|
כתב אורח || מרידה
|
02/11/2020 |
הפרק ראשון-אני שחורה
1916\7\16
שלום אני מרידה ,בת 11 ,אני ילידת אפריקה ואני שחורה...
אני בת למין "משפחת מלוכה שחורה"
סבתא שלי הייתה האחות הצעירה ביותר מהשמונה ולכן לא זכתה במלוכה אלא בתור מין "דוכסית"
לכן אנחנו משפחה עשירה, אבל זה לא אומר שכל החיים שלנו רגועים...
כמו שאמרתי אני שחורה ובעולמנו את השחורים לא מקבלים או שהם עבדים או שהם יוצאים למכרות הפחם לנצח!
זה שאנחנו מין "משפחת מלוכה" מקל עלינו אבל זה לא אומר שכל יום לא עומדים מחוץ לחצר ביתנו לבנים שדורשים לשלוח אותנו למכרות הפחם איך הם אומרים רחוק מהעין רחוק מהלב
אני לא מבינה למה לא יכולים לקבל אותנו! מה ההבדל צבע העור שלי אז שזופה יתר על המידה זו סיבה לשלוח אותי למכרות הפחם?! מה עשיתי אני לא פושעת ולא רוצחת למה ילדה בת עשר צריכה שיאיימו על חיה ומקומה?! למה אני צריכה לפחד שבלילות מישהו יצליח להיכנס ולפרוץ למה אני לא יכולה לישון כי צועקים בחצר להוציא אותי להורג
לא מספיק שהרגו את אבי....
פרק שני - אבא שלי
כן כמו שאמרתי אבא שלי לא בחיים, הם הצליחו לפרוץ עם נכנסו דרך חלון השירותים בחדר העבודה של אבא
זה היה לילה גשום ואפלולי הרעמים היו חזקים כתופי גונג ענקיים !
בשעה 11:30 בלילה נשמעה ירייה קמתי מהמיטה בפחד וראיתי שאבי לא בחדרו הזעקתי את השומרים הלכנו עם אמא לחדר העבודה של אבא וראינו את היורה מחזיק רובה מול אבא שאבא מדמם וגוסס והיורה מסתכל עליו וידיו רועדות כאילו הכריחו אותו ולא עשה זאת מרצונו והוא ממש מתחרט
אני הסתכלתי על אבא ראיתי את כל שלושת היריות בגופו כל גופו ספוג דם והוא לוקח נשימה ועוד נשימה וכל נשימה רק נהיית איטית וחלשה יותר!
הדופק שלו יורד והעיינים שלו נסגרות, עשינו לו החיאה אבל זה לא עבד אבא לפני שהלך לעולמו חפשי את המכתב הישן שנשכח בחלק הצפוני של... משם לא היה המשך
צעקתי לו אבא על תלך אבא! על תלך אל האור אבא תעצור!! אבא תקשיב לי תסתכל עלי תיקח אוויר ,אבא אני פה, אבא...., אני לא יעזוב אותך.... ישבתי על גופו המדמם והשומם שהדופק והנשימות אינם כבר נמצאים
והיורה יושב על כיסא העבודה אישוניו הצתמצו והוא מזיע כמו מפל ונשימותיו כבדות אך אני לא מרוכזת אני יושבת ומתפרסת על אבי המדמם מתחננת לאלוהים שלא יראה לו את האור
אף ילדה לא צריכה לראות את המראה הזה של אביה מדמם וגוסס אף ילדה!
אני לא הבנתי על מה אבא דיבר ...
לא הצלחתי לחשוב ,אני ואימא יושבת במיטה שלהם בליל החשכה שהרעמים ברקע בוכות ומיללות על אבא שהלך לעולמו
עברו כבר כמה חודשים מאז אותו הלילה ואני לא מפסיקה לחשוב איזה חלק צפוני של חדרו של החדר שלי חדר העבודה שלו ? או של החצר.... אל החצר אני לא יכולה לצאת הלבנים נמצאים שם עם סכינים ושלטים וצועקים למותנו!
