קהילה - סיפורים ושירים
מנהמנה130
112
89

פנסי וסנוז - המשך לסיפור של snowfox1 05/08/2020

פנסי פתחה את המעטפה והחלה לקרוא בקול רם:
"פנסי וסנוז היקרים,
אין לי הרבה זמן להסברים, הרי עוד רגע מיקיאוולי תקרא לי לחזור לעבודה. בואו מהר לסמטה האחורית של חנות הדגים, אני אחכה לכם שם.
מונדו"
"מונדו?" שאלה פנסי. "מה מונדו רוצה מאיתנו?".
"אני לא יודע" אמר סנוז וגירד בראשו.
"טוב, בוא נזוז" אמר פנסי.
"אני לא יודע, זה דרך ארוכה, ואני ממש עייף" אמר סנוז ופיהק.
"טוב, אז רק אני יעזור למונדו, ואז הוא יודה רק לי" אמרה פנסי ופנתה ללכת.
"מה?" נבהל סנוז. הוא רצה שמונדו יודה גם לו. "חכי לי, גם אני בא!" קרא סנוז אחריה וסגר את דלת הבית.
***

פנסי וסנוז הגיעו אל הסמטה מאחורי חנות הדגים, שם חיכה להם בצללים יצור סגול מפוחד.
"מונדו?" אמרו פנסי וסנוז יחד.
"יופי, הגעתם!" קרא מונדו. "קראתי לכם לכאן למשהו חשוב ביותר".
"מה קרה?" פנסי נראתה מודאגת.
"בעוד כמה ימים יש לאמא שלי יום הולדת" אמר מונדו.
"כמה נפלא!" אמרה פנסי.
"אז קניתי לה את הזבובים היוקרתיים ביותר במיקמק סיטי, אבל... היום בבוקר הם נעלמו!" החל מונדו לבכות. פנסי נראתה עצובה. היה לה אכפת מרגשותיו של מונדו.
"אנחנו נעזור לך למצוא את הזבובים שלך! מה אתה אומר, סנוז?" הסתובבה פנסי לסנוז. אך סנוז כלל לא הקשיב. הוא ישן שינה עמוקה והתעורר ממנה כשפנסי תלתלה אותו.
"אה? כן, אנחנט נמצא את התחתונים האבודים שלך מונדו" אמר סנוז בבלבול וחזר לישון.
"אל תדאג, מונדו. אני אעזור לך" אמרה פנסי.
"וגם אני!" אמר סנוז.
"תודה לכם, חברים!" אמר מונדו. "עכשיו בואו. אני אוביל אתכם לבית שלי".

מונדו פתח בכבדות את דלתות החנות של מיקיאוולי, ונכנס פנימה עם פנסי וסנוז.
"מונדו!" צעקה מיקיאוולי. אבל היא נראתה מעט שונה. "איפה היית?! נאלצתי לקפל את כל הסוודרים הכחולים מקשמיר. ואני אלרגית לקשמיר!".
"אני מצטער כל כך, גבירתי!" אמר מונדו. "זה רק ש -"
"לא אכפת לי! תעלה לחדר שלך!" קראה מיקיאוולי המנופחת. מונדו העצוב גרר רגליים ועלה במדרגות לחדרו. פנסי עלתה אחריו וגרגה את סנוז ביחד איתה. הם הגיעו לחדרו של מונדו, שנראה יותר כמו מזבלה עירונית, ומונדו התיישב על ערמת קרטונים.
פה היו הזבובים שלי" אמר מונדו והצביע על פחית שימורי שעועית שעמדה בפינת החדר, עליה עמדה צנצנת לבנה אטומה. פנסי וסנוז התקרבו אליה.פנסי פתחה את הצנצנת ושמה לב למשהו מוזר.
"מונדו?" שאלה פנסי.
"כן?" שאל מונדו.
"אמרת שהזבובים נעלמו, נכון?" שאלה פנסי.
"כן" השיב מונדו.
"אז למה יש פה מלא זבובים?" שאלה פנסי והראתה למונדו את הצנצנת. בתוכה היו אלפי זבובים שרפרפו בכנפיהם. מונדו לא הבין.
"היום בבוקר זה היה ריק!" הוא אמר. הוא התקרב לצנצנת וקרא: אלו לא הזבובים שלי! הזבובים שלי היו שחורים, אלו חומים!"
"אולי נשאל את מיקיאוולי" הציע סנוז. סנוז לא שם לב לזה, כיוון שנרדם שוב, אבל מונדו ופנסי נעלמו בריצה למטה והשאירו את סנוז לבדו בחדר.

