×

   
קהילה - סיפורים ושירים
מנהמנה130
112
89

המסע לעולם הממתקים - סיפור לכתב אורח 01/07/2020

פרק 1 - חנות הממתקים של מר מיקמוק
היה זה יום שלישי שטוף שמש. שלוש בנות בערך בנות 12 יצאו מבית הספר עם הצלצול. הן היו בדרכן אל המקום האהוב עליהן ביותר - חנות הממתקים של מר מיקמוק. האחת הייתה בלונדיני ששינה את צבעו לורוד ותכלת ועינייה היו כחולות בהירות. קראו לה פרלורד, אבל כולם קראו לה פרל. השנייה הייתה עם שיער אגוזי ועיניים דבש ירקרק. שיערה היה אסוף תמיד בתריסר צמות דקות וארוכות. שמה היה מוניקה. השלישית היה שיער ירוק מלפפון ועיניים כחולות בהירות כל כך, שנראו כמעט לבנות. שמה היה ג'קי. מוניקה, ג'קי ופרל הסתובבו ברחובות מיקמק עם תיקיים על הגב, בדרך אל חנות הממתקים הקסומה.
"אוקיי, מי יודע לאן הולכים עכשיו?" שאלה מוניקה כשהגיעו אל העיר.
"מאחורי המיקניון..." אמרה פרל.
"אל השלט ליד העירייה..." המשיכה ג'קי.
"מגיעים אל המיקפה..." אמרה מוניקה.
"וישר עד הדלת הסגולה!" סיימו כולן במקהלה וצחקקו. הם הלכו מאחורי המיקניון, אל השלט שליד העירייה, הגיעו אל המיקפה והמשיכו ישר עד קצה הרחוב. בקצה הרחוב עמד מבנה קטן, בגודל של בקתה, עם דלת סגולה מזמינה, שעליה נחרט באותיות בצבע שוקולד "חנות הממתקים של מר מיקמוק". הם נכנסו אל החנות המתוקה, ולמרות שביקרו שם אלפי פעמים, תמיד היו המומות באותה המידה.
המדרגות הקדמיות נראו כמו עוגיות בראוניז טעימות, ועל הרצפה נפרס שטיח שנראה כמו רוטב קרמל. לצד מדרגות הכניסה עמדו שני דובוני גומי ענקיים בכתום וירוק, ולידם מתלה עם ערימה של ממתקים וערימת מתנות ענקית על יד. פרל לקחה משם סוכריה אחת והמשיכה הלאה עם הבנות.
היה שם קש ענקי שממנו נזל שוקולד אל אגם שוקולד בגודל חלון ששני ברבורים ורודים שחו שם. מרצפות הרצפה היו סוכריות צבעוניות בגדלים וצבעים שונים ו נשיקות מרנג בכל הגדלים היו מפוזרת על הרצפה. עשרות, אם לא מאות סוכריות ענקיות עמדו לצד הדרך, כל סוכריה שונה מרעהו. צינורות ארוכים שנמשכו מרצפה עד תקרה היו מלאים סוכריות מנטה טריות תוססות. עוגיות זנגביל מחייכות היו מנופפות לשלום לאורחים מרצפה. עוגיית ריבה ענקית עמדה לצד אגם השוקולד הגדול. היו לה סוכריות סבא בצדדים ועוד עוגייה ענקית מעל, מה ששיווה לה מראה של דוכן. בקצה החדר היו זוג דלתות כפולות בצבע חום - קרמי, עם חלונות מעויינים בצבע כחול ומנעול אחד ורוד וגדול עליו. אף אחד לא ידע מה מסתתר מאחורי הדלתות האלה, וסודם נשאר בתוכם. מוניקה, ג'קי ופרל התקדמו לעבר הדוכן בו ישב לא אחר ממר מיקמוק בכבודו ובעצמו.
מר מיקמוק היה איש בגיל העמידה עם שפם וזקנקן בצבע כתום עז. הוא חבש כובע ירוק חאקי על ראשו ולבש מקטורן משי בצבע חום. הוא חייך חיוך חם ואוהב, והבנות ידעו שהוא יכל להיות בקלות הסבא השני שלהן.
"מה שלומכן, בנות?" אמר בחיוך חביב.
