קהילה - סיפורים ושירים
noona5
272
519

סיפור לכתב אורח 04/06/2020

''טוב, יוצאים?'' שאלה אורה המטפלת. ''רגע, אנחנו עוד לא מוכנות'' צעקו קורל תהילה ושיר. ''רגע, איפה תמר?'' שאלה אורה. ''אני כאן!'' צעקה מהחצר. ''מה?! עוד לא התארגנת? אנחנו צריכות לקחת את קורל ותהילה לביתם!'' אמרה אורה בכעס. ''לא אמרתם לי!'' אמרה תמר. ''בטח שאמרנו לך, את פשוט לא הקשבת, והמשכת לשחק עם סנואוקי! (הכלב של אורה)'' אמרה קורל. '' מה זה קשור? פשוט לא שמעתי!'' אמרה תמר בלעג. ''טוב, בואו נפסיק את המריבה המטופשת הזאת ונלך להתארגן'' אמרה שיר. בסדר, לא לא'כפת'' אמרה תהילה. יאללה בנות, אני רוצה כבר ללכת'' אמרה אורה. ''טוב, אני מוכנה'' אמרה תמר. ''איך את מוכנה? התיק שלך עדיין מפוזר!'' אמרה שיר. פ'סדר נווו, אני עוד דקה מסיימת לסדר אותו'' אמרה תמר. ''בטחחחח'' אמרה קורל בלעג. ''סיימתי!'' אמרה תמר אחרי דקה. ''את מהירה!'' החמיאה שיר לתמר. לי לקח חמש דקות לסדר את התיק ולך שתי דקות!'' אמרה שיר. ''כן, כי אני לא פיזרתי את כל התיק שלי'' אמרה תמר. ''קדימה, אתן מוכנות?'' שאלה אורה. ''כן'' צעקו לעברה כולן. ''יופי, עלו לאוטו'' אמרה אורה. ''רגע, לא אמרנו להתראות לסנואוקי!'' אמרה תהילה. ''ביי סנואוקי'' אמרו כולן כולל אורה. הן עלו לאוטו, הורידו את התיקים מגביהן והתיישבו. ''להתראות חמודות'' אמרה אורה כעבור עשר דקות של נסיעה. ''ביי קורל ותהילה'' אמרו שיר ותמר. (אוקיי, נראה לי שהגיעה הזמן שאני יסביר מה בעצם קורה בסיפור. אז בעצם אחרי הבית ספר של ארבעת הבנות, הן באות לצהרון של אורה, אורה היא המטפלת. ואז משתיים עד ארבע הן בצהרון. ובארבע הן הולכות לביתיהן ובעצם קורל ותהילה הן אחיות, ושיר ותמר סתם חברות שגם באות לצהרון. ובד''כ כל אחת הולכת כל יום באוטו של אמא שלה או של אבא שלה אז בעצם הפעם אמא של תהילה וקורל לא יכלה לקחת אותן מהצהרון, אז ביקשה שילכו ברגל לבית. אז לשתי האחיות האלה לא היה כוח ללכת ברגל. אז אורה חד פעמי, לקחה אותן באוטו. ושיר ותמר גם באו, כי הן לא יכלו להישאר בצהרון לבד. ואז אורה הורידה את קורל ותהילה לבית שלהן. ומכאן נמשיך בסיפור, קריאה מהנה!) ''וואו משעמם לי'' אמרה שיר. ''אנחנו עוד דקה מגיעות לצהרון'' אמרה אורה. ''הווו יופי!'' אמרה תמר. אבל הן לא ידעו שהדקה הזאת לא הייתה דקה אלה שעה שלמה! עבר כמה זמן, והן עדיין לא הגיעו לצהרון. ''שיר, בואי נעשה פרצופים למכונית שמאחורינו. יהיה כיף!'' לחשה תמר לשיר. ''אמממ אני לא יודעת...'' לחשה שיר. ''נווו זרמי איתי יהיה כיף! בכל מקרה משעמם לנו רק לשבת על הכיסא) לחשה לה תמר. ''טוב נווו, שכנעת חח) לחשה לתמר. ''יששש, יאללה תסתובבי ונעשה פרצופים חיחיחי) לחשה לה תמר. בינתיים, לבנות היה כיף לעשות לנהג שמאחוריהן פרצופים, אבל הן לא ידעו שהפרצופים האלו, יסבכו את כל העניינים. ''חחח הוא מסתכל עלינו'' אמרה שיר, והתחילה גם להנות מהרעיון של תמר. ''חחח איזה כיף'' אמרה תמר לשיר. (אה ושחכתי לספר לכם, אורה, לא ידעה שהן עושות את הפרצופים!) ''אמממ מה הנהג ברכב בדיוק עושה?'' שאלה שיר את תמר בחשש. ''אני לא יודעת, אבל זה נראה כאילו הוא חוסם אותנו!'' ענתה תמר לשיר. ''בנות מה הוא עושה?'' שאלה אורה את הבנות. ''אני לא יודעת, אבל זה נראה כאילו הוא חוסם אותנו!'' ענתה שיר לאורה. ''למה שהוא יחסום אותנו?'' שאלה את אורה את הבנות. ''אנחנו באמת שלא יודעות!'' אנו לאורה שיר ותמר. ''עצרו כאן, לא לזוז!'' אמר להן האיש, ששיר ותמר עשו לו פרצופים. ''מה?!'' שאלה אורה את האיש. (רגע, אנחנו לא יכולים לקרוא לאיש הזה איש, בואו נתן לו שם! אולי אמממ דוד? טוב, מעכשיו קוראים לאיש הזה דוד. קריאה מהנה!) ''את יודעת ששתי הבנות הקטנות האלה עשו לי פרצופים מהאוטו? ואת יודעת שהן היו בלי חגורה? ואת יודעת שאני שוטר סמוי?!'' ענה דוד לאורה. '' מה? אתה שוטר סמוי? ואתן הייתן בלי חגורה באוטו? ואתן עשיתן לו פרצופים?'' התפלאה אורה. ''אמממ כן, אנחנו עשינו לסמוי הזה פרצופים:('' אנו שיר ותמר לאורה. ''אני לא מאמינה?!'' אמרה אורה בכעס. ''מצטערות'' אמרו שיר ותמר לאורה. ''טוב, אני צריך את מספר תעודת הזהות שלך. מהו?'' אמר דוד הסמוי לאורה. ''למה אתה צריך אותו?'' שאלה אותו אורה. ''מה זאת אומרת? בינתיים, אנחנו לא לוקחים את הרשיון. אבל דוח, אנחנו כן ניתן.'' ענה דוד הסמוי לאורה. ''דוח?! מה?! אני לא מתכוונת לשלם דוח על שניהן!'' אמרה אורה לדוד הסמוי. ''את האחראית?'' שאל אותה דוד הסמוי. ''אמממ כן.'' השיבה אורה לדוד. ''יופי, אז את צריכה לשלם. ובינתיים חכו פה, אני הביא לפה את המשטרה ה-לא סמויה'' ענה דוד הסמוי לאורה. שתי הבנות פחדו נורא מהשוטרים, מאורה, מההורים ומהתגובה של האחים. הן התחילו לבכות, הן כבר היו אמורות להגיע הביתה והאמהות שלהן בטח כבר דואגות. '' לא חמודות, אל תבכו, אתן לא צריכות לפחד. עוד מעט יגיעו השוטרים האמתיים, ונסביר להם שזו הייתה טעות, ושלא תעשו את הדבר הזה שוב.'' אורה עידדה את שיר ותמר. שיר ותמר המשיכו לבכות, למרות שאורה אמרה להן שהן לא צריכות לבכות. ''אנחנו מפחדות מהשוטרים'' ענתה תמר לאורה בבכי. ''מה קורה כאן?'' שאלה השוטרת ה-לא סמויה. ''אי כוונה קטנה, באמת!'' ענתה אורה לשוטרת. ''את חושבת שדוח מגיעה?'' שאל השוטר הסמוי את השוטרת ה-לא סמויה. ''ספרו לי מה קרה כאן בדיוק!'' אמרה השוטרת דווקא לא לאורה, אלה לבנות. הבנות ספרו לה הכל. ''אני חושבת שבסיפור הזה יש חוצפה, ביטחון עצמי, וגם אי בטיחות.'' אמרה השוטרת. ''אנחנו יודעות אבל, זה לא יקרה שוב, מבטיחות!'' ענו לה שיר ותמר בבכי, וכנראה שהבכי הזה, שכנע. ''טוב, יצאתם מהעניין הזה בטוב.'' אמרה השוטרת לאורה. ''אנחנו יכולות ללכת עכשיו לחופשי?'' שאלה אורה את השוטרת. ''כן'' ענתה השוטרת לאורה. ''יששש'' נשמעה צרחה של 'יששש' בכל השכונה משתי הבנות. ''תודה רבה שוטרת'' אמרה אורה לשוטרת. ובסוף אורה, שיר, ותמר הגיעו לבית שלהן בשלום.
-הסוף-

