|
אל תסמוך על המזל- סיפור לכתב אורח
|
24/06/2020 |
פרק ראשון - קצת על עצמי
היי שמי דניאל חסון ואני ילד רגיל בן 11, אבא שלי נעלם מהבית לפני כמעט שנה, אה ויש משהו אחד שלא רגיל בי זה שיש לי תמיד מזל!
כולם תמיד מקנאים בי ורוצים להיות חברים שלי רק כדי שאביא להם מזל גם טוב.
אמי תמיד אומרת שזה בגלל שאני ילד רציני ובוגר אבל אני חושב שזה סתם מזל טוב.
פרק שני - טיול ביער
המורה נכנסה לכיתה והודיעה שמחר נלך לטייל ביער מיקמק ונישן שם. כולם שמחו וצהלו נרגשנו כל כך רצינו להיות ביער בלילה סוף סוף זה מתגשם.
פרק שלישי - יוצאים ליער
יצאנו לדרך כולם נרגשים הבאנו מלא דברים, שקי שינה, פנסים, מברשת שינים, בגדים וכו'.
הגענו לתחילת היער הלכנו קצת ואז הגענו לשטח גדול עם הרבה מקום אז המורה אמרה שנישן פה ובנתיים אנחנו יוכלים להסתובב קצת ביער.
פרק רביעי - מסתובבים ביער
חלק נשארו במקום השינה וחלק הלכו אני החלטתי ללכת עם שילה וערן החברים הכי טובים שלי!
התחלנו ללכת ופתאום התחיל קצת להחשיך ושילה אמר לי ''דניאל תוציא את הפנס מהתיק'' שאלתי אותו בפחד איזה פנס?
שילה אמר בצחוק על תעבוד עלי אני יודע שהבאת פנס הרי אמרתי לך!!
לא הבנתי כלום ופתאום שילה התחיל להבין שבאמת לא הבאתי את הפנס.
ערן קצת חשש שילה היה בפרצוף כועס מאוד כועס, פתאום אמר בשקט לערן ''בוא אחי בוא נלך בלעדי המעצבן הזה'' ערן לא כל כך רצה והבין שאצטרך לעשות את זה.
בתוך שניה אני רואה את עצמי לבד בתוך היער מפוחד כולי כמו ילד קטן.
פרק חמישי - נזכר...
פתאום נזכרתי יש לי מזל!!!!
מלא מזללל.
בטח עוד דקה המורה תבוא עם כולם ותגיד ''חיפשנו אותך שעות''.
אבל זה לא קרה פתאום קלטתי שאני מחכה כבר כמעט שעה למשהו ולא קורה כלוםם.
קלטתי שהשעה תשע בערב, התחלתי לפחד הרגשתי דמעות בעני.
כעבור כמה דקות חשבתי לעצמי למה אני עומד כמעט שעה בלי לעשות כלום התחלתי לעשות צעד ועוד צעד ועוד צעד ופתאום אני רואה שהלכתי מלא צעדים אולי הגעתי למקום השינה?
אני מסתכל קדימה לראות ואני רואה...
פרק שישי - הבקתה
אני רואה ''בקתה'' לא ידעתי מי נמצא שם, רק שמעתי ניגוני חליל והניגונים היו ממש מוכרים לי.
החלטתי ללכת לשם, נעמדתי ליד הדלת והתחלתי לשים את ידי על הדלת ולדפוק, פתאום הרגשתי שהדלת מתחילה להפתח כל כך נלחצתי ופתאום אני רואה גבר גבוהה עם חליל בידו וחיוך יפה, פתאום הוא אמר סליחה חמוד רצית משהו?
לא ידעתי מה להגיב, הוא הסתכל עלי במבט של ''הכל בסדר'' פתאום התחלתי לדבר אמרתי בקול שקט ''יצאתי עם כיתתי לטיול ביער ואנחנו ישנים ביער היום ואני לא יודע איפה כל החברים שלי'' התחלתי לדמוע דמעות, הוא הסתכל עלי במבט עצוב ובקול מגמגם אמר ''הלוואי שהייתי אוכל לעזור לך אני אבא לארבעה ילדים ולפני שנה הלכתי לקטוף אוכמניות לילדים שלי ביער ופתאום הלכתי לאיבוד, ניסיתי לחפש דרך חזרה אבל לא מצאתי, החלטתי לבנות לי בקתה קטנה ששם יגור'' הסתכלתי לו בעינים ופתאום שאלתי בקול מותח '' מה השם שלך?''
הוא אמר בקול של אי הבנה ''שמי יוני חסון'' עני דמעו מרגש אמרתי לו במהירות ובשמחה ''שמי דניאל חסון מכיר?''
יוני הסתכל עלי במבט בוכה ובקול ממש שמח ''ברור שמכיר!''
אם לא הבנתם זה היה אבא שלי!!!!
חיבקתי אותו ברגש כל כך והוא חיבק אותי בחזרה.
פתאום אמרתי לו בקול בטוח ''בוא הולכים לחפש מקום לצאת מפה''
אבא חייך עלי ואמר ''לא השתנת!''
פרק שביעי- מנסים לצאת מהיער.
התחלנו לחפש מלא זמן מקום יציאה ופתאום ראיתי עקבותת!!!!
הבנתי שזה העקבות של ערן ושילה התחלנו ללכת אחריהם ופתאום קלטתי את כל הכיתה יושבת ומדברת, ופתאום המורה מבחינה בי, היא צורחת בשמחה ''דניאל אתה כאןן חיפשנו אותך שעותת, ומי זה האיש שלידך?''
התחלתי לספר לכל הכיתה את כל מה שקרה אבא ישב בצד וחייך אלי כל פעם שהייתי אומר אבא.
הלילה עבר בכיף ובשלווה ואבא ישן לידי זה היה הכי כיף
פרק שמיני- סוף טוב הכל טוב!
פתחתי את הדלת בשמחה, אבא התחבא בצד פתאום אמא קלטה שהגעתי ובאה אלי וחיבקה אותי כולה שמחה ואמרה ''שלום! כל כך התגעגעתי, רועי (אחי הגדול) ישן אצל חבר אז הייתי לבד, לא קל להיות בלי אבא נכון'' אמרה בעצב.
הסתכלתי אל אמא ואמרתי ''אני בטוח שהוא בסדר''
אמא אמרה בשקט ובגעגוע ''מקווה''.
פתאום אבא נכנס!!
אמא צרחה מהתרגשות ואני ואבא סיפרנו לה כל מה שקרה!
|
|
