קהילה - סיפורים ושירים
דולי1041
11
416

זמן כתיבה 07/12/2020

בלילה ההוא כשהשד בא לקחת ממנו את הכישרון, הוא לא התווכח, לא בךה,
לא התנגד.
הוא הציע לשד כדור שוקולד "מוצארט" וכוס לימונדה,
והוסיף: "היה נעים, היה טעים, היה נהדר. אבל עכשיו
הגיע הזמן, והנה אתה כאן, וזאת העבודה שלך. אני לא
הולך לעשות מזה עניין. רק אם אפשר, הייתי רוצה לכתוב
עוד סיפור אחד קטן לפני שאתה לוקח אותו ממני. סיפור
אחרון וזהו. ככה יישאר לי עוד משהו מהטעם בפה".
השד הסתכל בכדור השוקולד, וידע שעשה טעות שהסכים לאכול. תמיד זה הנחמדים
שעושים לך הכי הרבה בלגנים. עם המגעילים אף פעם לא הייתה לו בעיה. באים,
מוציאים את הכישרון וזהו. הבנאדם יכול לקלל ולצעוק עד מחר. הוא בתור שד יכול
לעשות וי קטן ולעבור לשם הבא ברשימה. אבל הנחמדים? כל אלה עם הדיבור השקט,
השוקולדים והלימונדות, מה אתה יכול להגיד להם?
"טוב",נאנח השד, "סיפור אחרון וזהו. אבל שיהיה קצר. השעה כבר כמעט שלוש, ויש
לי עוד שתי כתובות להספיק היום."" , קצר
" חייך הבחור, "אפילו קצרצר, שלושה עמודים לכל היותר. אתה יכול לראות
טלוויזיה בינתיים".
אחרי שאכל עוד שני כדורי שוקולד, התיישב השד על הספה והתחיל לשחק עם
השלט.
בינתיים, בחדר השני, הוא יכול היה לשמוע את הבחור דופק על לוח המקשים בקצב
קבוע ולא נגמר, כמו מישהו שמתקתק בכספומט איזה קוד סודי של מיליון ספרות.
"הלוואי שיצא לו מזה משהו יפה",חשב השד לעצמו כשהוא מסתכל בסרט טבע
בטלוויזיה. "משהו עם הרבה עצים, וילדה שמחפשת את ההורים שלה. משהו עם
התחלה מאוד מעניינת, וסוף שאנשים פשוט יתחילו לבכות".
הוא היה בנאדם נחמד, הבחור הזה. לא סתם נחמד, אלא אחד עם כבוד. והשד קיווה
בשבילו שהוא כבר ממש בסוף. השעה הייתה ארבע, ותוך עשרים דקות, לכל היותר
חצי שעה, הוא חייב לקחת את הסחורה וללכת. אחרת, אחר כך במחסן יעשו לו כאלה
בעיות, שהוא בכלל לא רוצה לחשוב על זה.
הבחור היה באמת בסדר. אחרי חמש דקות הוא יצא מהחדר השני עם שלושה
עמודים ביד. הסיפור שכתב היה באמת סיפור יפה. לא על ילדה ולא על הורים, אבל
מעניין ומרגש מאוד. כשהשד אמר לו את זה, הבחור
שמח מאוד, שמח וחייך. החיוך הזה נשאר גם אחרי
שהשד הוציא ממנו את הכישרון, קיפל אותו קטן קטן,
ושם בקופסה מיוחדת. כל הזמן הזה הבנאדם לא עשה לו
אפילו פעם אחת פרצוף של אמנ מיוסר, רק הביא עוד ועוד שוקולדים.
"תגיד לבוסים שלך",אמר לשד, "תגיד להם שממש נהניתי מהכישרון. אל תשכח".
"טוב",אמר לו השד, וחשב שאם במקום שד הוא היה בנאדם, הם היו יכולים להיות חברים.
"אתה יודע מה אתה הולך לעשות עכשיו?"שאל השד שכבר עמד ליד הדלת.
"לא ממש",אמר הבחור, "בטח יהיה לי יותר זמן ללכת לים, לראות חברים, דברים כאלה. ואתה?"
"עבודה",אמר השד וסידר את הארגז על הגב שלו.
"אני חוץ מעבודה אין לי כלום בראש, תאמין לי."" , תגיד
" שאל הבחור, "סתם מסקרנות, מה עושים בסוף עם כל
הכישרונות האלה?""אנילא ממש יודע",עןה השד, "אני מביא אותם
למחסן, שם סופרים אותם, חותמים על תעודות משלוח, וזהו.
מה שקורה אתם אחר כך, ממש אין לי מושג."אותולקבלאשמחתמידאני,מדיייותראחדלךיצאבספירהאם
"
חזרה",צחק הבחור. וגם השד צחק , אבל צחוק עצוב, וכל ארבע הקומות למטה רק חשב על
הסיפור שהבחור כתב, ועל הג'וב הזה של הגבייה שפעם נראה לו מאוד מוצלח.
מקווה שנהנתם כי השקעתי הרבה מאוד

מוקדש לכולם
15
7
110


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
11/12/2020   10:08 אמלי45639  7
התכוונתי לעוקבים שלך
11/12/2020   10:08 אמלי45639  6
זה מגניב אבל לא ממש הבנתי אותך, ומאוד חסר הסוף.
זה מעניין וגיוון מהסיפורים הרגילים, אבל עדיין השארת את הסוף פתוח...
בכל מקרה נתתי לייק ונוספתי לכוכבים שלך
10/12/2020   15:30 בימבה2392  5
מעלףףףףףףףףףףף
10/12/2020   15:28 shira1567  4
איזה מהמם
10/12/2020   14:31 דולי1041  3
סבבה
09/12/2020   19:18 קימוש48  2
יצא מהמםםםםם!!
אני גם כתבתי סיפור אשמח אם תראה ותגיד את דעתך
08/12/2020   18:09 דולי1041  1
בבקשה אני השקעתי הרבה תנו לייק