|
בימים ההם בזמן הזה-סיפור מיוחד לחג החנוכה :)
|
29/11/2018 |
היי לכולם :)
היום החלטתי לשחזר סיפור שכתבתי לכבוד חג החנוכה מקווה שזה יתקבל ומקווה שתהנו :)
לפני שנתחיל כמה הערות:
*כמובן שהסיפור לא אמיתי
*עברתי שוב על הסיפור ושיניתי כמה פרטים :)
*חשוב להדגיש כל מה שכתוב מהראש שלי בלבד :)
*אשמח לשמוע את דעתכם :)
*קראיה מהנה :)
פרק 1 - מעין הקדמה.
הכל התחיל בפרופסור אחד בשם פרופסור מייק מייקל.
הוא היה גבוהה ורזה בעל משקפים ואהב את המדע.
הוא תמיד ניסה להמציא דברים חדשים ומוזרים,
אך לצערו תמיד נכשל בהם.
שלא נדבר על זה שחברו לעבודה,לא בדיוק היו האנשים הנכונים להעזר בהם,הם כל הזמן לעגו לו והתייחסו אלו באופן מזלזל במיוחד.
אם לומר את האמת, לדוקטור מייק זה לא ממש הפריע
הוא תמיד ניסה שוב ושוב וכאן חברים מתחיל הסיפור.
כל הלילה ישב דוקטור מייק במעבדתו ובדק את ההמצאה החדשה שלו"הפעם זה יעבוד, אני מוכרך שזה יעבוד " מילמל לעצמו מילות עידוד.
למחרת כינס דוקטור מייק את חברו והכריז:
"חברים אני יודע שזה ישמע מטורף ואולי לא תאמינו לי אבל המצאתי מכונת זמן!" הוא הציג בפנהים שלט זערורי ומוזר.
חברו תקעו מבט מזלזל בשלט וכמעת מיד פרצו בצחוק.
"נמאסו עלי כל השטיות שלכם! אתם אף פעם לא מערכים כלום!" גער בהם פרופסור מייק,נעלם עם השלט והשאיר את חברו פעורי פה ...
פרק 2 - תקוות שווא.
תוך כמה שניות, דוקטור מייק מצא את עצמו
במקום חשוך ומוזר.
"וואו!!!, זה באמת עבד?" התפלא דוקטור מייק.
שלפתע ריח שרוף עלה באפו"מאיפה זה בא?"
תהה לעצמו.
אך עוד לפני שהספיק להרהר בעוד משהו,
הרגיש חום עז בידו והבין שהשלט מתפוצץ.
"אוי לא!, רק לא זה!"אמר וכיסה את ראשו, הוא עזב את השלט בשיא המהירות וזה התפוצץ לחלקיקים זעירים. עשן סמיך התפזר בחלל והוא התחיל להשתעל
'אני חייב לצאת מכאן'חשב דוקטור מייק.
בעודו מהרהר,עלתה במוחו בעיה נוספת,לא רק שהשלט התפוצץ ואין לו איך לחזור,הוא גם צריך לקחת בחשבון שאם יצעק לעזרה, יגלו אותו וזה עלול להיות מסוכן,לבסוף הגיע למסקנה שאם לא יקרא לעזרה הוא עלול להיחנק ואז גם ככה יגלו אותו.
"ובכלל מי אמר שזה עבד?" חשב לעצמו
הרי לא יתכן שבימי הבניים היו כאלה בגדים" הוא תקע מבט מהורהר בכובע מצחיה גדול ורק עכשו תפס שהוא נמצא בארון בגדים נעול וסגור.
לבסוף המצב נהיה בלתי נסבל והוא החליט להסתכן ולקרוא לעזרה "הי תעזרו לי!!" צעק בקול...
פרק 3 - השינוי הגדול.
