קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
החרם- סיפור לכתב אורח
|
25/06/2019 |
פרק ראשון: עוברים בית
היה הייתה ילדה ושמה ליהי.
לליהי הייתה אחות, ושמה: מעיין.
הוריהן לא הצליחו להשיג כסף, ורצו לעבור בית.
לליהי היה נורא קשה להיפרד מחברותיה
אבל ניסתה להתמודד עם זה, ואמרה להוריה:
אמא,אבא יהיה יותר טוב? אתם מבטיחים?
הייתה שתיקה.
אמא אמרה: הכל יהיה בסדר. את בטוח תתגבשי עם כל החברים האחרים.
ואבא הוסיף: זאת תהיה עיר ממש יפה. אתן בטוח תהנו שם.
שתינו הסתכלנו אחת על השניה ושתקנו.
פרק שני: בית הספר החדש
כשהגענו לעיר החדשה, הסתכלנו ימינה ושמאלה ולא הכרנו שום דבר. ילדים עברו, צחקו, שיחקו, ושאלתי את אמא:
זה בית הספר החדש שלי?
היא ענתה כן. שלך ושל מעיין.
לאחר כמה ימים, שהגענו לדירה, אמא רשמה אותנו לבית הספר.
הגענו, נישקתי את אחותי הקטנה והלכתי לכיתתי.
כשניכנסתי כל הכיתה השתתקה. עד שהמורה החליטה להציג אותי.
המורה אמרה: שלום, את בטח ליהי נכון? שמי קרן.
עניתי לה כן.
המורה הציגה אותי בפני התלמידים, וראיתי כמה שהתלחששו..
קרן אמרה לילדה ששמה יובל לקום ולעבור ליד ילדה אחרת, ושאני אשב ליד ילדה שקוראים לה "מלכת הכיתה" אבל שמה האמיתי הוא טוהר.
פרק שלישי: העלבות
טוהר התחילה לצעוק: "אני לא רוצה לשבת לידה! היא ממש לא מתאימה לי! אפשר לעבור מקום?"
קרן כעסה ואמרה שזה המקום המתאים לי, וטוהר נהיתה מבואסת.
כשההפסקה התחילה יצאתי החוצה ופגשתי את אחותי, ראיתי אותה עם כמה ילדות אחרות ושמחתי בשבילה שהיא הכירה חברות.
הלכתי בבית הספר ופגשתי כמה ילדות מהכיתה ובינהן יובל, הילדה שישבה ליד טוהר.
היא התחילה לצעוק עליי: תגידי למורה מיד שתחזיר אותי ליד טוהר! את לא מתאימה בשבילה!
כל הילדות התחילו גם לצעוק עליי ולהעליב אותי והרגשתי כזאת נבוכה, שפשוט ברחתי מהן בלי להגיד מילה.
פרק רביעי: הצעת חרם
הילדות בכיתה חשבו לעצמן ואמרו:
הילדה הזאת לא מתאימה בכלל לכיתה!
יובל אמרה: היא מתאימה לכיתת חנונים!
כל הכיתה התחילה לצחוק..
ופתאום טוהר הציעה רעיון:
בואו נתחיל עלייה חרם! גם ככה היא צריכה להבין שהיא לא שייכת!
כל התלמידים הסכימו, ובדיוק היה צלצול
נכנסתי לכיתה, וכל התלמידים הכינו ניירות וכיוונו לזרוק עליי
התביישתי כל כך, ופשוט ברחתי מהכיתה בבכי.
לא שמתי לב, ונתקעתי בקרן (המורה שלי)
היא אמרה לי: ליהי הכל בסדר? את בוכה?
אמרתי לה כן, הכל בסדר רק רציתי להתפנות..
הרגשתי נורא נבוכה שהמשכתי לרוץ, ולא רציתי לספר את מה קרה בכיתה לאף אחד..
פרק חמישי: ארוחת הערב
כולנו הגענו הביתה,ואימא הכינה ארוחת ערב
כשהיא סיימה להכין, היא קראה לי ולאחותי מעיין לבוא לשבת בשולחן.
אני מעיין ואבא התיישבנו וגם אימא ישבה איתנו.
אבא התחיל לשאול: נו, איך היה היום הראשון בבית הספר החדש?
מעיין ישר ענתה ואמרה: הכרתי המון חברות חדשות! שיחקתי המון והמורה שלנו ממש חמודה!
אבא ואימא שמחו נורא לשמוע את זה..
אחר כך, אבא ואימא שאלו אותי איך היה היום שלי.
רציתי להעביר נושא כדי לא לפתוח את כל מה שעבר עליי היום, אבל לא היה לי רעיון בראש...
אמרתי בסדר, וקמתי מהשולחן ושמתי את הצלחת בכיור ואמרתי שאני לא רעבה יותר..
גם מעיין קמה אחרי, ואבא ואימא הסתכלו אחד על השני, במבט מוזר.
אימא רצתה לקום אליי, ואבא עצר אותה ואמר:
הכל יהיה בסדר, היא רק צריכה להתרגל לזה.. בואי ניתן לה את הזמן שלה.
פרק שישי: החברה החדשה שלי
יום למחרת כשהגעתי לבית הספר, כל התלמידים הסתכלו עליי והתחילו לצחוק
אושר אמרה: נו, עדיין נשארת? לא הבנת שהבית ספר הזה לא בשבילך?
כל הילדים הסכימו והתחילו להעליב אותי ולקרוא לי בשמות.