אבל אני חייבת לפי בקשתו של אבא!
רק עם סבתא הייתה הילדה הבכורה בתור המלכה ההפליה נגד שחורים במדינה הייתה מפסיקה!
אבל בגלל שאימא לבנה ואביה שחור אחותה הבכורה יצאה לבנה והיא מאשרת למוות של השחורים!
אם סבתא הייתה המלכה הכל היה נגמר!
ואבא היה חי!!!!!
הפרק השלישי -המכתב שנשכח בחלק הצפוני
תכננתי תוכנית רוב המוחאים יהודים כמונו והם הולכים לארוחת השישי אצל המלכה אחות של סבתא אנחנו לא מוזמנים כי אנחנו שחורים....
אבל כל הלבנים מוזמנים בברכה לארמון המלכה!
הארוחה מתחילה בשש עד חצות הליל זה הזמן היחיד בשבוע שיש שקט ארוחת השישי שלנו מתחילה בשבע ואני צריכה להיכנס להתרחץ בשש ורבע!
כלומר שיש לי לפחות עשר דקות לרוץ לחצר ולחפור באדמה גודל של 150 מטרים
פרק רביעי-10 דקות גורליות
השעה 6:05 אני חושבת שכל המפגינים הלכו ! אני רצה לחצר בשיא המהירות חשבתי על אבא כל דקה הגעתי לחצר ב-6:07 אני צריכה לעזוב ב-6:15
התחלתי לחפור ולחפור לא מצאתי דבר אין לי ברירה אני חייבת ללכת רצתי בדרך לכניסה בצפונית ומעדתי בגלל איזו אבן בולטת בצורה מוזרה ביותר מהאדמה
האבן הזו נראתה לי מוזרה ביותר הורדתי ממנה את האבק והלכלוך והתברר שזאת לא הייתה בכלל אבן !
זאת הייתה תיבה מצאתי את מה שאבא אמר לא היה לי זמן אני מאחרת למקלחת רצתי בשיא המהירות החבאתי את התיבה מתחת לשמלתי המהודרת שהתמלאה בבוץ !
לפני שמישהו ראה אותי שמתי את השמלה ליד המלונה של לונה הכלבה שלי כדי שיחשבו שלונה לקחה את השמלה ולכלכה אותה בעודי רצה עם מכנסון וגופיה ונעלים שחוקות אני רואה את אמה במסדרון ואני קופצת לחדרי בשיא המהירות ושמה חלוק עלי ועושה כאילו אני בדרך למקלחת...
אמא שאלה למה אני כבר לא שם ואמרתי לה ששמתי את השמלה על המיטה לאחר שהתפשטתי והיא נעלמה אז חיפשתי אחריה ואני ימשיך לחפש אחרי האוכל
אמא עברה ונזכרתי שהתיבה בידיי הסתרתי אותה בתוך המגירה שלי והלכתי להתקלח
התקלחתי ואכלתי הארוחה לא נמשכה הרבה זמן
מאז שאבא מת אין מי שיספר לנו בדיחות בעודנו מסיימים את הארוחה
חזרתי לחדרי ופתחתי את המגירה הוצאתי את התיבה..
פרק חמישי התיבה-
התיבה היתה מלאה באבק! כאילו היא שכבה שם שנים ועשורים, לקחתי אותה לשירותים ושטפתי אותה 10 דקות לקח לי עד שכל העובש ירד...
הקופסא נקייה אבל המנעול לא נפתח היה מנעול והמפתח לא היה שם הייתי מיואשת
תמיד שהייתי עצובה אבא שר לי שיר הוא קורא לו
בוזה טלי מירוזה, זאת שפה מיוחדת הפירוש של זה- על תבכי ילדתי...
התחלתי לשיר אותו לפתע שמעתי מהתיבה את הלחן של השיר!
יש סיכוי שהמפתח נמצא בתא חבוי בתיבה חשבתי לעצמי?! המשכתי לשיר ונשמגר השיר התיבה הפסיקה היה דממה שתי דקות שלמות!