"בסדר, בדיוק חזרנו מבית הספר, היישר לכאן!" קראה מוניקה בהתלהבות.
"נהדר! אז אותו הדבר כמו תמיד?" שאל. שלושת הבנות הנהנו במרץ, בעוד שמר מיקמוק רץ אל מאחורי הדלתות הכפולות במהירות, ולא אפשר לבנות ולו הצצה חטופה אל הסוד של החנות. כעבור דקה הוא חזר עם שלושה ממתקים בידיו.
"הנה, כמו תמיד" אמר ופרס את הממתקים על הדוכן. "נשיקת מרנג במילוי קרם אננס בציפוי שכבות שוקולד לפרל, עוגיות קרם וניל עם זיגוג ריבת תותים ופירות יער לג'קי וטארט קטן במילוי שוקולד וחמאת בוטנים מלוחים למוניקה" אמר ונתן לכל אחת את הממתק המיועד לה. כל אחת התענגה על הממתק שלה וסיימה אותו תוך פחות מדקה.
"מצויינים כמו תמיד! כמה זה ייעלה לנו?" שאלה מוניקה.
"14.30 שקלים" אמר מר מיקמוק.
"אוקיי, יש לנו 50 שקל ו - 20 אגורות אז זה אומר שיישאר לנו... 35 שקלים ו -90 אגורות!" חישבה ג'קי בראשה ונתנה למר מיקמוק את הכסף.
"תודה רבה" אמר מר מיקמוק ותחב את הכסף לכיס מעילו.
"מר מיקמוק, מה זאת החבית מלאת הממתקים הזאת שם?" שאלה פרל והצביעה על חבית גדושה ממתקים שעמדה בקצה החנות. מר מיקמוק הסתכל לכל הכיוונים לוודא שהם לבד במקום ולחש להן.
"האמת היא שזאת לא חבית אמיתית. אם תזיזו אותה הצידה תגלו עולם שייעלה על כל דימיון! עולם מלא ממתקים מכל הצבעים והגדלים. העולם הזה אפילו יותר מתוק מהחנות שלנו" סיפר להן.
"אבל מר מיקמוק, שום מקום לא יכול להיות מתוק יותר מהחנות שלך" אמרה ג'קי בצחוק.
"זה נכון, זה נכון, גם אני חשבתי ככה עד שגיליתי את המקום המסתורי ההוא" הוא ענה. הבנות הסתקרנו לדעת עוד על המקום המדהים ההוא בשם עולם הממתקים.
"תוכל לקחת אותנו לשם?" שאלו הבנות בתקווה. תחילה חשב מר מיקמוק לסרב, הרי המקום מאוד מסוכן לא פחות משהוא מדהים. מצד שני, הוא לא יכל לסרב להן.
"אני לא יכול לסרב לכן, בנות. כמובן שאקח אתכן לשם!" קרא מר מיקמוק. הבנות הריעו וידעו שהם הולכות לחוות משהו של פעם בחיים. מר מיקמוק הוביל אותן אל החבית, דחף אותה חזק, ולאחר מאמצים רבים, זה קרה. פתח אל עולם הממתקים נגלה לעינייהם. זו הייתה ספירלה צבעונית ששינתה את צבעה כל רגע, והסתובבה סחור סחור, בלי שום סימן לכך שהיא עומדת להפסיק. מוניקה וג'קי נשבו בקסמה של הספירלה הצבעונית בעוד שפרל החליטה את אחת ההחלטות הגורליות ביותר של חייה.
"אני רוצה להיכנס" אמרה פרל. "מי איתי?" ג'קי ומוניקה היססו לפני שענו לה.
"לא יודע, זה מאוד מסוכן" אמרה ג'קי.
"מה ייקרה אם ניתקע שם בפנים?! מי יבוא לחלץ אותנו?" נלחצה מוניקה.
"נו באמת! מר מיקמוק כבר נכנס לשם עשרות פעמים, ועובדה שהוא כאן איתנו, עכשיו תפסיקו להילחץ ובואו איתי, כי אני לא הולכת לשם לבד" אמרה פרל. מוניקה, פרל וג'קי הצטופפו סביב הספירלה ונשמו עמוק.