מוקדש לצוותמיקמקולכולם!
27
9
191


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
21/06/2020   12:37 מיויה5  9
סיפור יפה
20/06/2020   22:42 מתוקה1632  8
סיפור מדהים
20/06/2020   22:00 noona5  7
מההההה?!
אני רק עכשיו שמתי לב
שאנחנו במאה ושתיים
עוקבים!!! וואו חברים אני
ממש מעריכה את הכל
את כל התגובות המהממות,
הלייקים שנותנים כוח, וכמובן
שגם העוקבים... קיצר תודה
ענקית, ומתי שיהיה אפשר
כבר להעלות יצירות אני יעלה
יצירה על המאה עוקבים! קיצר
תודה מהממים שלי!
20/06/2020   15:11 יפיופה2620  6
אני העוקב המאה!
18/06/2020   21:56 תופים18  5
סיפור מהמם
18/06/2020   18:59 מקרר34  4
אתה מלךךךךךךךך
18/06/2020   15:48 קסםשלנסיכה  3
ואוו
השפה, הדיבור ועוד ..
מיצירה 1 95 עוקבים (שגם אני מהם)
מהמם
18/06/2020   15:25 noona5  2
חחח תודה
17/06/2020   17:35 רוניעולי7  1
וואו ממש מרגש!!