קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
חנונית עם סגנון - לכתב אורח
|
01/09/2020 |
הקדמה
היי! אני ספיר, אני לומדת בחטיבה, יש לי חתול, וגם סיפור, שאותו אני אספר עכשיו.
פרק 1
לא נעים לי לספר, המשפחה שלי ענייה.
המון פעמים זה מאלץ אותנו לעבור דירה.
שבוע לפני תחילת הלימודים, כבר היינו בדרך לדירה החדשה בבאר שבע.
זו הייתה דירה בבניין, ממש קטנה, ראיתי את החדר שלי, הוא היה בגודל של ארון פחות או יותר.
נשכבתי על המיטה בתחושת יאוש קלה, אך גם בהתרגשות, עוד שבוע אני אתחיל ללמוד בחטיבה!
פרק 2
יומיים לפני תחילת הלימודים.
הארגזים כבר ריקים, ואני מוצאת את עצמי בהמון הכנות לקראת הלימודים.
ההורים שלי יצאו לסידורים, נשארתי לבד בבית.
הלכתי לפארק הציבורי בתקווה לפגוש חברים, עמדתי ליד הספסלים ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
פתאום, כאילו משום מקום, צצה ילדה מאחוריי, היא נראתה בת גילי, היה לה שיער ג'ינג'י, נמשים על כל הפרצוף, עור לבן ועיניים חומות גדולות.
"היי!" היא אמרה לי, "גם את לחטיבת הולקול, נכון?"
"כן," עניתי, "עוד מעט." היא חייכה חיוך ידידותי, והתיישבה על הספסל.
"אגב," היא אמרה, "קוראים לי מיה."
"אני ספיר," אמרתי.
"שם יפה, ספיר!" היא התפעלה, "אולי נהיה באותה הכיתה!" והלכה.
פרק 3
השעון המעורר צילצל המנגינה עליזה, כיביתי אותו והתלבשתי.
ההורים שלי עדיין ישנו, אירגנתי לעצמי את הילקוט ויצאתי.
בדרך חיפשתי את מיה, היא לא הייתה בשום מקום.
כבר הבנתי על היכולת הזאת שלה לצוץ פתאום.
אבל זה לא קרה.
הגעתי לבית הספר, ופניתי לכיתה ז'3 שאמורה להיות הכיתה שלי.
תפסתי מקום ליד החלון ושקעתי בכתיבת פרק חדש לספר שלי.
אני אוהבת מאוד לכתוב.
שמעתי חריקה של הדלת, בפתח עמדה ילדה, בעלת שיער בלונדיני ארוך גולש, עיניים ירוקות צלולות, עור בוהק ושפתיים מדהימות.
היא הייתה פשוט יפהפייה.
בראשי עברה מחשבה: 'הילדה הזו הולכת להיות מלכת הכיתה, והילד הזאת, אני, הולכת להיות חברה שלה.'
פרק 4
היא תלתה את התיק המהמם שלה (יואוווווו, איך באלי כזה!) על כתף אחת, והתיישבה, כן, לא תאמינו, ממש מאחורי!
בדיוק באתי לתפוס מקום יותר קרוב אליה, כשהמורה הגיעה.
ירדתי מזה.
המורה החלה לקרוא שמות, ובדיוק אז נכנסה מיה מתנשמת.
היא התיישבה לידי וזרקה התנצלות למורה.
שנייה אחר כך, נכנסה ילדה בעלת שיער חום ארוך, היא מסרה למורה פתק לבן, והתיישבה ליד הילדה היפה.
"היי לירון!" היא אמרה בעליזות,
"רומי! סוף סוף!" גלגלה לירון את עיניה הירוקות, השיעור החל.
פרק 5
בהפסקה ניגשתי אל לירון, "היי," אמרתי לה, היא לא אמרה כלום, רק סקרה במבטה את שערי השחור, עיני הכחולות, בגדי הגדולים עלי ונעלי המרופטות.
"מאיפה השגת את הבגדים האלו? מקופסת תרומות לעניים?" נחרה לירון, חבורת המעריצות החדשה שלה, כולל רומי, צחקו.
"מצטערת," הניפה לירון את שיערה בתנופה, "עוד לא הספקתי להכין שלט "אין כניסה לחננות מכוערות, בינתיים תתקרבי אליי רק עם מטאטא."
הלכתי משם, זה הספיק לי. לירון לגמרי לא הייתה מי שחשבתי. אפילו לא רומי, שממבט ראשון נראתה נחמדה.
פרק 6
"מה קרה לך? את נראית מצוברחת," אמרה מיה, ישבנו על ספסל בהפסקה, לא דיברתי בכלל.