באותו זמן, בקצה השני של מיקמק סיטי,
ישבו בביתם נועה, דן,עמית,ויואב שהיו עסוקים בהתלהבות מחג החנוכה,
שלפתע שמעו קולות מארון הבגדים
"מה זה?" נבהלה נועה "אין לי מושג" אמר דן וחשש נשמע בקולו "שנפתח?"שאל בהיסוס,כולם הנהנו בראשם לאות הסכמה ודן פתח את דלת הארון.
כולם פלטו קראית הפתעה שלנגד עינהם נגגלה אדם זר
"מי אתה?!" שאלו דן והפרופסור פה אחד
הייתיה שתיקה ופרופסור מייק מיהר להסביר:
"אני מצטער שהפרעתי לכם,קוראים לי מייק מייקל
ומי אתם? " אני דן ואלו נוענ,עמית,ויואב"
הציג אותנו דן
לאחר שעזרנו לפרופסור להחלץ מין הארון הסביר:
"אני חובב מדע וניסיתי להגיע לימי הבניים בעזרת השלט הזה שאומר להיות מכונת זמן" הוא הציג בפנינו שלט קטן והרוס "וכפי שאתם רואים חלה תקלה ובמקום זה הגעתי רק 20 מטר ממקום המעבדה שלי" סיים הפרופסור את דבריו ונראה נבוך
הבטנו עילו והוא הביט עלינו...
פרק 4 - השלט שהפך למציאות.
כעת הייתה בחדר שתיקה מביכה במיוחד
דן גירד בראשו הפרופסור הטיב את משקפו על אפו
נועה שיחקה בעצבעותיה בעצבנות,ואילו יואב ועמית רק עמדו במקומם ולא זזו.
זה היה יכול להימשך שנים אבל פרופסור מייק מייקל הפיר את השתיקה "אני חושב שאלך,סליחה שהפרעתי " אמר ופנה לכוון דלת הכניסה.
"רגע!" עצר אותו דן, הפרופסור הרים אלו מבט שואל
הוא היסס ואז הציע את עזרתם "תודה לכם" אמר הפרופסור בנימוס "אבל אני לא חושב שתוכלו לתקן את השלט, זה די מסובך" "אולי בכל זאת" ניסה עמית שעד עכשיו לא דיבר "טוב, אם אתם מתעקשים" אמר הפרופסור בחיוך "יש לכם אולי מברג?"
התפלאנו זאת כלל וכלל לא התשובה שציפנו לה אבל מה יכולנו לעשות הבאנו לפרופסור את המברג
הוא תיקן כמה דברים בשלט, שלפתע אור מוזר ומסנוור בקע ממנו...
פרק 5 - בימים ההם בזמן הזה (כן זה שם הסיפור)
הפרופסור נרתע לאחור"אני חושב שזה מתחיל לפעול!" אמר בהתרגשות ועוד לפני שהספיקו להבין מה קורה הרגשיו שהכל מסביב מסתובב ומתערפל ותוך שניות אחדות מצאו עצמם במחסן קטן ומאובק מלא בארגזים רק אור נרות חלוש האיר את המקום.
"איפה אנחנו?"שאל יואב "לא יודע" הגיב עמית
"אתם חושבים שזה עבד ובאמת חזרנו בזמן?" שאל הפרופסור בהתרגשות וחשש קל נשמע בקולו
לפתע שמענו צעדים מתקרבים "מהר!" אמר הפרופסור בדחיפות "להתחבא!!"
התחבאנו מאחורי הארגז הכי קרוב אלינו,וכעבור כמה שניות דלת המחסן נפתחה ובפתח עמד חייל גבוהה. "אחמ אחמ" הוא כיכך בגרונו הם הביטו לכל הצדדים שלפתע ראו איש קשור הוא הסתכל על החייל במבט של חוסר חיבה בולט,החיל התעלם ממנו ופתח גילון קלף קטן וקרא בקול רעם:"כל האסרים מתבקשים להיות בשקט ולא להרעיש יותר מידי זאת פקודה מי שיעבור עליה יענש בחומרה!" אמר ויצא מהחדר בטריקת דלת קולנית במיוחד.