לא נשמתי מרוב התרגשות שחיכיתי החזקתי את האוויר בתוכי שעברו שתי דקות התאכזבתי
נשפתי נשימת אכזבה!...,לפתאום שמעתי מין קפיץ נשבר הסתכלתי על התיבה!
ופתאום מהצד האחורי שלה נפלה קופסא קטנטנה היה שם את המפתח! הוא היה עטוף בנייר הורדתי את הנייר במהירות ופתחתי את הקופסא הייתה שם שרשרת לב שבחריטות תמונה של סבתא מחזיקה תינוק זה בטח היה אבא ומאחורה עומד לו גבר חסון ליד סבתא ומנשק אותה על הלחי הגבר היה לבן יש סיכוי שסבתא התחתנה עם לבן חשבתי שזה אסור מאז שהוריה התחתנו בתור שחור ולבנה....
הלב הזה הוא נפתח אבל לא הצלחתי בדיוק היום גזזתי ציפורניים ואסור שעוד ידעו על זה חוץ ממני אני יצטרך לחכות שהם יגדלו....
שהסתכלתי על המפתח חשבתי שכדי שיהיה קרוב אלי קשרתי אותו לשרשרת וענדתי אותה עלי את הדף שעטף את המפתח שמתי בקופסא והלכתי לישון
למחרת בארוחת הבוקר סבתא אימא ואני ישנו
אמא שאלה אותי מאיפה השרשרת הזאת
בהתחלה גמגמתי ואז אמרתי לה שמצאתי אותה בחדר העבודה של אבא
סבתא אמרה [סבתא מדברת חצי ארמית וספרדית לכן אתרגם] לא חוגקע זה זה מי מורנוזה-
לא יאמן זה זה השרשרת שלי
אמרתי לה מה פתאום!
היא אמרה - זה מי מורנוזה הכנתי את זה לאבואטלה ביום העריגה של אבא שלך כי אבא היה בן גוטלה והוא היה ציקטן למורנוזה אז הבאתי אותה לאבואטלה-
זה השרשרת שלי הכנתי את זה לסבא ביום ההולדת של אבא שלך כי אבא היה בן שנה והוא היה קטן לשרשרת אז הבאתי אותה לסבא
סבתא- אבואטלה נתן לאבא שלך את המורנוזה ביום הקוראנה שלו
סבא נתן לאבא שלך את השרשרת ביום הנישואים שלו
אני- אז עכשיו זה יהיה שלי.... בבקשה
היא אמרה- המטרה של המורונוזה הייתה שתעבור מדור לדור לכן אני אסכים היא שלח ציקטונת
אני-תודה אבואליטה!
עבר שבוע לא גזזתי ציפורניים עכשיו הרגע הגורלי הגיע !
אני לוחצת ולוחצת ולא נפתח שוב פעם התייאשתי
ושוב שרתי את השיר של אבא פתאום גם השרשרת התחילה לנגן את הלחן! מה זה הכל מופעל על ידי השיר של אבא!?
המשכתי לשיר ושנגמר השיר נשמעו כמה קליקים מהשרשרת ופתאום היא נפתחה! אני רואה שם בלרינה מוחזקת על ידי בן מלוכה שהיא מחזיקה בידה חרב ומה שמפליא שניהם היו שחורים!
כמוני!...
פרק שישי - אני חולה
חטפתי וירוס אני מתמודדת איתו כבר שבוע ימים וקשה לי מאוד אמא שלי החליטה שהיא מזמינה רופא הוא אמר שאני כלואה בבית כל הזמן ולא יוצאת זה כמו להיות תקוע במנהרות הפחם הוא אמר אמא שלי אמרה שלא תאבד עוד בן משפחה בעיקר לא אתה בתה
היא הזמינה משטרה בעודי המומה המשטרה סלקה את כל המוחאים ונתנה להם קנסות !
