|
סיפור לכתב אורח
|
10/03/2020 |
פרק ראשון- הקדמה
ראיתי אותה, כל כך מגניבה, מקובלת ומושלמת. רציתי להיות היא, לחיות את חייה.
כי אני... איך לומר? פחות... אני לא מגניבה ולא מושלמת. שלא לומר לא מקובלת.
אני איך לומר? העיפרון הקטן שאף אחד לא רואה...
אז כן, רציתי להיות היא.
פרק שני- יום ראשון בכיתה ו'
היום הראשון ללימודים נפתח באיך לא? בחירת מקומות.
לא היו הרבה אופציות, מיכל וחברותיה תפסו את המקומות בשורה הראשונה ואת השורה השנייה תפסו אדם חבר של מיכל וחבריו.
בשורה האחרונה התיישבו כל מי ששונא ללמוד.
לאחר תום הלימודים שמעתי את מיכל וחברותיה מדברות על סיבת פיג'מות ורציתי כל כך לבקש גם אבל התביישתי, לאחר האירוע שנה שעברה אני לא חושבת שיזה יהיה רעיון טוב לדבר איתה כי היא תצחק עליי...
פרק שלישי- זכרונות
אם אתם שואלים מה קרה... שנה שעברה היה לי קראש...
זה היה אדם, גם מיכל אהבה אותו ולפני ששמתי לב הם נהפכו לזוג.
בהתחלה, לא ידעתי כי לא סיפרו בקבוצת הווצאפ לכן כאשר היה נשף זוגות הצעתי לו ללכת ביחד...
שניהם צחקו עליי... וישר רצתי לשירותי הבנות.
פרק רביעי- החברות הלכו
שכחתי לציין... אמא שלי גרושה ואביה של מיכל הוא בודד...
לפני מספר חודשים הם התחילו לצאת וכבר עברנו לגור ביחד...
משום שמיכל פחדה לספר זאת לחברותיה כי לא רצתה שיצחקו עליה... היא לא סיפרה...
וכל סוד מתגלה בסוף...
הן באו וראו אותי אצלה, הן כעסו על זה שהיא לא אמרה להן שאנחנו חברות למרות שמעולם לא היינו...
היא ניסתה להסביר אבל הן דחו אותה ובסופו של דבר היא נשארה בלי חבר אמת...
אני והיא התחלנו להתקרב וסיפרנו סודות...
סיפרנו דברים מביכים ואז שיחתנו התגלגלה לבנים...
היא התנצלה והסבירה שהיא כל כך אהבה אותו שפחדה שאני אקח לה אותו... אמרתי שמעולם לא הייתי עושה זאת אילולא הייתי יודעת שהם חברים...
הבנות האחרות ראו את החברות ההולכת ונרקמת והצטערו, כולנו ביקשנו סליחה ובסוף נהפכנו לקבוצת חברים אחת גדולה.
לפני מספר ימים שמעתי אותן מדברות על מסיבת פיג'מות לכן ניגשתי וביקשתי לבוא גם כן.
הן אמרו שזאת לא תהיה מסיבת פיג'מות בלעדיי.
הסוף.
|
|
מוקדש
ל, כל המיקמקים ,שישבעולם | |
|
|