"למי הוא התכוון שהוא אמר אסירים?" שאל דן
"אני חשש ששמעו את הרעש שעשינו ולכן שלחו את החייל שיבדוק מאיפה הרעש" לחש פרופסור מייקל
הם יצאו מהמחבוא "אולי כדי שנברר את העניינים לפני שנמשיך בדרך?" שאל יואב "אתה צודק!" אמרה נועה ועזרה אומץ "הי יש כאן מישהו?" היא שאלה וקולה הידהד בחלל המחסן היה שקט ונועה ניסתה שוב "אנחנו רק רוצים לעזור,יש כאן מישהו?" "כן,אני כאן לידכם" השיב האיש. הסתובבנו בבהלה זה היה נכון רק כמה סנטימתרים הפרידו בנינו "אל תדאגו" אמר האיש שניחש מה עובר עלינו "אני לא אפגע בכם שמי נחום" הוא הציג את עצמו "סלחו לי שאנחנו לא יכולים ללחוץ ידים אתם בטח מבנים" הוא אמר והסתכל על ידו הכבולת. הוא חיכה כמה שניות ולאחר שראה שלא הגיבו שאל "אם תורשו לי לשאול,מי אתם?" הם החליפו בינהם מבטים.
אוי לא, זה בדיוק השאלה שחששו ממנה...
פרק 6- ניסים גדולים ניסים קטנים
הם היססו לרגע ולבסוף כל אחד הציג את עצמו
"למה אתה קשור?" שאל דן "דן!" גערה בו נועה "מה? רק התענינתי"נעלב דן ויואב דרך עילו כדי להשתיק אותו, אבל נחום הקדים "זה בסדר הוא יכול לשאול" הוא אמר וחייך אלינו חיוך קטן "הרבה חוקים מוזרים יצאו לאחרונה מבית המלך הוא טוען שהפרתי אחד מהם בשעה שהלכתי ברחוב" הסביר נחום
"ומה אתם עושים כאן?" הוא שאל
הם עוד לא הספיקו לענות שלפתע דלת המחסן נפתחה שנית והפעם הם לא הספיקו להתחבא ולנגד עינהם עמד החייל הוא עצר והביט בנו לבסוף לקחת את עצמו ביידים ושאל בתקיפות "מי אתם?!" "אממ...אני..אנחנו..." הם ניסו להסביר אבל לחייל לא הייתיה סבלנות"אני יודע מי אתם!פורצים!"
קבע החייל "אתם באים איתי למלך עכשו!"
החייל תפס בידה של נועה, שהייתיה הכי קרובה אילו. היא ניסתה להשתחרר מאחיזתו אבל לא הצליחה
"רגע! זאת לא אשמתם!" מיהר נחום להגן עליהם החייל עצר לרגע ואמר:"אני רואה שמדובר באסיר שעוזר לאורחים לא רצוים,נסכם בכך שכולכם נענשים!"
קבע בתוקף וכבר התחיל למשוך את נועה לעבר היציאה
"לפחות אל תאשים את הילדים ואת האיש הנחמד הזה"
ניסה נחום בפעם השניה אבל לחייל זה כלל לא היה אכפת "זה בגללי זה בגלל מכונת הזמן שלי" ניסה פרופסור מייק מייקל לשכנע את החייל
"כן אשמתכם, לא אשמתכם, בקיצור כולכם אשמים!" סיכם החייל והרפה מאחיזתו בנועה "חכו כאן אני כבר חוזר,ושלא תעיזו לברוח אני שם עליכם עין!" אמר החייל ויציא מהחדר הפעם בטירקת דלת כפולה.
"לאן הוא הלך?" שאל יואב"
יכול להיות שהוא הלך להתייעץ עם המלך" אמר נחום
לא עברו מספר דקות ושוב החייל הופיע מתנשם ומתנשף "טוב שאתם עדיין כאן, תשמעו המזל משחק לכם היום, הייתם אמורים ללכת למלך אבל הרגע קבלתי הוראה שהחוקים בוטלו ויצאתם זכאים" אמר החייל
אבן גדולה ירדה מליבם והם פלטו אנחת הקלה..
