|
יצורים וחברות פרק 7 (ליליה)
|
01/12/2020 |
יואו... אין שיעור טוב ורע?
ברבע לשבע יצאתי, ואז שמתי לב שאין לי מושג איך להגיע לכיתה.
ישבתי במסדרון וחשבתי... ואז הגעתי למסקנה שאני צריכה ללכת לכיתת ה"טוב ורע".
הכיסא היה במקומו.
נעמדתי עליו, הוא הפך לשחור כמו מקודם והדלת נפתחה, אבל נשמעה גם אזעקה.
מיהרתי לעבור בדלת ולסגור אותה, בדיוק כשדלת הכיתה נפתחה והמורה שלימדה את טוב ורע התפרצה פנימה.
הכל הלך כמו מקודם, אפילו החור ברצפה נפער.
ירדתי בזהירות, המורה חיכתה שם.
לא נראה היה שהיא יודעת על המודעה.
"שלום, ליליה, מוכנה להנות?" חיוך קר הופיע על פניה.
אסור לי להישבר עכשיו. אור צריכה אותי. כל בית הספר צריך אותי. זה לא אמיתי.
"אני.. אני רוצה לדבר איתך על הציון," אמרתי, הקול שלי נשמע קטן, אבל המורה בכל זאת שמעה.
"כן?" ראיתי שהיא גלגלה עיניים.
"טוב.. זה רק.. אני חושבת ש.. את יודעת, יש מרתף עינויים באמת?" טיפשה, טיפשה, טיפשה! נזפתי בעצמי.
המורה הרימה גבה.
ואז נפער פיה, והיא מיהרה לצאת מהכיתה, ניסיתי לצאת אחריה אבל היא נעלה את הדלת.
אוף! החלטתי לחפש רמזים כלשהם בכיתה, אבל לא היה שום דבר שנראה חשוד.
שום דבר חוץ מתיבה שחורה שהייתה באחת המגירות שעל השולחן.
ניסיתי לפתוח אותה, למרבה הפליאה היא נפתחה.
ציפיתי לראות שם איזה שיקוי מסוכן או הוראות לקללה נוראה, אבל כל מה שהיה שם זה כמה דפים ריקים.
העברתי את אצבעותי על הדף הראשון, קווים התחילו להתפצל.
זאת הייתה מפה.
למעלה נכתב "אורלה," בדף השני היה אותו דבר רק עם השם "גילה", השלישי היה תחת השם "אניה".
ואז שמתי לב למשהו מוזר במפה של אניה - היי, זאת לא המורה שהרגע יצאה? - הייתה שם נקודת אור זוהרת, שמוקמה ליד לוח המודעות.
לא צריך להיות גאון כדי לדעת מה הולך שם.
הנקודה התקרבה פתאום אל הכיתה, והדלת נפתחה.
קפאתי על מקומי.
המורה עמדה בדלת, לשנייה היא רק הביטה בי, אחר כך בתיבה הפרוצה ובמפות, ופשוט ברחה.
רצתי אחריה, המורה עצרה במסדרון חשוך, ראיתי אותה קופצת... לתוך הרצפה?
באתי אחריה, אבל הבחנתי מאוחר מדי בחור שחור על הרצפה.
נפלתי לתוך החושך...
והתעוררתי קשורה לכיסא.
|
|
