|
פיה צעירה | סיפור לכתב האורח!
|
03/10/2020 |
פרק ראשון: תכירו אותי
שלום לכולם, קוראים לי אמה. אימא שלי נפטרה אחרי שנולדתי. אני גרה עם אחותי הקטנה יולי ואבא שלי. אנחנו תמיד ביחד. ובדרך כלל אני ויולי לא רבות כל כך. אבל לא היה לי חלום חוץ מלראות את אימא שלי..............
פרק שני: מכתב מסתורי מאת "???"
עוד יום רגיל של חופש רגיל הגיע. הציפורים צייצו בחלון והרגשתי תחושה של הקלה. התחלתי לקרוא את הספר שלי "ספריית האגדות". פתאום שמעתי צילצול של הטלפון הנייד שלי, של השיר האהוב אליי "FUEGO". הרמתי אותו. "הלו?" שאלתי. "היי אמה! אני ושאר החברות הולכות לספרייה. רוצה לבוא גם?" שאלה גאיה. "אני אשמח! תפגשו אותי ליד הספרייה במקום הקבוע" אמרתי וניתקתי. התלבשתי בבגדים רגילים ולא פיג'מה. אחותי יולי התעקשה לבוא איתי לספרייה. אני ויולי רכבנו על האופניים המשותפים שלנו. "היי אמה!" אמרה רומי. "היי לכן!" עניתי. סיוון הסתכלה על אחותי. "לקחתי גם את יולי אחותך?" שאלה אותי סיוון ונגע במשקפיה. הנהנתי. נכנסו לספרייה ועלינו לקומה השניה, וישבנו על הספות האדומות. אחותי לקחה את התיק ולקחה משהו שלפתע מצאה מכתב. "מה זה המכתב הזה, יולי?" שאלתי אותה. "תקראי לי" אמרה יולי. הקראתי לה. "נראה לי שזה מכתב שנכתב לא מזמן מאימא!" אמרתי. "אז היא בחיים?" שאלה יולי. גאיה הסתכלה עליי. "לא אמרת שאימא שלך נפטרה?" שאלה גאיה.
פרק שלישי: מגלות את האמת
אני ואחותי חזרנו הביתה והלכנו למטבח. "אבא? אימא שלנו עדיין בחיים?" שאלה יולי בפרצוף חמוד. "כנראה שאני יצטרך לספר לכן את האמת" אמר וישב על הספה. "אימא שלכן עדיין בחיים, פשוט היא בממד אחר" אמר. "אז למה לא סיפרת לנו?" שאלתי. "זה מסובך להגיד, אבל יש עוד משהו שאני חייב לומר, אמה את פיה" אמר. יולי הייתה מופתעת בדיוק כמוני. "אני-אני פיה?" שאלתי. "אכן" אמר. "אימא שלכן מאוד רצתה לפגוש אתכן אבל היא הייתה צריכה להישאר בממד אחר. "אז זאת האמת?" שאלה יולי. "יש לי כוחות קסם?" שאלתי. "תגלו בעצמכן בנות. ועכשיו שאמרתי לכן אני צריך ללכת להכין אוכל" אמר והלך למטבח. אני צריכה לספר לחברות שלי. אמרתי לעצמי.
פרק רביעי: שרביט הכוח האבוד מתגלה
הלכתי ליער. הוא לא ממש כמו יער. יותר כמו גינה עם מלא עצים. "היי אמה! מה היה כל כך דחוף?" שאלה רומי. "טוב שאתן פה אני חייבת לגלות לכן משהו אבל מבטיחות לא להבהל?" שאלתי אותן.
"מבטיחות" הן אמרו באותו זמן. "אני גליתי את האמת ואימא שלי חייה אבל גיליתי שאני-שאני פיה" אמרתי. "יש הוכחות?" שאלה סיוון והדקה את המשקפיים שלה. נסיתי להתרכז כמה שיכולתי, התרכזתי בכל מה ראיתי ופתאום ראיתי שרביט קריסטל זוהר. "אוקיי אני מאמינה" אמרה סיוון.
"מה זה השרביט הזה?" שאלה גאיה. "אין לי מושג" עניתי לה ולקחתי אותו. הכנסתי את השרביט לתיק שלי. והתחבקנו. "אנחנו אוהבות אותך" אמרה גאיה. "אני אתכן" עניתי לה. "טוב אני חייבת ללכת. להתראות!" אמרתי להן.
פרק חמישי: חלום שמתגשם
הגעתי הביתה וראיתי את אחותי צופה בטלוויזיה. "מצאתי את השרביט הזה. ככה גיליתי שיש לי כוחות" אמרתי. "וואו!" אמרה יולי. ישבתי לידה ואכלנו לחמניות שאבינו הכין לנו. פתאום שמענו דפיקות בדלת.
אני ויולי פתחנו אותו ולא האמנו למה שראינו. זאת הייתה אימא שלנו! "אימא!" צעקנו אני ואחותי וחיבקנו אותה. "שלום בנות חביבות, אמה אני לא מאמינה את הפיה האבודה קיבלת את השרביט האבוד" אמרה. חייכתי אליה והיא חייכה אליי. לא שמחתי יותר ממה שמחתי כשראיתי אותה.
פרק שישי: סוף טוב
גיליתי את הסוד הגדול ביותר שאבא שלי הסתיר ממני ומאחותי. אבל למדתי שהחברות שלי זה יותר חשוב מהכוחות שלי. ואני תמיד תמיד יאהב אותן.
|
|
מוקדש
לכולם_ממני_באהבה!(: | |
|
|