פרק 7 - סוף סוף לחופש.
"אתם משוחרים"אמר החייל וליווה אותנו לפתח היציאה.
"אגב, אתה עם המשקפים, אני חושש שיש כאן משהו שיעניין אותך" אמר החייל והחזיק בידו את השלט.
"הו!, תודה רבה לך!" אמר הפרופסור "עוד הייתי שוכח אותו אני כזה מפוזר..." מילמל לעצמו
לא עברו מספר שניות ושוב הם הרגישו סיחרור ותוך שניה מצאו את עצמם חזרה בבית
"חזרנו!!" אמר עמית בשמחה "אוף למה?" שאל דן "רציתי לדעת מה קרה לנחום ולשאר"
"אני בטוח שהם בסדר" אמר הפרופסור והראה להם מסך קטן על השלט "יש! נחום חזר הביתה!" קרא דן בהתרגשות "אני חושב שאלך,תודה רבה לכם על הכל! אני עדיין לא מאמין שזה עבד! זה הרבה בזכותכם!"
אמר הפרופסור ולאחר כמה דקות הוסיף "שוב סליחה על ההתפרצות שלי לבית שלכם" התנצל בשנית
זה בסדר" אמרו כולם
הוא חייך לעברם חיוך קטן ויצא מהבית.
פרק 8 - סוף דבר.
זאת הייתיה שעת לילה מאוחרת כאשר פרופסור מייק מייקל נכנס חזרה למעבדתו,שהוא מלא מחשבות על מה שקרה לו
"איפה היית?!" התנפלו עלו חברו לעבודה
הוא הופתע, הרי קודם לכן מעולם לא חישבו אלו יחיס
מיותר ואולי זו עוד דרך ללעוג לו? הוא לא ידע איך להגיב ומה לומר לכן קודם כל ניסה להרוויח זמן
"קודם כל שלום" אמר להם "שלום, שלום" ענו לו בקצרה "אז איפה היית?" לא הרפו ממנו הוא שתק ולבסוף החליט לומר להם את האמת"מה זה משנה איפה הייתי אתם הרי בין כו וכו לא תאמינו לי ותזלזלו בי" חברו משכו בכתפם, הם ידעו שזה נכון.
לומרות כל זאת משהו במבט שלהם לא הסתדר לפרופסור מייק.
הפעם הוא הרגיש שזה מעשה חרטה ובעוד הוא מהרהר נגש אלו אחד החברים ולחש באוזנו "סליחה" ונעלם במהירות דוקטור מייק הביט בחברו המתרחקים וחשב 'מעולם לא אצליח לפענח מה עבר בראשם באותו הלילה ומה גרם להם להשתנות אבל דבר אחד תמיד ישאר חברים לעבודה הם תמיד חברים, בטוב וברע' סיכם לעצמו הוא חייך חיוך קטן וקרא לעברם מכל הלב"אני סולח,על הכל אני סולח!" וחזר לעיסוקו
האם שמעו אותו? מעולם לא ידע
אך מאותו היום יחסם כלפו השתנה
ובדיוק במקרה במרחק כמה סנמיטרים חשבו החמישה את אותו הדבר מה שעברו לא יספרו לאיש הרי בודאי יחשבו שהם הוזים או חולמים,
ובכלל,מי יודע? אולי זה באמת חלום אולי רק אגדה?
*מוזמנים לנחש את התשובה :)
מקווה ש-♥-
השקעתי הרבה זמן ומחשבה♥
נ.ב כל הזכיות שמורות
ל ♫§לREUVEN♫§ הפקות ועיצובים תודה :)
יום מושלם♥
|
|
מוקדש
ל HEDAL, אבטחה033, סגולי23645, דשדשית, טליה45א66, שירלה7845, שניקה2412, גואי45, 35הורודה1, יעלממית, עינב2803 | |
|
|
