|
נכנסים לתוך הספר
|
14/09/2019 |
פרק 1
--------------------------------------
ריילי שכבה על המיטה הצרה והגבשושית בחדר האורחים של סתבתא. סבתא נולה הייתה מיקמקית ידועה, בעקבות זה שהייתה המנהלת של עיתון המיקותב לילדים. ריילי מאוד אהבה לקרוא בו כי הוא היה מעניין מאוד. הוא היה מלא באיורים צבעוניים, כתבות ועובדות מעניינות. אבל מה שריילי הכי אהבה בעיתון היה הסיפור שבסוף הספר. זה היה סיפור בהמשכים על המיקמקית האמיצה והפיראטית ג'קי, שהייתה מסתובבת בים, הרוח מעיפה את שערה החום על פניה ומבט נחוש בעיינה.
ריילי לא ידעה את השעה המדוייקת, כי לא היה שעון בחדר האורחים. סבתא כבר הלכה מזמן, משאירה את ריילי עם מנורת לילה קטנה וגיליות של העיתון החדש.
ריילי קראה את הסיפר שבסוף העיון שוב ושוב, אבל נרדמה. הפרק בידיוק הסתיים בזה שכל הצוות של ג'קי נתפס בידי הרורו, אנשי האי הפרואים שחיכו בצללים ותפסו את הצוות שלה. אבל ג'קי לא תוותר, היא תחזור לשחרר את כל החברים שלה. ריילי פיהקה בעייפות, ודרך הדלת הפתוחה נכס בונקו, התחול השממן של סבתא. הוא הסתכל עילה ברגזנות. "בו חתלתול ממורמר, אני אקריא לך סיפור."|
--------------------------------------
פרק 2
המילים התערבלו לנגד עייניה של ריילי, שואבות אותה וקוראות לה לבצתרף אלהים.
ריילי מצמצה בבלבול. מה הרגע קרא כאן?
היא כבר לא הייתה בחדר של סבתא, אלא בג'ונגל סבוך מלא ענפים קוצים. היא נרתעה בבהלה כשצרעה גדולה עברה לידה בריחוף. מה היא עושה כאן?
"בונקו" אמרה בחשש. "אתה כאן?"
שום תשובה לא הגיעה. אני רוצה הביתה חשבה.
"היי,ילדה." רייליה הסתכלה סביבה אבל לא ראתה אף אחד. "ילדה אני מדבר אליך." הכל היה צפצפני קצת מזכיר כל של דרדס מצונן. "מ מ מי אתה?" גימגמה. "איזו גסות רוח. אצלנו נהוג להציג את אצמך, ואז לשאול לשם האחר."
" סליחה, אני ריילי. אבל אני לא מכאן. אני בכלל ממיקמק סיטי." "מיקמק סיטי? בחיים לא שמעתי על מקום כזה. בכל מקרה ילדה, כדאי לך להתחבא, אני שומע משהו מתקרב." ריילי לא הבינה מי מדבר איתה. " מה אתה בכלל?" שאלה. "אה. אני פיי. יצור קסום שחיי באי הזה כבר מאות שנים." הוא אמר. "פי? מו פייה?" "לא.כלל או כלל לא. אני פיי כמו פיי. אין לי מושג למה החליטו שפיות הן רק ממין נקבה" היא התחילה לחשוב על משהו לענות לו כשכל פצפוץ עלים התקרבה יותר ויותר אליהם. "תתחבאי ילדה, אני לא יודע למה את כאן, אבל אני לא רוצה לדעת מה זה מתקרב." אמא בבהלה. אאילי לא הספיקה לזוז כשיצא מהשיח במרחק כמה מטרים ממנה-
עכשיו התפקיד שלם מיקמקים יקרים הוא לכתוב מה יצא מהשיח. ובבקשה תתחשבו בשאר ואל תכתבו דברים שיכולים לפגוע. אני אכתוב על מה אני חשבתי בעוד שלושה.
בהצלחה וצאו לדרך!!!
|
|
