|
מנצחת בליבי סיפור לכתב אורח
|
07/12/2020 |
פרק 1- בזמן ההפסקה
זה היה יום רגיל בהפסקה רגילה. כולם היו רגילים הבנות רוקדות, הבנים בכדורגל והרבה ילדים במתקנים. עד שהילדה הכי מקובלת בכיתה , שירה פנתה אליי ואמרה "את משחקת לבד? למה אני לא מופתעת?!" רציתי להחזיר לה אבל לא אמרתי כלום שמרתי בלב אחרת סתם הייתי מסתבכת בצרות... במקם אמרתי לה "אולי תפסיקי להיות מגעילה לכולם נמאס מזה!" שירה הייתה מופתעת ואמרה "אוקי כדי לקבוע מי מאיתנו יותר טובה נעשה תחרות במגרש המחניים והמפסידה תצטרך לסחוב את התיק של המנצחת לשבוע!" אוקי. השבתי לה קצת חוששת אבל אני לא אתן לבריונים לנצח... לעולם לא. אבל מה יקרה אחר כך? מה יקרה בשלב התחרות עצמה?
פרק 2- מה שקרה במגרש
הגענו אל המגרש. קצת פחדתי הרי שירה תמיד משיגה את מה שהיא רוצה וכנראה מה שהיא רוצה זה סחבנית תיק לשבוע... שירה אמרה שהתחרות היא "התחרות היא לעלות על החומה הדקה והצרה והראשונה שנופלת היא המפסידה" עלינו על החומה הדקה והחומה והתחלנו בתחרות. עברו עשר דקות מאז שהתחלנו את התחרות וזה התחיל להיות יותר קשה.... כעבור עוד עשר דקות שירה הייתה ככה מליפול וגם אני כעבור עוד חמש דקות שירה נפלה אבל וואו להחזיק 25 דקות על החומה הזאת זה הישג גדול! נפתי אחרי דקה רק כדי שזה יהיה נחשב אבל נפלתי על היד ו... זה כאב ממש כאב כאילו מישהו דפק לי על היד עם פטיש... או כאילו מישהו שם לי את כוכב מאדים על היד {כן אני לא מגזימה זה עד כדי כך כאב}
פרק 3- יד שבורה
הגעתי הביתה וסיפרתי לאימא שלי שנפלתי ונורא כאבה לי היד. אימא לקחה אותי לרופא וגילינו שיש לי יד שבורה. בשבועיים האחרונים אני שכבתי על המיטה שלי עם גבס על היד. כל הילדים בכיתה הגיעו לבקר אותי ואמרו לי שזה היה ממש לא שווה לעשות את זה כדי להוכיח למישהי שחשה את עצמה.... הבנתי את זה ואמרתי לעצמי "אני מנצחת בליבי" בעתיד המצאתי משפט שהיה המוטו שלי שכל פעם שמישהו עצבן או הרגיז אותי אמרתי אותו לעצמי... ממליצה גם לכם לזכור אותו "גם שלא טוב וכלום לא הולך תמיד צריך לדעת להמשיך לחייך"
|
|
