קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
מאיה בדרך! החלק השני!
|
10/12/2018 |
היי! אני ונפולאון שמחים להציג לכם את החלק השני בסדרת הסיפורים שלנו!
זה עובד יותר טוב במצב החסוי של גוגל כרום או בכל דפדפן אחר!
קריאה נעימה!
--------------------------------------
מאיה בדרך חלק 2 - מאת roei888 ונפולאון5
פרק ה - "היקום הראשון"
מאיה הסתחררה באזור הקוואנטום, או במילים אחרות, ריק היקומים - הכלום שבין העולמות. מאיה חשבה לעצמה האם זה היה נכון לחפש את אלויס? האם היה נכון להשאיר הכל מאחור ולצאת להרפתקה חדשה? אחרי הכל אלויס כבר מבוגר שיכול לדאוג לעצמו, אבל הבינה שאם תוותר הסיכוי של ביירון למצוא אותו ולהביאו לידי מנדליסטי יגדל. מאיה ראתה שער נפתח באזור, הוא גדל וגדל, כמו מעין סופה קטנה ששאבה את מאיה פנימה והוציאה אותה החוצה, ביקום חדש. כשמאיה יצאה החוצה, כל שראתה היה ג'ונגל צבעוני ופראי. היא הלכה על הדשא הירוק ושוטטה בין העצים הסבוכים. לפתע, קריאה ענקית נשמעה. "קההההה!" מאיה נבהלה, אבל כיוון הכשרתה כסוכנת תמיד הייתה מוכנה לכל מצב. היא הסתובבה ומאחוריה נגלתה ציפור אדירת מימדים בעלת שני ראשים שהחלה לרדוף אחריה. מאיה רצה ברחבי הג'ונגל במשך כמה דקות עד שהתעייפה מהריצה ומצאה מחסה מתחת לבול עץ ענק. אלויס בטח לא כאן, חשבה לעצמה. אם אלויס היה מגיע ליקום הזה דרך השער, הוא ודאי היה נלחם בציפור עד לרגע זה ולא נראה שיש אף אוכלוסייה בג'ונגל האדיר והסבוך. "להית' ציפור דו-ראשית!" אמרה מאיה, לחצה על הכפתור במכשיר ונשאבה לתוך שער חדש, רגעים ספורים לפני שהמפלצת הייתה מוצאת את מחבואה.
פרק ו - "יקום ימי הביניים"
מאיה הועפה מהשער אל יקום נוסף, היא די התחילה לקלוט את המעבר הזה, לא מסובך כמו שחושבים אבל לא מומלץ למי שסובל מבחילות ברכבות הרים. היקום הזה לחלוטין מיושב, מאיה הבחינה בבניינים סביבה ומרחוק בכמה מיקמקים. מישהו בטוח ראה את אלויס, אצטרך לשאול אותם, חשבה. מאיה ניגשה אל אחד המיקמקים שלבש סחבות די מטונפות. "סליחה, אחי, ראית במקרה את חבר שלי, אלויס מיקמוק? יש לו שיער ירוק מבולגן כזה..." "אינני אחיך, גבירתי המשונה!" ענה לה המיקמק בבלבול. "ברור שלא, זה כינוי כזה! מניחה שלא שמעתם את זה כאן…" "אני לא ראיתי את הבחור בעל השיער הירוק באזור, אבל אולי כדאי שתשאלי בפונדק הדרכים הקרוב!" השיב לשאלתה. "פונדק דרכים? אין לכם איזה מיקדונלדס? מה זה, ימי הביניים פה?" שאלה בצחוק מאיה, והבינה לאחר מספר רגעים שביקום זה הזמן באמת קפא בתקופת ימי-הביניים. מאיה התקדמה לאורך שביל עפר אל מסבאה קרובה. היא הוציאה תמונה של אלויס מכיסה ושאלה את בעל המקום אם ראה אותו. "מה זה?! כלאת שם מיקמק ירוק בפנים?! איך עשית את זה?!" התפלא מהתמונה המודפסת שראה. "אוי, שכחתי שבטח אצלכם עוד אין מצלמות… או מדפסות…" פלטה מאיה בלי לחשוב. "מה זה?! לחשי קסם?! יש מכשפה בקרבנו!!!" זעק בעל-המקום לעבר הסועדים. "אוי לא…" אמרה מאיה ומיהרה לנוס מהמקום בעוד ההמון רודף אחריה בקילשונים בוערים. אוקיי, אלויס גם לא כאן, אחרת היו תופסים אותו מזמן בטענה שהוא מכשף קצוץ שיער או משהו. "זה הזמן להמשיך ליקום הבא" אמרה מאיה ולפני שהספיקה ללחוץ על הכפתור הוא נשמט מידיה לעבר השביל, לצד מגפיים גדולות של מיקמק זר.
