אז האח הבכור הלך לכיוון מרתף הארמון. בדרך הוא חשב:"למה אבא התכוון? התשובה נמצאת במרתף? נחכה ונראה...". האח הגיע לדלת המרתף,שנראתה כאילו לא נגעו בה שנים. הוא פתח אותה בזהירות,ונבהל למראה עיניו. ערמות על ערמות של חפצים היו שם. חפצים מזהב,חפצים מכסף,קרטונים או סתם מכשירים שהוא לא זיהה. הוא נכנס,והדלת נסגרה מאחוריו בנקישה. הוא נבהל לרגע,אבל אז נרגע והתחיל לרדת במדרגות למרתף. ברגע שהוא נכנס לשם, הוא התחיל לשמוע רעש נקישות קצבי. טוק. טוק. טוק. הוא ניסה להבין מה זה הרעש הזה, אבל לא הספיק לחשוב לפני שנפל לתוך החשיכה... -המשך יבוא-
