|
יצורים וחברות פרק 4 (אור)
|
03/11/2020 |
ליליה ממש נחמדה, דיברנו שעות בלילה, וזאת הסיבה שלמחרת בקושי הצלחתי לקום.
לא היה שעון בחדר, אז השתדלתי להתארגן כמה שיותר מהר.
ליליה קמה מנומנמת, היא ענדה שעון.
"מה השעה, מה השעה?!" תקפתי אותה, "שבע ארבעים וחמש, למה?" אמרה ליליה.
נשפתי בהקלה. הלימודים מתחילים רק בשמונה ורבע.
ליליה התארגנה גם היא, ומיהרנו אל השיעור הראשון שלנו, תעופה.
"טוב," אמרה המורה אחרי שכולם הגיעו, "מן הסתם, עוד לא ניסיתם את הכנפיים, נכון?"
אני וליליה החלפנו מבטים.
דווקא כן ניסינו, בלילה.
"הנעת הכנפיים מצריכה את הפעלת שריר האניוסם, שריר שמן הסתם אתם לא מודעים לקיומו."
המורה בחנה אותנו על רפרוף קל, לפני זה היא חילקה לנו דפים שחורים.
"ברגע שתסיימו, הציון שקיבלתם, מתוך עשר, יופיע על הדף שלכם."
אמרה המורה תוך שהיא מחלקת.
ליליה הייתה הראשונה, היא קיבלה תשע מתוך עשר.
תורי הגיע אחרי 39 תלמידים (היו 87 תלמידים עם כישרון אוויר בשכבה ראשונה, למרות שהמורה אמרה שזה קצת יחסית.
אני לא רוצה לדמיין מה עם כשרונות אחרים....).
התקדמתי אל קדמת הכיתה וריחפתי ברכות כמה סנטימטרים מעל הרצפה.
המורה קראה בשמו של הבא בתור, ואני מיהרתי למקומו לראות איזה ציון קיבלתי.
קיבלתי 9.6 .
וואו, אני שמחה על הנסיונות שעשיתי עם ליליה.
השיעור הבא היה לשלוט בכישרון האוויר, נדרשנו לגרום לאבן קטנה לרחף.
קיבלתי שמונה.
אחר כך היה לנו שיעור "כשרונות נוספים", לא היה לי מושג מה זה אומר...
"אז," אמרה המורה ומחאה כף, "לכל פיה עם כישרון אוויר יש כישרון שולי נוסף, לפעמים יש פיה עם שני כשרונות נוספים, אבל זה די נדיר...
לפעמים יש אחד או שניים בכיתה."
זה אמר הרבה, לאור העובדה שהיינו שמונים ומשהו תלמידים.
"היום," המורה המשיכה, "נגלה איזה כישרון נוסף יש לכל תלמיד, ואז תחולקו למסלולים לפי הכישרונות."
היא קראה לתלמיד הראשון להניח ידיים על מין גביש גדול כתום וזוהר שעמד על שולחנה.
לרגע לא קרה כלום, ואז באוויר הופיע מסך חצי שקוף.
כעבור שנייה הופיע עליו ציור של שעון חול.
"זמן," אמרה המורה.
המסך הפך לדלת, הדלת לכיתת הזמן.
כשהגיע תורי הנחתי את ידיי על האבן במתח, האבן פעמה קצת, ואז הופיע על המסך סימן של פתית שלג.
"קרח," לחשתי.
עמדתי להוריד את ידיי, אבל המורה אמרה לי להמשיך.
לא הבנתי למה, ופתאום האבן הפכה לכסופה.
על המסך הופיע עוד סימן, של חרב.
"לחימה," אמרה המורה.
"קרח, זה בשיעור הראשון שלך." המסך הפך שוב לדלת.
בעודי נכנסת לכיתת הקרח, ראיתי איך האבן הופכת שוב לכתומה.
בשיעור קרח היו איתי עוד אחת עשרה תלמידים.
המשימה הראשונה שלנו הייתה ליצור כדור קרח, וככל שהוא יהיה יותר גדול כך גם הציון שלנו יהיה גבוה.
התלמידה הראשונה בכלל לא הצליחה, השני יצר כדור די גדול, השלישית סתם נופפה בידיה בדרמטיות.
התאפקתי לא לצחוק, ובקושי שמתי לב שהגיע תורי.
נעמדתי ליד המורה, התרכזתי, ו... התלמידים הקרובים אליי קפאו בגושי קרח.
"אוי, לא התכוונתי!" קראתי בבהלה, מיהרתי להמיס את הגושים.
הכיתה בהתה בי בפה פעור.
הרכנתי את ראשי.
משהו פגע בי, הרמתי את הראש וראיתי את הדף השחור שלי, עם המספר עשר.
|
|
