|
הרפתקה מתחילה - עונה 1 - פרק הקדמה
|
12/05/2020 |
היי לכולם, שמי מאיה ואני בכיתה ה' בבית הספר ברמת גן.
אני כמו כל ילדה רגילה, שאף אחד כמעט לא מתייחס אליה, שהיא סתם כמו עציץ לקישוט.
עצוב, נכון, אבל עכשיו כבר לא כל כך עצוב לי, אלא להפך, בכלל לא עצוב לי, אחרי ההרפתקה
שעברתי, לא האמנתי שדווקא אני, מכולם, סתם ילדה רגילה תעבור הרפתקה בלתי נשכחת
כזאת! מאז ומתמיד חיבבתי הרפתקאות, אך לא תיארתי לעצמי, שיום אחד זה יבוא לי.
לא סיפרתי על זה לאף אחד מלבד שמוליק, שמוליק הוא החבר הכי טוב שלי, הוא, במהלך
כל ההרפתקה תמך בי, עזר לי ברגעים שהיו קשים, דווקא במהלך ההרפתקה הבנתי כמה
שמוליק הוא בן אדם טוב, יש לו רק בקתה עלובה וקטנה ולא לא אכפת, הוא פשוט, מה שהוא
רק רוצה אושר ומקום לחיות, אפילו ביער חשוך עם דובים הוא יוכל לשרוד!
לא סיפרתי לאף אחד אחר, אה? אתם שואלים למה, אז אני אסביר.
לפני ההרפתקה, ניגשתי אל רינה הילדה המקובלת, ושאלתי אם אפשר להצטרף,
נחשו מה היא אמרה? ברור, צחקה והלכה, מה זה החינוך הזה?
אז הלכתי נבוכה והפכתי להיות הבדיחה של הכיתה, אחרי שבוע שבועיים של עצב,
ההרפתקה החלה, ואני לא יכולתי לסרב לה, רציתי לברוח לעולם אחר, טוב יותר.
רינה עדיין המשיכה לצחוק עליי, אבל לי לא היה אכפת, לאט לאט התחלתי להבריז מהשיעורים,
אמא דאגה לי והמורות לא הבינו איפה אני, מגיע להם. חוץ מזה בזמן שהייתי בהרפתקאות למדתי
מלא דברים חדשים, ובצורה פי אלף יותר מעניינת משיעורים האלו. הם דאגו לי, אבל לי לא היה
אכפת, בזמן שהם דאגו, אני טיילתי בעולמות אחרים.
אז בקיצור כשחזרתי מההרפתקה, כולם התנפלו עליי, אבל אני ברחתי לחדר והתחלתי לכתוב.
לא סיפרתי להם, בגלל שלא בא לי להיות הבדיחה של הכיתה, במיוחד אחרי שהעניינים
נרגעו. ועכשיו אני כותבת לכם. וכך החלטתי: עד שאין לי הוכחה אף אחד לא יאמין לי!
אה, אני יודעת, חול הקסמים! לא, זה נראה בדיוק כמו חול רגיל, ואין לי את החבילה כדי שזה יעבוד.
חוץ מזה, אפשר להפעיל את זה רק שלוש פעמים, ואני השתמשתי פעמיים, אז לא בא לי
לבזבז את הזיכרון האחרון שלי מההרפתקה.
אז ביי מיקמקים, נתראה בפרק 1.
|
|
מוקדש
לכולם, באהבה | |
|
|
