קהילה - סיפורים ושירים
אן1243
135
588

מחשבה הופכת למיצאות - סיפור לכתב אורח 08/09/2020

פרק ראשון : בית ספר או בבית זאת השאלה ? .
יום ראשון ללימודים איזה כיף אני ממש מתרגש אוי שכחתי אני עומר בן 14 ואני לומד בבית ספר . אני ממש מתרגש כיתה ט' זה כבר ממש גדול אני מרגיש ממש בוגר . את כול התלמידים אני כבר מכיר אני בין המקובלים של הכיתה יש לי את כול הדברים הכי חדשניים כולם מכנים בי וכול הבנות רוצות להיות תמיד ליידי . בקיצור בבית ספר אני תמיד אבל תמיד מסודר . אבל כשאני בבית הכול מתהפך . אמא שלי בעבודה אבא שלי כול הזמן מוריד לי את הביטחון אחותי הגדולה כול הזמן אומרת שהיא ארבה יותר טובה ממני ואח שלי הקטן בדיוק הפוך תמיד תומך בי ומשחק איתי ואני עוזר לו . בבית הספר אני מלך ובבית אני עוד סתם ילד של אמא ואבא שלי . נכון אני מקבל כול מה שאני רוצה דברים חדשים ויקרים שטויות ועוד מלא דברים אבל הדבר שהכי חסר לי זה את האהבה של ההורים שלי .

פרק שני : אני לא יודע מה לעשות ?
כיתה ט' עברה פשוט מקסים וכול הדברים היו כמו שהיה צריך לקרות . אבל אז הכול השתנה כשהגעתי לכיתה י' שם כבר לא הכרתי אף אחד וכולם היו שונים כול כך ואני לא ידעתי מה לעשות . כיאלו היה לי עם מי להסתובב אבל אחרי בית הספר האיתי בבית . יום אחד ראיתי מישהי בקומה שלמטה והיא נראת לי ממש חמודה ניגשתי אילה ואתחלתי לדבר איתה . היא ממש חמודה , סיימתי לדבר איתה וחזרתי לבית שלי ואז אמא שלי באה אליי ונתנה לי מין ספר כזה ואליו כתוב ( מחשבה הופכת למציאות ) לא ידעתי מה לעשות אז לקחתי אותו ואמרתי לאמא " תודה " . נכנסתי לחדר ופתחתי את הספר כדי להתחיל לקרוא אותו כמובן .

פרק שלישי- זה ספר או יומן ?
פתחתי את הספר כדי להתחיל לקרוא אותו ואז אני מגלה שלא כתוב שם כלום אני האיתי בשוק . ניגשתי לאמא שלי שוב ושאלתי אותה " אמא, למה לא כתוב כלום בספר ? " ואז היא אמרה לי " אל תתן אותו לאף אחד כדי שלא יגיע לידיים הלא נכונות " אמרתי טוב וחזרתי שוב לחדר . ואז אני בא לכחת עט ולהתחיל לכתוב את היומן שלי ואז פתאום מופיעות מילים " תשמור את היומן הזה ותכתוב בו כול מה שאתה רוצה שיקרה לך " אוקיי ברגע הזה הבנתי שיש פה משהו חשוד . בתחילת היומן כתבתי " אלוואי שההורים שלי יתייחסו אליי " אחרי שכתבי את המשפט הזה עם עפרון הוא נהפך לשחור כאילו כתבתי אותו עם עט אבל לא . ניסיתי למחוק אבל זה לא נמחק ואז פתאום אמא שלי נכנס לחדר ואמר לי " אני אוהב אותך בן שלי אתה תותח " אני האיתי בהלם מרוב לחץ אמרתי " אוקיי תודה אמא " אבא הסתכל אליי והלך . יואו אני האיתי בהלם באותו רגע הבנתי שזה הולך להיות הקמע שלי .

פרק רביעי – נפל האסימון
באותו רגע הבנתי שזה הקמע שלי . פתחתי את היומן שוב ובדקתי עם המשאלה הראשונה נשארה שם . היא נשארה אבל אפשר היה כבר למחוק אותה לא הבנתי למה . אבל אז האסימון עשה את שלו . הבנתי שיש לי ניסיון אחד עם אני רוצה להמשיך את המשאלה . מה זאת אומרת . אז אני מביא משאלה כותב אותה . המשאלה מתגשמת והולכת חלק. אבל אז אחרי שהיא התגשמה אפשר לבחור עם אני רוצה להפסיק את המשאלה או להמשיך איתה . בקיצור לא מחקתי והכול היה בסדר סגרתי את היומן ואז פתחתי שוב אבל הפעם המשאלה היה כתובה בצבע שחור בעט ולא היה אפשר למחוק אותה כי יש לי רק ניסיון אחד לראות עם אני רוצה את המשאלה או לא .