"אוקיי בספירה שלי" אמרה פרל. "אחת, שתיים, שלוש!" שלושתן קפצו את תוך הספירלה ונעלמו בעולם המסחרר של צבעים, בעוד שהן רואות את ידו של מר מיקמוק המנופף להן לשלום.

פרק 2 - היהלום האדום
הן נפלו אל תוך העולם הצבעוני כשלפתע התנגשו במשהו רך. הם הביטו מתחתיהם וראו שביל עשוי עוגת שוקו - וניל שהוביל אל עוד ספירלה צבעונית ענקית, גדולה בהרבה מהראשונה. הן הלכו אל הספירלה ונחתו על עוד שביל עוגתי שהוביל לעוד 2 ספירלות, אבל הפעם מעל כל אחד היה צורה של יהלום. הראשון היה יהלום אדום והשני צהוב.
"לאן נלך?" שאלה ג'קי.
"אני אומרת לאדום, נראה יותר מעניין" אמרה מוניקה. פרל ניסתה להיכנס לספירלה של היהלום הצהוב ונתקעה בה.
"מה קרה?" שאלה ג'קי.
"כנראה שאני לא יכולה לעבור בשער הזה" אמרה פרל.
"אז נלך על האדום" אמרה מוניקה. הן נכנסו לספירלה והחלו ליפול וליפול וליפול עד שנחתו באגם ענקי של נוזל צהבהב. הם פקחו את עיניהם וראו אותן שוחות שאגם לימונדה עם לימונים חתוכים.
"והוו!" קראה מוניקה.
"מה זה?" שאלה ג'קי.
"לימונדה" אמרה פרל כמובן מאליו.
"לא, מה זה" אמרה והצביעה על קצה האגם. מוניקה ופרל הביטו לשם וראו משולש אדום גדול שהסתובב סביב עצמו. פרל צללה לכיוונו ומשכה אותו אליה.
"נראה לי שזה חלק מהיהלום האדום" אמרה מוניקה. פרל וג'קי הסכימו איתה ויצאו מבריכת הלימונדה הטרייה. הם מצאו כדור גלי ענקי ומוניקה ניסתה לקפוץ עליו. היא קפצה גבוה כל כך, שהיא הגיעה לגובה של דובון גומי כחול ענקי שעמד ממש ליד. היא נחתה עליו ומשם בקושי יכלה לראות את פרל וג'קי.
"בואו!" קראה אליהם למטה. "אתן לא תאמינו מה יש פה!"
"מקודם גם לא האמנתי שעולם הממתקים קיים" אמרה ג'קי. "מה יכול להפתיע אותי יותר מזה?"
"נו, בואו כבר!" קראה אליהם שוב. הבנות קפצו שתיהן ועלו על דובון הגומי לצד מוניקה ולא האמינו למראה עיניהם. מלפניהם עמד במרחק דובון גומי ורוד ענקי בדיוק כמו זה שעמדו עליו ובניהם גביעי גלידה עם שפיצים חדים כתער. לפניהם נפרס הנוף המרשים של עולם הממתקים המלא סוכריות, פירות ומשקאות טעימים.
"וואו" קראו פרל וג'קי יחדיו.
"אמרתי לכן" אמרה מוניקה. פרל רצתה לרוץ ולחבק את האוויר, שהריח כמו דבש, ונפלה על גביעי הגלידה. הבנות פלטו זעקה חרישית כשלפתע פרל הופיעה מאחוריהן.
"מה קרא פה עכשיו?!" נבהלה מוניקה.
"לא יודעת" אמרה פרל. "נפלתי על גביעי הגלידה ואז הופעתי באחוריכן. זה הכל". הפעם הבנות קפצו מעל גביעי הגלידה אל דובון הגלידה השני. הפעם היו הרבה יותר גביעי גלידה לפניהם. הן לא יכלו לעבור אותם בקפיצה.
"אוף, מה נעשה עכשיו?" שאלה ג'קי.
"אולי נשאל אותו" אמרה פרל והצביעה לכיוון השמיים. בשמיים, ריחפה לה נשיקת מרנג לבנה, שהתקרבה אליהן, עד שלבסוף עמדה מולן. הבנות היו מופתעות מאוד. הן עלו על המרנג והוא הוביל אותן בבטחה לצד השני.