בסוף הלימודים, נכנסתי לביתי, זרקתי את התיק, רצתי לחדר והתחלתי לבכות.
בכיתי את ההשפלה שלי.
בכיתי את חוסר הידיעה שלי.
בכיתי את מה שבוודאות עומד לבוא אחר כך.
ואכן, לאחר רגע שמעתי צלצולים של הודעות, זה מה שראיתי: המון הודעות שנמחקו, מלירון ורומי, ובסוף...
הכתובת: לירון הסיר/ה אותך.
אז זו הייתה ההתחלה.
התחלה של חרם.
פרק 7
השעה חמישה לשמונה.
אני עומדת בדלת ומתלבטת, אני נכנסת.
איך שנכנסתי, עבר גל של לחשושים בכיתה, אחר כך, בתיאום מושלם, התחילו כולם לצחוק.
פסעתי אל מקומי, וצנחתי על הכיסא.
שנייה אחר כך קמתי בקריאת בהלה.
על הכיסא עמד לו נעץ.
"אופס," גיחכה לירון, " נראה שהשארתי את זה פה בטעות, תליתי את הציור שלי."
הרמתי את הנעץ והתיישבתי.
כמובן שלמיה, שתמיד מאחרת, לא היה מושג מה קורה.
היא התנהגה כל כך בעליזות, ואני הרגשתי כל כך אומללה...
פרק 8
אני לא זוכרת הרבה מהשיעור, בהפסקה, אמרה לי לירון ללכת עם חצי מהכיתה אל מאחורי בית הספר.
הסכמתי, יש לה מין מבט בעיניים, שאני מרגישה שהיא יכולה לשרוף אותי אם תרצה.
את מה שהיה שם קשה לי לכתוב.
לירון ורומי התיישבו בנינוחות על הגדר, כל מי שבאו, פרט לי, הסתדרו בשורה מולי, ואז...
לירון סימנה משהו באצבע, ומי שהיה באמצע השורה נעמד מולי, שנייה אחר כך, הבטן שלי רוסקה מאגרופו.
כך זה המשיך, עד שלבסוף, כשהייתי מלאת פציעות, לירון עצמה נעמדה, וסטרה לי על לחיי.
"זה כי את טיפשה," היא אמרה, גל של צחקוקים עבר בילדים שצפו, "זה כי את מכוערת," סטירה שנייה הגיעה, עוד בערך עשר כאלו, ואז: "זה כי נולדת." האגרוף שלה מחץ לי את העין.
"עכשיו את הולכת לשירותים, מסתדרת, ולא מספרת לאף אחד מילה," אמרה לירון, "ואם לא... עוד תשמעי ממני."
פרק 9
זה המשיך בערך חודש, הגוף שלי מלא פציעות שטושטשו בלית ברירה.
יום אחד פשוט נשברתי.
סיפרתי למיה הכל.
היא הצטערה בשבילי אבל הציעה לי עצה: "שמעת על תחרות הסיפורים?" הלב שלי זינק ברגע ששמעתי את המילה "סיפורים", ידעתי מה אני צריכה לעשות.
"זאת הזדמנות בשבילך להוכיח לכולם שאת חנונית," אמרה מיה, "חנונית עם סגנון."
לא ידעתי מה לומר, פשוט חיבקתי אותה. "ותראי את הפרס!" היא אמרה הסתכלתי במודעה שהיא הביאה איתה, "2 מיליון?! מי נותן כזה פרס????" קראתי, "מישהו עשיר," צחקה מיה, "קדימה, רוצי להירשם!"
פרק 10
למזלי, נשאר מקום בתחרות.
אני סופרת את הימים בעצבנות, וממשיכה לחטוף מכות מהחבורה של לירון.
הגיע היום, הסיפור שלי מוכן קוראים לו "חלום שהתגשם", הוא סיפור פנטזיה, אני מקווה השופטים יאהבו אותו.
התלבשתי בבגדים הכי יפים שלי, אמא הסיעה אותי אל מקום התחרות.
הרמקולים מכריזים על תורי.
כשלתי אל שולחן השופטים, כל מה שעלי לעשות הוא להציג את עצמי, ולמסור את הסיפור שלי.
התוצאה תתפרסם עוד כמה ימים, נחשו איפה? בבית הספר שלנו!
פרק 11
היום הגיעו המון אורחים, המתחרים, השופטים, מורים נציגים וכו'.
אולם האירועים התמלא בהתרגשות.
בכל רגע יקריאו השופטים את שמות הזוכים מתוך מעטפת זהב.
"מקום שלישי!" הכריז השופט הראשי, "עומר גרניום!" ילד בעל שיער חום התקדם אל הבמה לקבל את מדליית הארד.