המוחאים ממש פוחדים כי הקנסות שווים הון עתק! שאין להם
רק בודדים עכשיו באים ואני יוצאת כל יום לחצר ! ואני רק מרגישה יותר טוב כעבור יום ויום
אני עכשיו יכולה לטייל בחצר כי המוחאים לא באים!
יצאתי לריצה בחצר כדי לעשות ספורט ולהתחיל להכיר אותה אף אחד לא מכיר את החצר חוץ משני השומרים הפנימיים שהם בכלל נראים מסתוריים ואמא שהייתה שם לפני 24 שנים
התחיל לטפטף אבל אני בכל זאת ממשיכה ללכת בעודי מזמזמת את השיר של אבא פתאום בחלק הצפוני שעצרתי לנוח ראיתי ציפור קטנה היא נכנסה מלמעלה לאיזה מין מבנה קטנטן בחלק הצפוני שחיפשתי את הכניסה ראיתי דלת עם מנעול אבל לא של מפתח היא שם צורה מין צדפת לב ובה בלרינה וגבר נועז
ונזכרתי השרשרת ! היא המפתח לחדרון הזה
הרמתי את השרשרת והתחלתי לשיר והשרשרת התחילה לנגן ונפתחה!
הכנסתי אותה למנעול וזה התאים בדיוק אחד לאחד! פתחתי את הדלת! נכנסתי והייתי המומה למראה עיני
ראיתי גן יפיפה עם נדנדה שתלויה על עץ מלא בפרחים ורדרדים ולבנים והציפורים נתלות על הנדנדה וכל הקירות מכוסים עלים! ירקרקים כל כך
ובאמצע הגן היה פסל שכוסה בעלים בכלל לא ראו אותו
התחלתי לתלוש אותם ולתלוש עד שהם נפלו שהסתכלתי למטה הייתי בשוק!
פסל זהב טהור של הבלרינה שמחזיקה את החרב והבחור החסון שמחזיק אותה והם מביטים זה לזה בעינים זה נראה ממש כמו אהבה ממבט ראשון למטה היה רשום מ❤ק לא הבנתי מי הם מ ו-ק
שהמשכתי להסתכל בגן הקטנטן ראיתי שבאחד הקירות יש חלק שלא מכוסה בעלים היה רשום בו
מריה וקרל האהבה תנצח לא משנה עם אתה שחור או לבן!
הייתי בשוק חשבתי וחשבתי המומה ומסתכלת על המשפט הזה
ופתאום סבתא נעמדת מאחורי ואומרת-מצאת את זה הא?
שנים שאני מחפשת את השרשרת שתפתח ותתן לי לראות את הגן שלנו
אני - הגן שלכם? דקה מריה וקרל זה את ואבואליטו אתם זוג השחורים שהקים את המקום היפיפה הזה
השרשרת שלך היא המפתח למקום הזה זה למה רצית אותה!
סבתא - נכון חמודה השרשרת שלי היא המפתח למקום שלי ושל קרל אהובי
יש כמה סודות שאת לא יודעת מרידה
אני- אז ספרי לי זה ישאר ביננו
סבתא - טוב...
לידיעתך אני האחות הקטנה אני הבכורה אנחנו צריכים להיות המשפחה השולטת
אני ויתרתי על המלוכה לאחותי הלבנה מרצוני כי לא רציתי שילעגו על צבע העור שלי בתור המלכה
אני יכולה גם לקחת לה את השלטון הכל בידי ממש....
שהלכתי ברחוב והרהרתי לעצמי והגעתי להחלטה שמלוכה לא תהיה שלי
בא אלי צעיר לבן ששמע הכל הוא אמר שהוא "עוקב אחרי זמן מה " הסתכלתי אליו במבט של מה?!
הוא אמר לי שהוא "ממש מחבב אותי למרות שאני שחורה ומבחינתו אני לא צריכה לוותר על המלוכה"
אמרתי לו מבחינתך! מה עם שאר העם ?