"מונדו!" צעקה מיקיאוולי כשגילתה שמונדו לא בחדרו. "מה אתה עושה כאן?!".
"רק רצינו לשאול אותך עם ראית מה קרה לזבובים שלי" אמר מונדו.
לא, לא ראיתי, עכשיו תחזור לחדר!" קראה מיקיאוולי.
מונדו ופנסי חזרו לחדר וראו את סנוז משפריץ על עצמו נוזל ורוד מבקבוק קטן ושקוף.
"סנוז, מה אתה עושה?" שאלה פנסי.
"משפריץ על עצמי את הנוזל הזה. הוא מריח ממש טוב!" אמר סנוז.
"זה הבושם של מיקיאוולי!" קרא מונדו. "איפה הוא היה?".
"מאחורי הצנצנת הזאת" אמר סנוז והצביע על צנצנת הזבובים של מונדו. פנסי ומונדו הביטו זה בזה. הם בדיוק מצאו את האשם.

הם ירדו חזרה לחנות ופגשו במבטה הזועם של מיקיאוולי.
"מה אתה עושה כאן?!" האדימה מיקיאוולי.
"גברת מיקיאוולי, מה כשית בחדר של מונדו?" שאלה פנסי.
"לא הייתי שם!" התנגדה מיקיאוולי.
"מצאנו את הבושם שלך שם" אמר מונדו. מיקיאוולי האדימה שוב. הפעם לא מכעס, אלה מבושה.
"מיקיאוולי, מה עשית לזבובים שלי?" שאל מונדו עם דמעות בעיניו.
"אני זרקתי את הזבובים שלך" הודתה מיקיאוולי.
"למה?" שאל מונדו.
"כי הם הסריחו את כל החדר!" קראה מיקיאוולי. "ואני ממש רגישה לריחות! אז בישמתי את החדר שלך בבושם שלי והחלפתי את הזבובים שלך!" החלה מיקיאוולי לבכות. "אני מצטערת!"
"זה בסדר" ניחמה אותה פנסי. בינתיים הלך מונדו אל פח הזבל וחפר שם, בתקווה שעוד לא פינו אותו. הוא מצא שם את קופסת הזבובים שלו.
"הנה היא!" קרא מונדו. "עכשיו יהיה לי מתנה לתת ליום הולדתה של אמי!". באותו הרגע סנוז ירד למטה והצטרף לחגיגתם של פנסי ומונדו.

כמה ימים לאחר מכן, הגיע יום הולדתה של אמא של מונדו. כולם חגגו ואמא שלו שמחה על המתנה המיוחדת. אפילו מיקיאוולי נהנתה! אבל רק בזכות אטב האף שהביאה איתה מהבית :)

מקווה שאהבתם את ההמשך!

מוקדש ל snowfox1
5
6
106


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
06/08/2020   17:01 פינקי0983  6
כל הכבוד הסיפור מושלם וממש אהבתי אותו אין לי מילים מקווה שתעלי עוד מלה סיפורים ואת פשות מושלמת אוהבת אותך
05/08/2020   23:37 גיסטיק  5
מהמםם
05/08/2020   20:45 יפהמא5  4
מהמם
05/08/2020   17:26 בונבון5928  3
וואו
05/08/2020   16:21 מנהמנה130  2
אגב שועל,
אמרת שאפשר לכתוב בתגובות ליצירה שלך, אבל כמו שאתה רואה, זה יצא לי הרבה יותר מ-500 תווים, אז העלתי את זה לפה, מקווהשתאהבו!
05/08/2020   15:07 snowfox1  1
אין לי מילים. ריתקת אותי להמשך שלך ולא יכולתי להסיר את העיניים של מהסיפור.
יצא מאוד מעניין, הכתיבה שלך יפה ומלאה בתיאורים יפים שמוסיפים מאוד לסיפור, השילוב של מונדו ומיקיאוולי ותעלומה יוצרים סיפור מעניין מאוד שראוי להערכה ולפרסים.
כל הכבוד מנהמנה130!