"מקום שני, נועה היקפו!" נועה קיבלה מדלית כסף, מתח אפף את האולם.
השופט הוציא את השם האחרון באיטיות מרגיזה, "מקום ראשון..." הוא אמר, "נו כבר!" צעקו כמה אנשים,
"מקום ראשון, ספיר טרגול!!!!!!" השם הגיע אלי כאילו מתוך מערה צבעונית, שהכילה את כל האושר שבעולם.
ירדתי בקושי אל הבמה, קיבלתי את הגביע הנחשק, וכמובטח, פרס של 2 מליון שקלים.
הנה מיה, רצה לעברי וצועקת בהתרגשות, והנה לירון, בוכה, כן, ממש בוכה, שתיהן נפלו על צווארי, ואני ידעתי, כל סבלי נגמר |
|
|
|
|
|
231
|
|
|
|
|
|
|
|
|
06/07/2023 18:42 |
אייס12211 |
25
|
|
קראתי הרגע את הפרק הראשון ואני חייבת להגיד שהוא פצצה:) |
|
|
|
|
|
12/01/2021 20:41 |
לוליני10 |
24
|
|
סיפור מרגש מהמם זה באמת קרה? |
|
|
|
|
|
20/10/2020 20:52 |
אשTפירמידה |
23 |
וואו מהמם!!!!!!!
הסיפור קרה באמת? |
|
|
|
|
|
06/10/2020 19:16 |
רדונת |
22 |
|
וואו |
|
|
|
|
|
06/10/2020 13:08 |
בומית524 |
21
|
|
את חייבת להיות בכתב אורח מהממת!!!! |
|
|
|
|
|
22/09/2020 16:19 |
ריאלי2001 |
20 |
|
לירון הזאת, ואני ממש מזדהה עם ספיר! סיפור מהמם |
|
|
|
|
|
20/09/2020 19:57 |
ליליתון |
19 |
|
סיפור מושלם! |
|
|
|
|
|
19/09/2020 19:03 |
לינקק |
18
|
|
סיפור יפה |
|
|
|
|
|
14/09/2020 14:42 |
לונה8080 |
17
|
|
וואו מרגש ממש טוב את צחה ליכתוב ספר אמיתי אהבתי ממש |
|
|
|
|
|
10/09/2020 13:52 |
אנהשיר444 |
16 |
|
מה זה הסיפור המושלם הזה ?!! |
|
|
|
|
|
10/09/2020 12:26 |
חלב25 |
15
|
מרגש!
אולי תעשי המשך של עוד הסתבכויות ועוד פתרונות וכאלה:) |
|
|
|
|
|
08/09/2020 13:26 |
לילי67867 |
14
|
|
מהמם!! |
|
|
|
|
|
05/09/2020 19:16 |
מנויל128 |
13 |
|
מושלםם |
|
|
|
|
|
04/09/2020 11:41 |
נישר |
12
|
|
מרגש! באלי לבכות! |
|
|
|
|
|
03/09/2020 13:39 |
כן97 |
11 |
|
מהמםםם |
|
|
|
|
|
03/09/2020 13:37 |
מלךלירז4 |
10 |
סיפור יפה
ומרגש.... |
|
|
|
|
|
03/09/2020 12:29 |
אמלי45639 |
9
|
|
יואווווווו תודה לכולם!!!!! |
|
|
|
|
|
03/09/2020 10:55 |
אביגליבאלי |
8 |
אומיגד סיפור מושלם!
זה הסיפור הכי מהמם שקראתי על היום! |
|
|
|
|
|
02/09/2020 19:56 |
חתלתולה333 |
7 |
|
סיפור מדהים ומרגש! |
|
|
|
|
|
02/09/2020 16:00 |
לוליקא |
6
|
וואו
תוך כדי שאני כותבת אני מזילה דמעות
איזה סיפור מרגש |
|
|
|
|
|
02/09/2020 15:03 |
קקלויי |
5 |
מהמם! מושלם!
חשוב שכתבת את זה כי באמת יש ילדים שסובלים ככה.... |
|
|
|
|
|
02/09/2020 07:42 |
גיסטיק |
4
|
|
מושלם מושלם מושלם מושלם פשוט מושלם! למרות שלא ממש הצלחתי לקרוא בגלל הדמעותXD |
|
|
|
|
|
01/09/2020 18:39 |
נויהל13 |
3 |
|
מהמם ומרגש |
|
|
|
|
|
01/09/2020 18:36 |
הילהחנה100 |
2 |
מדהים!
מושלם!
מהמם!
מרגש! |
|
|
|
|
|
01/09/2020 17:19 |
קרמבו9260 |
1 |
|
יפה |
|
|
|
|
|
|
|