"אולי את צודקת הם לא יקבלו אותך אבל עם אתם הולכת לוותר על המלוכה אני מבקש על תוותרי עלי כי אני לא יוותר עליך " הוא נשק אותי שם לי פתק ביד והלך
הייתי המומה ממש שצעיר לבן חמוד מחבב אותי שחורה!
הסתכלתי בפתק וזה נקודת מפגש
שדה תירס הלכתי לשדה התירס ומצאתי אותו עומד שם
אמרתי לו שהחלטתי לוותר על המלוכה אבל לא עליו...
באותה תקופה זה היה אסור לבן ושחורה! גם מבחינת הוריו זה לא יכול לקרות!
נפגשנו כל הזמן בסתר עד שהוא הציע לי לבוא לביתו לארוחת ערב הוריו היו המומים אך האמינו שניפרד בקרוב
לכן השאירו אותי שם
באמצע הארוחה הוא קם ודיבר אלי ללא פסק במחמאות וכמה שהוא אוהב אותי
פתאום הוא ירד על ברכיו וביקש את ידי לנישואים!
הייתי המומה וכמובן שהסכמתי
אימו התעלפה במקום !
אבא שלו לקח את צווארון שמלתי הרים אותי פתח את הדלת וזרק אותי לרחוב!
רצתי לחלון וראיתי שהוא החל להכות את קרל השארתי לו פתק שניפגש בשדה התירס קיוותי שיצא מזה בחיים
פתאום ראיתי מין עני מוכה ותשוש בדרך לשדה עם תיק ענק על גבו כאילו ארז את ביתו
הסתכלתי חזק יותר וראיתי שזה היה קרל דבר ראשון לקחתי התיק מגבו וסחבתי אותו לארמון חבשנו אותו ונתנו לו לאכול
ההורים שלי אמרו שהם מקבלים אבל הממלכה לא
אמרתי להם שאני לא מוותרת על קרל
לבסוף הם קנו את שדה התירס ובנו שם בית לי ולקרל
התארסנו בסודיות מהממלכה ועברנו לגור שם...
אבא של קרל לא הפסיק לחפשו מפני שאימו לא רק התעלפה היא חטפה דום לב ומפני שהיה עסוק בלהכות אותו לא עזר לה והיא מתה אני וקרל חיינו בבית ההוא 14 שנה בנינו את הצריפון הזה וילדנו את אבא שלך
עד שאבא של קרל מצא אותנו
הוא בא עם רובה וירה בקרל שישה כדורים לפני שירה בו קרל זרק את השרשרת לאדמה וביקש שאתן אותה בתורשה ממנו הוא זרק אלי את אביך ודרש שאברח למסתור קרל הוציא רובה וירה ארבעה כדורים שניים מהם פגעו באביו אבל גם מה שאביו יראה פגע בו
אישה בת 28 חוזרת לביתה ומוצאת את גופת בעלה ואביו עם תינוק בן שנתיים בידה ....
ביקשתי עזרה מהורי בנינו חומה יצרנו בית טוב יותר לאביך וזהו כל השאר הסטוריה
אני- למה את לא לוקחת את המלכות ככה תחזירי במדינה את השויון לשחורים
סבתא- אין לי אומץ מאז שסבא הלך
אני- סבא עדיין פה והגשתי לה את השרשרת והראתי לה את הבחור החסון שבמקרה היה סבא מחזיק אותה בידיו הבלרינה השחורה
זה היה רגע מרגש
סבתא התחילה לבכות לקחה את השרשרת ואמרה צודקת
לאחר יומיים קיבלנו את השלטון בממלכה לפי החוק סבתא יכלה לקחת את המלוכה כל הזמן ואחותה הלבנה גורשה מתפקיד המלכה
פרק שביעי- אני
אני הנסיכה ובעתיד אקח את הכתר סבתא הודתה לי על שהראתי לה את האמת שבה ואיפה סבא היה כל זמן
|
|
מוקדש
לכל המיקמקים ,❤ | |
|
|