פרק חמישי – זה ממש מגניב
אחרי שהבנתי איך היומן עובד התחלתי להשתמש בו . בהתחלה כתבתי בתור ניסיון שהיו לי הרבה חברים בתיכון . הלכתי לישון ובבוקר קמתי להתארגן לבית הספר ישר כשהגעתי לבית ספר כולם באו איי והתחילו לשאול אותי כול מיני שאלות כמו " מה נשמע " "מה אתה עושה היום " ועוד הרבה שאלות . באותו רגע הבנתי שהיומן הזה עובד "יש" צעקתי בבית ספר . ממש שמחתי שהוא עובד . אחרי זה הגעתי הביתה פתחתי את היומן וראיתי שהמשאלה כתובה בעיפרון . סגרתי את היומן ואז פתחתי שוב ואז המשאלה התחלפה לעט . שמחתי מאוד ואז רציתי לנסות את היומן שוב וכתבתי " הלוואי שהילדה מהקומה השנייה תהיה מעניין שלי " כתבתי את המשפט ואז דפיקות הדלת התחילו . פתחתי את הדלת וגילי שם את הילדה מהקומה השנייה שמחתי לראות אותה והיא שמחה לראות אותי . החלפנו מספרים והכול היה טוב ויפה . המשכתי לכתוב ביומן את המשאלות שלי והן התגשמו .

פרק שישי – נכנסתי לבעיה קטנה
כמובן שהמשכתי לכתוב ביומן . יום אחד בא אלי איזה ילד ואמר לי משהו ממש לא יפה . ממש נעלבתי באותו יום אחרי בית הספר חזרתי הביתה ולקחתי את היומן נשאר לי מקום רק לעוד שתי משאלות .לרגע שכחתי שזה יומן מגשים משאלות וכתבתי " איזה ילד אחד בא אליי בהפסקה איזה מציק הוא " ואז פתאום נזכרתי שהוא מגשים משאלות ניסיתי למחוק אבל כמובן לא הצליח נזכרתי שאני יכול לשנות את דעתי . סגרתי את היומן ואז פתחתי בתקווה שהכתב יחזור לכתב עיפרון . אבל אז פתחתי שוב והוא נשאר כתב עט . לא הבנתי מה קורה פה . ניסיתי למחוק עם טיפקס אבל זה לא עזר הטיפקס כול הזמן נהלם . וכמובן שכול משאלה מתגשמת ואז אני מקבל שיחת טלפון מהמורה שלי ואז היא אומרת לי בקול עצוב " חבר לכיתה שלך נפל מאופניים ושבר את הרגל " ניתקתי הכי מהר לקחתי את היומן וזרקתי אותו על הרצפה .

פרק שביעי (ואחרון)- לכול בעיה יש פתרון . או שלא ?
נזכרתי שנשארה לי עוד משאלה אחת הכי מהר שלי פתחתי את היומן והתחלתי לכתוב " הלוואי ואף אחד לא הפגע משום דבר שהו " סגרתי את היומן ופתחתי שוב בתקווה שהקבל שיחת טלפון מהמורה ושתגיד שהכול בסדר . פתחתי את היומן שוב וגילי שהעיפרון הפך לעט חיכיתי וחיכיתי וכבר איבדתי תקווה ופתאום הטלפון צלצל ואז המורה מתקשרת ואומרת שהרופאים עשו הכול והילד הבריא . לא ידעתי איך זה קרה ממש מהר אבל ידעתי שהכול בזכות היומן . אחרי המקרה הזה נתתי לאמא את היומן ואמרתי לה לזרוק אותו . היא לא אמרה כלום ולקחה אותו ממני . והכול חזר לקדמותו הכול היה בסדר .
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מקווה שנהנתם מהסיפור אמן והוא יזכה . יום נעים לכולם . אשמח עם תתנו לייק עוקב ועם תרצו גם תגובה אוהבת

מוקדש ל מוקדשלכולהמיקמקיםהנפלאים
19
8
177


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
05/11/2020   16:28 רפונזל7148  8
מהמם
בכיתי!
09/09/2020   23:40 קים1118  7
וואו נדיר
09/09/2020   16:04 יקבילה  6
יפה
09/09/2020   11:51 עוז9635  5
וואוו מושלם אהבתי מאודדד אלופה!!
09/09/2020   10:39 קסביאר  4
ואו איזה סיפור
09/09/2020   10:02 1לילידר  3
אומייגאוש בסטי!!!!

בדוק כתב אורח!!!!!
איזה מרגש
09/09/2020   07:48 חתלתולה333  2
ממש אהבתי את הסיפור!!!!!
09/09/2020   07:17 גיסטיק  1
מושלםםםם