"תודה לך!" קראה מוניקה ונופפה לו לשלום. המרנג צייץ משהו בלתי ניתן להבנה, ונעלם לעומת שבא.
"ווהי!" קראה ג'קי וקפצה. פרל ומוניקה הסתובבבו בדיוק בזמן בשביל לקבל שפיץ של קולה לפנים.
"איכס!" קראה מוניקה. "אני לא אוהבת קולה!". פרל דחפה אותה לעבר מעיין הקולה וקפצה ביחד איתה. שלושתן היו כרגע במעיין קולה ענקי, ולהפתעתן הן יכלו לנשום בתוכו. משהו אדום צד את עינייה של מוניקה והיא הסתכלה למטה. וכמו בבריכת הלימונדה, גם כאן היה משולש גדול ואדום שהסתובב סביב עצמו. מוניקה צללה אל קצה המעיין ולקחה אותו אליה.
"בנות!" היא קראה אליהן. "תראו את זה!". הבנות הסתובבו אליה וראו את המשולש זוהר. לפתע גם המשולש בתיקה של פרל החל לזהור.
"מה קורא כאן?!" צעקה פרל. לפתע, בלי שום אזהרה מוקדמת, התנתק התיק של פרל בגבה ועף אל המשולש בידה של מוניקה, והמשולש של מוניקה עף לעבר התיק. המשולש יצא מתיקה של פרל והתחבר למשולש של מוניקה. הם הסתחררו במשך דקות אחדות כשלבסוף נרגעו והפסיקו לזהור. כעת לא היו המשולשים בצורתם. הם נראו כעת כמו חצי יהלום אדום, גדול ומבריק.
"בנות, הבנתי מה קורה כאן" אמרה ג'קי. "כל משולש כזה, הוא חלק מהיהלום האדום. אנחנו מרכיבות את היהלום!"

פרק 3 - שלוש דרכים
הן יצאו ממעיין הקולה והמשיכו בדרכן. הן טיילו בשבילי העוגיות, על מרצפות הסוכריות במדרגות המאפים הגדולים. הן טיילו במשך שעות רבות, עד שלבסוף הגיעו לדרך ללא מוצא.
"יופי! מה נעשה עכשיו?" התלוננה מוניקה. וברגע שאמרה את זה הגיע עוד מרנג מרחף.
"והנה המושיע הגיע" אמרה ג'קי. הן עלו על המרנג, והוא החל לעוף. אבל לא לכיוון שהן היו צריכות. השביל המשיך למטה, והמרנג עף למעלה.
"מה אתה עושה? לא לפה אנחנו צריכות!" קראה פרל. לבסוף הגיע המרנג לאן שרצה לקחת אותן והפסיק לזוז. לפניהן היה כעת שביל ארוך שבקצהו ידית ורודה גדולה.
"או, אני רוצה למשוך אותה!" קראה פרל והחלה לרוץ לעבר הידית. מוניקה וג'קי רצו אחריה במטרה לעצור אותה, אבל פרל הייתה מהירה מהן בהרבה. פרל הגיעה אל הידית והתכוונה למשוך בה.
"חכי!" קראה אליה ג'קי. "אל תגעי בידית הזאת!"
"אבל למה?" שאלה פרל.
"כי את לא יודעת מה יכול לקרות!" קראה ג'קי. פרל התרחקה מהידית לכיוון הבנות, אבל בשנייה האחרונה רצה ומשכה בידית. לפתע שמעו הבנות קול חריקות. הן הביטו מעליהן, וראו שער סוכריות שנפתח בחריקה חרישית.
"אוקיי, לפחות זה לא היה גרוע כל כך" אמרה ג'קי לעצמה. הן חזרו אל המרנג והוא הוביל אותן כל הדך חזרה למטה. לבסוף כשנחתו על האדמה, ירדו ממנו הבנות ושוב הודו לו. הוא עף אל שמיי הצמר גפן מתוק ונעלם מעיניהן. ממולן ראו עוד כדור ג'לי ומעליהן גבוה עוד שלושה.