פרק ז - "הצייד"
המיקמק הרים את המכשיר לפני שמאיה הצליחה לתפוס אותו והתבונן בו בפליאה. "אני מניח שאת צריכה עזרה, גבירתי" אמר ברוגע. "בהחלט לא תזיק לי" ענתה לו. "מה הרעיון של השמלה הזאת?" אמר המיקמק, "אני לא חושבת כל כך הרבה על בגדים. אני לא מבינה, אתה לא חושב שאני מכשפה?" שאלה מאיה בבלבול, "ואני לא חושב כל כך הרבה לגבי אנשים. בואי לכיוון הזה, תוכלי להתחבא מאחורי ההר הלילה, אני מניח שהם יתייאשו מלרדוף אחרייך. מה זאת התיבה הכסופה הזאת?" השיב לה המיקמק. "אני לא בטוחה שתבין. אני חושבת שאצטרך לעזוב להיום, תודה בכל זאת!" ענתה לו מאיה בניסיון להתחמק לפני שתסתבך בצרות נוספות ביקום הזה. המיקמק הביט בבלבול והשיב לה "הם עדיין מחפשים אותך, זה לא בטוח בשבילך לצאת… הגברת שייך לה מייג'ור?" מאיה הבינה רק לאחר כמה שניות והחלה לצחוק. "קוראים לי מאיה, ורשום שם מייג'ור, כי זה שייך למייג'ור…". "אם כך את שודדת?" ענה המיקמק בחשש. "חשבתי שאתה לא חושב כל כך הרבה לגבי אנשים... ולא, הוא הביא לי את זה. אני צריכה את זה בשביל לעזור לחבר שלי. אפרופו החבר שלי," אמרה מאיה, הוציאה שוב את התמונה, הפעם בלי חשש, והחלה לתאר את אלויס "ראית במקרה מיקמק עם כרבולת ירוקה, שבעצמו ירוק ו... יש לו קטע עם ירוק?". "אני לא ראיתי אותו" ענה המיקמק, "אני הייתי עסוק במרדף אחר המיקצלופ הנודד, הוא מתעלל בשבטים באזור". "אז אתה... שוטר?" ענתה מאיה. "צייד, אבל אף שאני עוזר לאנשי העיירה הם לא מתייחסים אליי, התושבים פה די... די.. מעצבנים." אמר הצייד. "אתה תמיד יכול להצטרף אליי, אני צריכה לספר לך משהו ותבטיח לי שלא תתחרפן. התיבה הזאת בעצם משגרת בין יקומים או משהו כזה. מייג'ור לא הסביר לי יותר מדי, אני פשוט לוחצת ואז אני מגיעה לתוך סיוט כזה של דקה ואז אני פשוט במציאות אחרת, די קול לא?" ענתה מאיה בפזיזות. "יקום? מציאות? כל המילים שלך באמת נשמעות כמו דברי כשפים! אבל, אני מוכן לעשות הכל כדי למצוא הרפתקאות אחרות, ואיתך אני אשמח, את נשמעת כמו חברה טובה, אני לא מכיר עוד הרבה אנשים שהיו יוצאים למסע בין יקומים כדאי להציל חבר שלהם, אני מוכן!" אמר הצייד. מאיה לחצה על הכפתור ושניהם קפצו אל תוך השער.