פשוט עברתי למקום שלי בלי להסתכל על אף אחד, ועייני היו דומעות.
פתאום ילדה ושמה שחר באה לידי ואמרה לי: את יכולה שניה לבוא איתי החוצה?
ברור שחשבתי שהיא תרד עליי עוד אבל בכל זאת באתי איתה.
ישבנו בספסל בחוץ והיא אמרה:
אל תתיחסי אליהן, הן לא שוות את זה !
כל כך הייתי בהלם, בחיים לא חשבתי שבכיתה הזאת יהיו לי חברים אחרי כל מה שעברתי.
ניגבתי את הדמעות שלי, הודיתי לה, וחזרנו יחד לכיתה.
קרן לימדה אותנו על גיאוגרפיה, וביקשה להתחלק לזוגות, וברור שהייתי עם שחר.
כשסיימנו לעבוד, הגשנו את העבודה ולקרן והיא אמרה שזה מצויין וכל הכבוד לי ולשחר.
אני ושחר התסכלנו אחת על השניה בחיוך וחזרנו למקום.
פרק שביעי: הצעה לשחר
כשהייתה הפסקה כל הבנות באו לשחר ואמרו לה:
למה את חברה של ליהי? היא גם ככה מכוערת ומעצבנת! יש לך הזדמנות להצטרף אלינו, או שנעשה חרם גם עלייך!
שחר הסתכלה עליהן ואמרה:
ליהי עוברת דברים קשים, היא עברה עיר עם אחותה הקטנה בלחץ עם היא בכלל תצליח להכיר חברות חדשות!
אתן חושבות שהיא מכוערת מבחוץ, אבל המראה הפנימי שלה לגמרי שונה!
היא ילדה נבונה, חרוצה, ורוצה בסך הכל שיהיה לה עם מי להיות!
תארו לכן, כל אחת ואחד מכם, אם היו עושים את זה לכם, איך הייתם מרגישים?!
שחר הלכה במהירות אליי וכל התלמידים נשארו שם.
ילדה אחת ששמה אושר אמרה לכולם:
בכלל לא מגיע לה חרם, היא בסך הכל ילדה בודדה! בואו נלך לסלוח לה!
כל התלמידים הסכימו, וטוהר התחילה לצעוק:
ניראה לכם? אני לא הולכת! היא ילדה מגעילה, שבסך הכל דורשת צומת לב! איך אתם לא שמים לב לזה???
כולם לא הקשיבו לטוהר והלכו
פתאום טוהר חשבה לעצמה:
מה עשיתי? עכשיו בטוח לא יהיו לי חברים!
פרק שמיני: הסליחה
כל הכיתה דיברה אחת עם השניה ואמרה:
צריכים לעשות לליהי מסיבת הפתעה! כאות הערכה על זה שהיא בכיתה שלנו!
כל הכיתה הסכימה והתחילה להתארגן למסיבה.
כשהגעתי לכיתה עם שחר (שגם היא שמעה על זה) כל הכיתה הייתה חשוכה.
לא הבנתי מה קורה, כי בכל בוקר כולם מגיעים לפני.
שחר הדליקה את האור ופתאום כולם צעקו: הפתעה!!!
הייתי בשוק, ונורא שמחתי...
כולם התנצלו בפני, ואמרו שבחיים לא יעשו דבר כזה יותר, כי לא צריך לשפוט את המראה שלך אלא המראה הפנימי שלך, שזה מה שחשוב.
פרק תשיעי ואחרון: טוהר
טוהר באה אליי ואמרה: תקשיבי, אני לא יודעת איך להסביר לך את זה, אבל אני נורא מצטערת!
מה חשבתי לעצמי? את ילדה נורא נחמדה שאוהבת לעזור, לא הצלחתי להשים לב לזה. אני כזאת מטופשת.
כל הכיתה התחילה לצעוק עלייה ופתאום אמרתי בקול:
לא נורא, הכל בסדר. אני סולחת לך. אבל רק שתדעי, זה קשה לעבור את זה.
אם את היית עוברת את זה, מה היית מרגישה?
היא אמרה: את צודקת, הייתי מרגישה נורא. לא מגיע לך לקבל יחס כזה.
חיבקנו אחת את השניה ומאז אנחנו החברים הכי טובים
המסר של הסיפור:" אל תעשה לחברך, את מה שלא היית רוצה שיעשו לך"
באמת שאנשים עוברים את זה המון.
בבקשה תקחו את זה ללב.
#דילבריונות
|
|
|
|
|
|
205
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05/07/2019 07:52 |
מושקעהיום |
6
|
|
סיפור מדהים, מרגש, מקסים, נוגע ללב, יש לי סיפור דומה בקהילה שלי אשמח שתקראי אותו קם |
|
|
|
|
|
29/06/2019 08:07 |
peach185 |
5 |
|
וואו! |
|
|
|
|
|
26/06/2019 10:16 |
דניאל55558 |
4 |
תודה רבה לכולכם!
בואו ננסה שהסיפור יגיע לכתב אורח!♥️♥️ |
|
|
|
|
|
26/06/2019 06:46 |
ברניני123 |
3
|
|
סיפור מרתק וממש ממש טוב כול הכבוד! |
|
|
|
|
|
25/06/2019 23:26 |
אורירוק5 |
2
|
|
זה סיפור מאוד נוגע ללב! |
|
|
|
|
|
25/06/2019 15:39 |
GGG3333 |
1 |
|
וואו איזה סיפור מהמם! |
|
|
|
|
|
|
|
