|
סיפור לכתב אורח - אגדה שיוצאת משליטה
|
08/12/2020 |
פרק ראשון – איך הגענו לפה ?!
ופתאום מאמצע שום מקום היא צצה וברגע שהיא כמעט עמדה לתפוס אותם...
רגע ! איך הגענו לכאן ?! זה הסוף של הסיפור !
בואו אני יסביר לכם איך הגענו לפה....
נועה ואיתי אחים נועה היא הגדולה איתי הוא הקטן הם עוברים לבית חדש ! נועה פחות שמחה מהחדשות, נועה אוהבת את הבית שלה כי זה היה הבית שהיא בו מאז שנולדה...
אחרי כמה ימים שסידרו את כל הדברים, נועה ואיתי ירדו למרתף. ומצאו שם מראה. כמובן שהם לא חשבו מה כבר עומד לקרות להם בעתיד בגלל המראה הזאת...
פרק שני - מה קורה עם המראה ?
בלילה הראשון שלהם נועה לא הצליחה להירדם,
היא לא אהבה את החדר שלה הוא קטן וצפוף.
פתאום באמצע הלילה איתי בא לחדר של נועה,
נועה לא הבינה מה איתי רוצה הוא אמר שהמראה במרתף סגולה ! נועה אמרה נו אז המסגרת סגולה מה הבעיה ? איתי אמר לנועה לבוא איתו. וברגע שהיא באה כל הזכוכית היתה סגולה וזוהרת ! נועה שאלה איך זה קרה ? בגלל שביום שהם סידרו את המרתף המראה נראתה רגילה לגמרי ישנה אבל לא סגולה..
איתי אמר לנועה דפקתי על המראה פעם אחת ופתאום היא זהרה ! נועה לא הבינה למה איתי דופק על מראות והוא אמר לה שזה אמור לעשות מזל טוב ! נועה אמרה לאיתי שלא לדפוק על מראות עושה מזל טוב !
ואיתי הבין למה קוראים לו כל מיני דברים מוזרים אחרי שהוא עושה את זה...
איתי שאל את נועה אם לדפוק על המראה שוב ?
לנועה שגם ככה לא היה אכפת ולא היה לה משהו יותר מענין לעשות אמרה לו: "כן" איתי דפק עוד פעם הפעם המראה הפכה לצבע אדום נועה הלכה כמה צעדים אחורה איתי דפק שוב ופתאום כל החדר עף באוויר ונהפך למין שואב ששאב את נועה ואיתי ופתאום הם נחתו ביער !
פרק שלישי - אנחנו כבר ממש לא בבית !
נועה ואיתי לא הבינו איך הם הגיעו מהדירה שלהם ברחוב אפרו ליער ? פתאום לידם עמדה נמרה !
נועה ואיתי לא חשבו פעמים ושניהם התחילו לרוץ כמו מטורפים !!! באמצע הדרך הם מצאו אישה זקנה וביד יש לה סל תפוחים וכולם נראו ממש טובים... איתי שאלה את האישה עם היא יכולה לתת לו תפוח אחד האישה אמרה לו או יותר נכון צעקה אליו: "לא !!! " מכוון שהם לא ידעו איפה הם, הם החליטו לעקוב אחרי האישה הזקנה.. הם התחבאו מאחורי עץ והם ראו את האישה מגיעה לבית. האישה שאלה אולי את רוצה לטעום מהתפוח הוא טעים והוא גם בחינם !!!
פרק רביעי - יכול להיות שאנחנו בתוך אגדה ?
הילדה שהיתה בתוך הבית אמרה: "אסור לי לפתוח את הדלת לאנשים זרים" האישה הזקנה התחילה להיות עצבנית, תקחי את התפוח הזה עכשיו או שאני שוברת את הדלת ! ופתאום איתי החליט שהוא גדול ממני והוא האחרי והוא "הגבר" בבית ואמר: "סליחה אני יכול לקבל את התפוח במקומה אם הילדה לא רוצה?" האישה נתנה לאיתי את התפוח הוא לא אכל אותו והלך ישר אל נועה ואמר נועה, את זוכרת שפעם אמא ספרה לנו סיפור על שלגיה... עכשיו אני שתמיד הקשבתי לכל הסיפורים ורק אני ידעתי מה הסוף בזמן שאיתי אפילו לא הקשיב...
הבנתי !
האישה הזקנה + ילדה + תפוח מורעל ? = האגדה של שלגיה ! איתי את גאון אמרה נועה ואיתי שלא היה הכי חכם אמר: "תודה"
פרק חמישי - אוקיי אוקיי להיות רגועים
באמצע שאיתי בא לאכול את התפוח נועה הזכירה לו שהוא מורעל, ופתאום מאמצע שום מקום היא צצה וברגע שהיא כמעט עמדה לתפוס אותם ולהפוך אותם למרק או משהו נועה רצה הישר אל מחוץ לבית וכך עשה גם איתי. שניהם דפקו על הדלת והתחננו שהילדה תפתח להם האישה הזקנה התקרבה והתקרבה ובסוף הילדה פתחה להם את הדלת הם נכנסו והיא מיד סגרה!
אוקיי אוקיי להיות רגועים אמרה נועה
פרק שישי - הסוף המרגע אבל קצת שונה
הילדה שאלה מי אנחנו אמרתי לה שאני נועה וזה אח שלי איתי, היא אמרה שקוראים לה שלג ותקנתי אותה ואמרתי שלגיה היא לה הבינה איך אני יודעת את השם שלה הסברתי לה בערך מה שאני יודעת על הסיפור ושהרסנו הכל... אבל אז ראיתי את התפוח שהחזיק איתי, אחרי ששלגיה הבינה את הסיפור וכבר ממש רצתה להיות נסיכה היא באה לאכול את התפוח אבל אז צצו שבעה גמדים מאחורי. ושמעו הכל פתאום נבהלתי וחשבתי שהם חושבים שאני היא המחשפה אבל הם סתם עמדו כדי לראות עם מה שאמרתי באמת קורא שלגיה אכלה מהתפוח וישר התעלפה על הרצפה ברגע שתיקנו את הסיפור (אחרי שהרסנו אותו) היינו צריכים למצוא דרך הביתה שאלנו את הגמדים עם יש להם מראה והם מרו שיש רק אחת והיא בחד של שלגיה הם הראו לנו את החדר איתי דפק פעם אחת פעם שניה פעם שלישית ופוף פתאום חזרנו לבית שלנו בדקתי בשעון שלי וראיתי שעברה רק דקה אחת זה היה ממש מוזר כי בזמן שהיינו שם עברו לפחות חמש שעותואז חשבתי שאולי שעה אחת שם שווה ל25 שניות או בערך זה לא היה משנה רצתי לחדרי וראיתי שם על קופסאת הנסיכות שלי את שלגיה והסיך בדיוק כמו בסיפור רק שהפעם היא היתה נראת שמחה יותר !
פרק שביעי - תודות והקדשות
אז את הספר הזה אני לא ממש כתבתי,
יש את הספר הזה בסדרה באושר ועושר בכאילו...
בספר האמיתי יש יותר מ200 עמודים אז פה ניסיתי לקצר הכל מקווה שאהבתם את הסיפור ואני ממש אשמח עם תכתבו לי עם אהבתם ומה זה בא לי שזה היה כתב אורח
|
|