פרק ח - "העיר בעננים"
השניים גמרו את המעבר בין היקומים די מהר, הצייד שהיה רגיל לימי-הביניים נדהם מהמסע הזה. שניהם יצאו אל תוך עולם שונה אבל לא ראו שם אף עיר. בעצם, הם לא ראו שום דבר באופק מלבד צל ענקי על הקרקע. הם הביטו מעלה ומעליהם נגלתה עיר מרחפת ענקית. "הלו?" מאיה צעקה כלפי מעלה, בתקווה לקבל תשובה. לפתע קופסה גדולה ירדה אליהם ונפתחה. היו עליה מספר כיתובים בסימנים לא מובנים וגם מילה אחת במיקמקית, מעלית. "מעולה! נוכל לעלות בזה!" שמחה מאיה ונכנסה מיד. "בטוח בשבילנו להיכנס לתיבה הענקית הזאת?!" שאל הצייד בבלבול, כיוון שלא הכיר את הפלא הטכנולוגי. "ברור." ענתה לו והשניים עלו עד שהגיעו לעיר המרחפת. מאיה המופתעת גילתה שבדומה למימד הקודם בו הזמן נעצר בתקופת ימי-הביינים, כאן הזמן קפץ לעתיד הרחוק. גורדי-שחקים ומסכים ענקיים נגלו בפניהם. כלי-רכב עתידיים ומעופפים, שלטי חוצות בנורות ניאון ועוד מכונות שלא הצליחו לקלוט מה מטרתן. "התחרטתי, מתי חוזרים למציאות שלי?" אמר הצייד. "אתה רציני? זה לא מגניב בעינייך?" התפלאה מאיה ורק אז הבינה שבשבילה כל זה נראה כמו העתיד, אבל בשביל הצייד זה העתיד הרחוק מאוד והוא יתקשה לעכל את כל זה. "אתה יודע מה, אולי נאכל קודם משהו!" הציעה מאיה ומשכה אחריה את הצייד אל תוך סניף עתידי של המיקפה.
פרק ט - "מיקפה עתידני"
"שני מיקשייק בבקשה!" אמרה מאיה אל הרובו-קופאית שרשמה את הזמנתה. השניים התיישבו על ספה צדדית. "אז… הבחור שאת מחפשת, את מכירה אותו זמן רב?" שאל הצייד. "כן," ענתה מאיה, לקחה שלוק מיקשייק והמשיכה "זה סיפור ארוך, אנחנו גם סוג של גיבורים אצלנו ביקום. אני מוכרחה למצוא אותו כדי לנצח מכשפה אחת". "אז כן יש אצלכם מכשפות!" צחק הצייד ולראשונה בחייו טעם מיקשייק תות. פיו! פס לייזר אדום חתך את אוויר המסעדה. המיקמקים העתידיים נבהלו והחלו לנוס רכובים על סקייטבורד מרחף. מאיה והצייד נשארו בצד המסעדה מבולבלים מהבלאגן סביבם. לפתע דמות עטויית ברדס נכנסה למסעדה, היא החזיקה בידה אקדח עתידי, כנראה מקור יריית הלייזר. הדמות נגלתה כלא אחר מאשר ביירון. "מאיה מיקמוק. שמועות רצות מהר ביקום העתידי הזה". "כדאי לך לוותר, אני אמצא את אלויס ראשונה!" צעקה אליו מאיה מהקצה השני של המקום, היא ידעה שבמוקדם או במאוחר תפגוש בו. "נראה שהסיכויים שלך קטנים, הוא לא במקום הזה ולא בשאר עשרים ושלושת היקומים האחרים בהם ביקרתי! בכמה את הספקת לבדוק?" שאל ביירון בשחצנות. "אמ… אני לא בדיוק… ספרתי…" מאיה הבינה באותו רגע שעליה לפעול מהר יותר אם תרצה למצוא את אלויס ראשונה. "מי זה?" שאל הצייד. "זה… ביירון, אחד מהעוזרים של המכשפה". ניסתה להסביר מאיה בקצרה. "אם כך יש לחסל אותו!" צעק הצייד ורץ אל ביירון. "לא! חכה!" זעקתה של מאיה הייתה חסרת משמעות, כיוון שהצייד כבר הספיק להתנגח בביירון. האקדח נשמט מידיו ומאיה הרימה אותו. "קדימה!" זירז אותה הצייד. "לא, אנחנו לא נפגע בו" אמרה מאיה ולחצה על הכפתור. השער נפתח, מאיה קפצה אליו במהירות ולאחר מכן הצייד עשה כך גם כן. השער נסגר וביירון התאושש מההלומה. "אני אמצא אתכם...." אמר ומאחוריו הופיע ההמון הזועם על הבלאגן שהותירו במסעדה. מישהו יצטרך לשלם על הבלאגן, ולביירון אין מטבעות מיקמק עתידניים.
