התאום המרושע, והוא לא היה אכפתי או סבלני כלפי המיקמקים, ובטח שלא כלפי ראש העיר. הוא שלח את המינימיקים לכבוש את מיקמק סיטי כשהם לבושים בחליפות אבירים מותאמות לגודלם, ובידם חרבות ומגנים. כשהגיעו לבניין העירייה שבמיקמק סיטי, הם הרסו את המרתף, החצר, והם הוציאו מהעירייה את מנורת הזהב. המינימיקים המקוללים הוציאו מבית העירייה כל חפץ יקר ערך שעבר בדרכם, הם השחיתו את הווילונות, שברו את כל בקבוקי שמן הזית, והוציאו כל רהיט קטן. התאום המרושע אסר על המיקמקים לבחור בראש העיר לראשות מיקמק סיטי. הוא דרש מהם להביא לו את כל הכסף שלהם, את כל המיקביט, ואמר להם להתפלל לפסלי המונדו. התאום המרושע הכריז "כל מי שלא יתפלל לפסלי המונדו הקדושים, מות יומת!" כשכל המיקמקים נכנעו לתאום והתפללו למונדו, חבורה של ארבעה חברים, זואי, מקס, ג'ימבו וסאני שמם, התנגדה בתוקף. הם שברו את הפסל ואמרו "אנחנו לא נתפלל לפסלים ולא נעשה דבר שבו אנו לא מאמינים!" החבורה החליטה למרוד, הם יצרו צבא שהתחבא במערות, אכל נזיד פטריות, ונלחם והתאמן. כשהצבא היה מוכן, הלך ועמד מול התאום וכל המינימיקים המקוללים. הם נלחמו, מעטים מול רבים, ועדיין בזכות האמונה וכוח הרצון - המיקמקים ניצחו.
המינימיקים המקוללים והתאום עזבו את מיקמק, והמיקמקים המאושרים באו לחגוג בעירייה. כאשר רצו להאיר את מנורת הזהב, לא מצאו בקבוקי שמן זית. הם חיפשו וחיפשו, עד שזואי מצאה רק כוסית שמן זית קטנה שנותרה מוחבאת מתחת לספה. כל המיקמקים נאנחו, הם חשבו שהשמן יספיק ליום אחד.
מקס שם את השמן במנורה, והמנורה דלקה. עבר יום, והמנורה עדיין דלקה, עברו יומיים ועדיין!
וכך, בנס גדול, השמן הספיק לשמונה ימים.
והיום אתם שואלים?
היום, בכל חג חנוכה מיוחד, החבורה מדליקה בביתם שבמעבדה חנוכייה זהובה לזכר הניצחון של המיקמקים מול המינימיקים המקוללים. |
|
