קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
הסיפור של פנסי - יש המשך!!
|
26/11/2018 |
פרק 1 – ראשית, הסבר עלי.
שלום, שמי פנסי. אני בת למשפחת מישיקיאוולי. אמי, פנינה, מגדלת אותי ביחד עם אחותי אלקסיס. רגע, זה לא טוב, זה נשמע כאילו אני מיקמקית! אז לא.
שלום לכם! אני פנסי. אלקסיס מישיקיאוולי מגדלת אותי, והאמת, אני עצובה מאוד בגלל זה. אני מאוד מחבבת את המינימיק של זואי, אלביס. אך זואי ואלקסיס אויבות, לצערי.
פרק 2 – והוא רצה רק לשחק במגרש!
אז, אני לא אתחיל לספר על אלביס. טוב בסדר, אולי קצת...
הייתה פעם אחת שאלביס רצה לשחק במגרש למינימיקים, אך חבריה של זואי זלזלו בו וזואי חזרה איתו הביתה. והוא רק רצה לשחק במגרש! איזה מסכן... אז, בסוף אחד החברים שלה קנה גם מינימיק, התאהב בו ונורא הצטער. (שמעתי שה"חבר" הזה שלה וזואי מאוהבים, אווו...)
פרק 3 – נראה אותך מינימיק!
אחרי כמה ימים, באו אלקסיס ודולי למעבדה לרדת על החבורה.. התנהגתי כאילו אני בצד של אלקסיס, אבל אני לא באמת. אני רוצה להיות כמו אחות של אלביס! "חחח... עכשיו אתם עובדים על פרס נובל חדש?" צחקה אלקסיס. "מצחיק" ענה מקס, "ולשאלתך אנחנו עובדים על ה.." סאני קטע את מקס. "מלונת המינימיק האלקטרו-ניידת של אלביס! המצאתי האחרונה." "חחחחחח!!! רעיון מטופש." צחקה דולי. אלקסיס הסתכלה על אלביס, ושמעתי אותה לוחשת "נראה אותך, מינימיק." ידעתי שמשהו רע יקרה.
פרק 4 – ההצלחה... לא ממש קוימה.
אלקסיס ודולי הסתלקו. הן לא שמו לב שהתחבאתי בפוף, ונשארתי במעבדה. צפיתי באלביס. בסאני. בזואי. במקס. בג'ימבו. צפיתי בהמצאה החדשה שלהם. זה עניין אותי מאוד. מלונה פורקט-מיידית... משהו כזה הוא אמר? זה נשמע מדעי. אני אוהבת מדע! זואי חשבה שהם לעולם לא יצליחו להרכיב את המלונה המיוחדת בשביל אלביס. מקס עודד אותה "היי, לפחות ניסינו! זה מה שחשוב, זואי." זואי חייכה.
פרק 5 – העזרה.
לא יכולתי להסתתר ולצפות בזה! החלטתי לעזור לחבורה. קפצתי ממקומי וצעקתי "אני אעזור לכם! אני לא אתן לאלקסיס ודולי לעשות לכם את זה! זה נורא לדעתי!". הייתי גאה במעשה הזה. אלביס הסתכל עליי, וחייך. כמובן שהחזרתי לו חיוך. "אני בעצמי מינימיקית, אז אני יכולה לעזור! אני יודעת הרבה עלינו שבטח אלביס לא יודע..." צחקתי. אלביס ניגש עליי, ולחש לי בשקט "תודה, פנסי, תודה."
פרק 6 – הצלחנו! האם אני אצא מן החבורה?
לאחר הרבה זמן של עבודה, צחוקים, שירה ונגינה (ג'ימבו...) לא התייאשנו! ולבסוף, הצלחנו! "יש! בואו נבדוק את המלונה הפורלק-מיידית!" קראתי בקולות שמחה. סאני היה מופתע "מלונה פורלק-מיידית? אנחנו בנינו מלונה אלקטרו-ניידת! היא גם משוכללת, וגם ניידת!". מקס התחיל לחשוד... מקס החליט שצריך לגרש אותי מהחבורה.
פרק 7 – אלביס והמעשה שלו.
אלביס השפיל מבט. אני כבר הבנתי ממקודם, ובטח גם אתם. יש לו רגשות כלפיי. ולי יש רגשות כלפיו. ידעתי שהוא לא יוכל לתת לי ללכת. "לא.. מקס... היא חייבת להישאר! היא רק טעתה בהגייה, מה הבעיה?" המשיך אלביס, "אני מבין אותה! אני שתקתי כי גם לא הבנתי איך אומרים את זה, וחיכיתי שתחזרו אחרי המילה שוב כדי שאבין. אבל היא הייתה מספיק אמיצה בשביל לאמר את הטעות! ואתה בעצמך אמרת! כולם עושים טעויות ואנחנו לומדים מזה!" התרגשתי כל כך.
פרק 8 – ומאז.. הכל השתבש.
עכשיו אתם בטח חושבים שאני אומר "ומאז ועד היום..." או "ומאותו היום..." אבל לא. אמרתי שלום ותודה, (כמובן שהסמקתי) חזרתי לאלקסיס ולדולי שמסתבר שחיפשו אותי זמן רב, ואמא שלי שלחה אותי להר הגעש ביחד עם כל מיני ביצים.. זה היה מוזר. ידעתי שמישהו בסופו של דבר יעשה מעשה, ואז ראיתי שני ילדים. ואיתם מונדו. שמחתי כל כך! אבל.. לא הבנתי... למה אלביס לא דאג לי? למה הוא לא בא? למה הם באו ולא הוא? לא אכפת לו ממני...? המשך בסיפור הבא :) |
|
|
|
|
|
348
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13/12/2018 16:01 |
טיחוש123 |
3 |
|
לא כל כך הבנתי את הסוף.. |
|
|
|
|
|
26/11/2018 18:53 |
popi987 |
2 |
|
אני לא מתחרה בתחרות.. אני יודע שאני אקנה את השדרוג בכל מקרה, כמו כל הפעמים הקודמות. אני כותב את הסיפור הזה להנאתי ולהאנת הקוראים, לא יותר מזה. |
|
|
|
|
|
26/11/2018 18:28 |
roei888 |
1
|
|
ואוו פופי! סיפור מעולה! בהצלחה בתחרות! |
|
|
|
|
|
|
|