"קדימה! בואו נקפוץ!" קראה מוניקה. וכמו קודם, הבנות קפצו על כל אחד מכדורי הג'לי ולבסוף הגיעו למן קצה של צוק. ממולן היה עוד משולש אדום. ג'קי לקחה אותו ואוטומטית הוא התחבר ליהלום האדום ומאחוריהן היה סולם עשוי כולו בייגלה מלוח. הן טיפסו עליו והגיעו לכפתור אדום גדול. ממולו עמדה קוביית ג'לי ירוק ענקית. הן דחפו אותה לעבר הכפתור האדום, כשלפתע עוד שער סוכריות נפתח לפניהן. הן עברו בוא וכעת לפניהן היו שלוש אפשרויות. למעלה, שמאלה, או למטה.
"יש לי רעיון!" כל אחת תלך לכיוון אחר ובסוף ניפגש שוב פה" אמרה ג'קי.
"אבל מה אם לא נמצא אחת את השנייה?" נבהלה מוניקה.
"אל תדאגי, תמיד נמצא אחת את השנייה" עודדה אותה פרל. וכך הוסכם.

פרק 4 - המפתח
ג'קי הלכה למטה, מוניקה הלכה שמאלה ופרל נעזרה במרנג מרחף ועלתה למעלה. מוניקה הלכה שמאלה ולא ראתה כלום חוץ משביל ענק עם פנייה למעלה. לא היה שום מרנג בסביבה לכן חזרה על עקבותיה למקום שבו קבעו להיפגש הבנות. היא התיישבה על הרצפה וחיכתה לבנות. לאחר זמן מה הגיעה ג'קי.
"סוף סוף הגעת! חשבתי שהלכת לאיבוד!" קראה מוניקה וחיבקה את ג'קי.
"תירגעי, אני הלכתי ל-5 דקות" אמרה ג'קי. "חוץ מזה זה לא משנה עכשיו. תראי מה מצאתי!" אמרה והראתה למוניקה מפתח ורוד צהוב עם פיתולים יפיפיים.
"וואו!, קראה מוניקה. "את מה זה פותח?"
"אני לא יודעת, אולי פרל תדע" אמרה ג'קי והכניסה את המפתח לתיקה.
"רגע, איפה פרל?" שאלה מוניקה. "כדאי שנלך לחפש אותה!". מוניקה וג'קי עלו על המרנג המעופף, והגיעו למעלה. מולן עמדה על המשמר דבורה ענקית, והלכה הלוך ושוב בלי לשים לב עליהן בכלל.
"מה זה? מר מיקמוק לא אמר לנו שיש גם דבורים במקום הזה" אמרה מוניקה. הן חלפו על פני הדבורה ועלו על עוד כדור ג'לי ענקי. הן הגיעו למעלה ומולן ראו 5 מרנגים שעלו וירדו בקצב אחיד, כל אחד ממקום אחר. רחוק בקצה, עמדה מולן פרל.
"היי בנות!" היא קראה ונופפה להן לשלום. "תראו מה מצאתי!". היא שלפה מאחורי גבה את המשולש האחרון של היהלום.
"ותראי מה אני מצאתי!" קראה אליה ג'קי והראתה לה את המפתח.
"וואו! מה זה פותח?" שאלה פרל.
"אנחנו עוד לא יודעות" אמרה מוניקה.
"קדימה, בואו, יש פה שביל שמוביל למטה!" קראה אליהן פרל. הבנות עלו על כל מרנג בתורו ולבסוף הגיעו אל פרל. הבנות איחדו את חלקי היהלום, וכעת הופיע בידה של מוניקה יהלום אדום שלם ומבריק.
"וואו!" קראו שלושת הבנות במקהלה. "מעניין מה תהיה התגובה של מר מיקמוק!" קראה מוניקה. הן ירדו בשביל והגיעו לביתן ממתקים קטן.
"היי! זה נראה בדיוק כמו החנות של מר מיקמוק!" קראה ג'קי.
"תנסי לפתוח את הדלת עם המפתח שלך!" אמרה פרל. ג'קי הכניסה את המפתח לחור המנעול, סובבה את המפתח בעדינות והדלת נפתחה. ממולן הופיע רק מלא אור לבן ובוהק. הן נכנסו לתוכו ונעלמו אל עולם לבן ומסנוור.