פרק י - "הבועה של מאיה"
"אז… אני מבין שהמכשפה ההיא שלחה עוזר לחפש את… איך קוראים לחבר שלך?" שאל הציוד דקות ספורות אחרי שיצאו מהשער. "אלויס. וכן, כנראה שכן." השיבה לו מאיה. "איפה אנחנו עכשיו?" שאל הצייד. מאיה תא הספיקה לענות כיוון להתקרב אליה מיקמק. "מאיה? זו את?" שאל. "אלויס?! אתה כאן!" מאיה נשמה לגלות שהמיקמק הוא לא אחר מאשר אלויס, זהה במאת האחוזים מלבד לבושו השונה, מאיה די אהבה אותו ככה. "אלויס! התגעגעתי כל כך! אני שמחה לראות שאתה בסדר!" קפצה לעברו מאיה והשניים התחבקו. "קדימה! בוא נחזור הביתה!" מאיה הוציאה את המכשיר מכיסה. "רגע, כבר? בואי תהני מהיקום הזה!" הציע לה אלויס. "אני מניחה שקצת זמן לא יזיק." אמרה מאיה. "מאיה, אני לא חושב שכדאי…" הצייד לא סיים את המשפט וכבר אלויס משך איתו את מאיה, בעוד הוא נשאר מאחור. היקום הזה היה זהה לזה שממנו מאיה הגיעה: אותה העיר טינטאון, רק בוהקת ומסנוורת יותר. אלויס קנה לה כמה מהממתקים שהיא הכי אוהבת והשניים טיילו בפארק שהיה מקום הבילוי היפה ביותר שמאיה אי פעם ניתקלה בו. "נכון שזה נהדר?" שאל אלויס בזמן שישבו על ספסל נוח להפליא. "כן. כיף כאן." ענתה מאיה בפה מלא שוקולד משובח. "למה שלא נשאר כאן?" "אתה צוחק נכון? חחח" אמרה מאיה. "לא. תראי, זה בדיוק כמו אצלך רק יפה יותר! יש לך כאן כל מה שאת צריכה. וגם אותי". אמר אלויס. "אלויס, אנחנו מוכרחים לחזור ליקום שלנו כדי להציל אותו! מה קרה לך כאן?!" התפלאה מאיה וברגע שהוציאה שוב את המכשיר אלויס חטף אותו בכוח. "חבל שזה ככה מאיה, נתתי לך בחירה. את מוכרחת להיות מאושרת בניגוד לרצונך!" לפתע אלויס כבר לא נראה כל כך זוהר וקול, אלא מרושע וזדוני יותר מהכפיל המרושע שלו סילוור. "אתה לא אלויס! אתה סתם חיקוי עלוב שלו מהיקום הזה!" התגוננה מאיה. "מאיה מאיה מאיה…" החיקוי של אלויס התקרב לעברה "יכולת להגשים כאן את כל הפנטזיות שלך.... ובתמורה לכך שויתרת… אצטרך לוודא שתישארי כאן כלואה לנצח!". "לא אתן לזה לקרות!!!" הצייד הופיע בקפיצה. המכשיר עף מידיו של אלויס המזוייף ומאיה הספיקה להרים אותו בזריזות. "מהר! פתחי את ה… חור הגדול הזה!" אמר הצייד בעוד מנסה להיאחז באלויס. מאיה פתחה את השער, כלומר "החור הגדול הזה", וקפצה פנימה כאשר הצייד בעקבותיה ומותירים את אלויס והיקום המזמינים אך המזויפים מאחור. "אתה תמיד שם להציל אותי, מר צייד" אמרה מאיה בזמן שהיו בריק בין-היקומים. "ברור, את עשית בחירה לא פשוטה - ויתרת על עולם של שפע לטובת אחד פחות טוב". "ברור, החברים שלי זקוקים לי, אני מחויבת אליהם עד הסוף!" ענתה לו מאיה בנחישות. "וכך גם אני אלייך, עד סוף המשחק" אמר הצייד והשניים קפצו אל תוך שער חדש.
|
|
|
|
|
|
239
|
|
|
|
|
|
|
|
|
16/12/2018 15:40 |
roei888 |
4
|
|
היום מגיע לקהילה החלק השלישי |
|
|
|
|
|
13/12/2018 16:25 |
snowfox1 |
3 |
ממש טוב, אני מפחדת...
את יריבה ממש טובה שלי |
|
|
|
|
|
11/12/2018 13:47 |
אבטחה033 |
2
|
|
ואי... איזה מתח מחכה כבר לחלק השלישי!! |
|
|
|
|
|
11/12/2018 07:03 |
נפולאון5 |
1
|
מקווים קראתם ונהנתם :)
בקרוב ההמשך בחלק השלישי והאחרון! |
|
|
|
|
|
|
|