פרק 5 - החזרה אל הבית
כשפקחו את עיניהן הן כבר לא היו בעולם הממתקים. למרות שאילו לא היו רואים פרצוף מחייך מוכר, הן היו חושבות שעדיין נשארו שם.
"בנות, חזרתן!" קרא מר מיקמוק בחיוך אוהב.
"מר מיקמוק!" קראו כולן.
"כן, זה אני!" אמר. "איך היה לכן בעולם הממתקים?"
"מדהים!" אמרו כולן.
"שחינו בבריכה של לימונדה וקולה!" קראה פרל.
"קפצנו על כדורי ג'לי ועלינו על סולמות בייגלה!" אמרה ג'קי.
"והכי חשוב, עלינו על מרנגים מרחפים!" אמרה מוניקה.
"וואו, נשמע שהיה לכן חתיכת הרפתקה!" אמר מר מיקמוק. הבנות חייכו והנהנו בהתלהבות. מר מיקמוק חייך אליהן. הוא לקח אותן בפעם הראשונה בחייהן מאחורי הדלתות הסודיות. הבנות לא האמינו למראה אליהן. היה זה מפעל ענקי לייצור ממתקים מיוחדים ביותר.
"מדהים!" הן קראו.
"רוצות לטעום את הממתק החדש לנו?" שאל מר מיקמוק.
"בוודאי!" אמרה ג'קי. הוא נתן להן טופי בטעם ליים וקוקוס במילוי גנאש שוקולד. הן טעמו את הממתק ופיהן נפער מתדהמה.
"זה ממש טעים!" אמרה מוניקה, כשטעמו את הממתק החדש.
"רוצות לעבוד כאן?" שאל מר מיקמוק, כאילו חיכה לשאול את השאלה הזאת מאז שחזרו. הבנות היו המומות כל כך שאפילו לא חשבו פעמיים. הם רצו ולקחו שלושה סינרים, על כל אחד מהם ציור של פרי אחר.
"היי, אני דובדבן!" קראה ג'קי.
"אני אפרסק!" קראה מוניקה.
"למה אני פפאיה?" שאלה פרל, שנראתה לא מרוצה מהסינר שלה. מר מיקמוק חייך עד שלחייו בלטו מפניו. הוא הוביל אותן לעמדה שלהן, שבה עבדו כל היום רק מהתרגשות.
ומאז הן עובדות שם, מייצרות אלפי ממתקים חדשים בכל יום, כשמר מיקמוק לצידן. כל יום הן נהנות מחיוכיהם של הילדים הקטנים שקונים מהם ממתקים, בעוד שפרל מנסה להשלים עם הפפאיה שעל סינרה. ועד היום, מידי פעם הן רואות מרנג מרחף מחוץ לחלון, מנופף להן לשלום.

מוקדש ל כולם!
14
9
152


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
07/07/2020   18:50 מנהמנה130  9
תודה רבה לכולם!
אני שמחה שאהבתם את הסיפור, והתגובות שלכם נותנות לי רצון להמשיך לכתוב עוד סיפורים!
מרשמלו6490 - אני שמחה לשמוע שגם את כותבת. האם את מפרסמת סיפורים שלך בקהילה?
07/07/2020   12:00 מרשמלו6490  8
תקשיבי, המילים שהשתמשת בהם כל כך גבוהות וגם אני סופרת חובבת ואני פשוט מרגישה שאת שכפול שלי כאילו את משתמשת בתיאורים ארוכים בשפה גבוהה ואת מדהימה!!❤❤ (זה לא נותן הרבה סימני קריאה אבל תתעלמי הי כאן יותר חחח)
05/07/2020   16:19 גיסטיק  7
מממוווווושששללללםם
02/07/2020   18:33 חתלתולה333  6
זה סיפור מעולה!!!! צוות מיקמק אתם חייבים לבחור בסיפור הזה לכתב אורח!!!!!
02/07/2020   11:15 כחולו4  5
זה בטח לקח מלאאא זמן
01/07/2020   23:37 לולית346  4
וואו איזו השקעה
01/07/2020   14:25 אנדי3213  3
יפה
01/07/2020   13:28 47לאושי  2
ואווווו
01/07/2020   13:19 ממלך450  1
וואווו!!❤
אודות החברה           נגישות מדיניות פרטיות תנאי שימוש צור קשר