קהילה - סיפורים ושירים
איגי5111
78
245

סיפור לכתב אורח 31/12/2020

הנגיף שעצר את הכל
פרק 1
שלום לכל הקוראים!
שמי הוא גאיה ואני רוצה לספר לכם סיפור על הקורונה.
לא בדיוק סיפור...
חוויה!
אני לומדת כיתה ד" ואני בת 10.
בהמשך הסיפור תדעו עליי עוד המון דברים!
קריאה נעימה
אני זוכרת את היום הזה,
זה היה יום גשום וקריר...
היה זה יום חמישי,
חזרתי מבית הספר בשעה 15:00,
אני, אחותי אודל ואחי יהונתן חיכינו בשער בית הספר כדי שאבא יבוא
להחזיר אותנו לביתנו.
אבא הגיע ועלינו לאוטו כשאנו חושבים כמה כיף בבית הספר ואיזה כיף שמחר נגיע שוב לבית הספר!
ללמוד, לשחק עם החברים, להיות בכינוס המיוחד שיש בכל יום שישי לכבוד השבת שתגיעה אלינו.
כל כך כיף בבית ספר!
כשהגענו לבית רצנו ללולי (הכלבה החמודה שלנו) שיחקנו איתה , ליטפנו אותה, כאילו לא ראינו אותה בבוקר!
לאחר מכן הנחנו את התיקים בחדר המשחקים,
אבא הכין מרק חם וטעים כי היה גשום בחוץ,
באמצע הארוחה שאלתי את אבא אם מחר יש בית ספר
וסיפרתי לו על היום הכיף שהיה לי,
שיחקתי עם החברות וקיבלתי במבחן 90 וכל כך הסתפקתי!
90 זה ציון ממש גבוה .
אבא ואימא שמחו שקיבלתי ציון גבוה במבחן.
לאחר מכן אבא אמר לי שמחר לא יהיה בית ספר...
הייתי עצובה, חשבתי לעצמי: מה יהיה לי לעשות בבית?...
ואז אבא אמר: "ביום ראשון בעזרת ה יהיה בית ספר ."
בהמשך היום שיחקתי עם לולי וראיתי טלוויזיה,
העונה האהובה עליי היא החורף!
כל כך כיף לשמוע את שריקות הרוח, לשמוע את הגשם ולהסתכל מהחלון על העננים היפים שהקב"ה עשה בשבילנו.
כשהגיע הלילה הלכתי לישון וחשבתי לעצמי שביום ראשון אחזור ללימודים ושלא נורא שמחר ביום שישי אני אשאר בבית...
לבסוף נרדמתי עם חיוך מרוח על פניי.

פרק 2
בבוקר כשקמתי נטלתי ידיים, שטפתי פנים, ציחצחתי שיניים והתחלתי להתארגן לבית ספר.
ואז עלתה מחשבה בראשי: "רגע! אין היום בית ספר...."
נהייתי עצובה שוב...
לאחר שסירקתי את שערי ירדתי במדרגות לסלון ופגשתי את לולי,
הכלבה שלי שאני כל כך אוהבת!!
ליטפתי אותה ושיחקתי איתה ורצנו ברחבי הבית,
היה דווקא כיף!
המשחק עם לולי שיפר לי את המצב רוח.
לקחתי את סידורי המקושט שקיבלתי בכיתה א והתחלתי להתפלל בכוונה לבורא עולם על שהחזיר לי את הנשמה בבוקר.
כשהגעתי לתפילת שמונה עשרה הייתי מאוד מרוכזת בתפילה,
אבא שלי אמר לי שתפילת שמונה עשרה זו תפילה מול בורא עולם,
זו תפילה מיוחדת!
כשסיימתי להתפלל הייתי רעבה, הכנתי לי ארוחת בוקר,
אחיי הקטנים קמו לפני ואמי הכינה להם כבר ארוחת בוקר.
לאחר שסיימתי לאכול ברכתי ברכת המזון,
אני מאוד אוהבת להתפלל ולברך, אני מרגישה שהקב"ה לידי ושומע את תפילותי.
סיימתי לברך ברכת המזון והלכתי לסלון כדי לראות טלוויזיה.
היום עבר נורא מהר.
על לוח השנה היה כתוב שהשבת תיכנס בשעה 16:20.
התחלתי לסדר את הבית לכבוד שבת שעומדת בפתח ומחכה להיכנס.
ערכתי את השולחן, התלבשתי יפה לכבוד שבת ואפילו הספקתי להכין עוגיות עם אחותי הקטנה.
כשהעוגיות יצאו מהתנור סידרתי אותן על מגש יפה ונקי לכבוד שבת קודש שעוד מעט תיכנס.
" עוד 10 דקות נכנסת שבת!! " שמעתי את אבי אומר.
אבא קרא ליהונתן אחי והם הלכו לבית הכנסת ביחד.
אני,שתי אחיותי ואמי נשארנו בבית וערכנו את השולחן.
כשאבא ויהונתן חזרו מהבית כנסת כולנו התישבנו בשולחן שבת כדי לאכול מהאוכל הטעים שאמא הכינה לשבת ולעשות קידוש.
אבא בירך על היין ועל החלה ולאחר מכן אכלנו את האוכל המיוחד והטעים שיש רק בשבת!
סיימנו לאכול והגשתי למשפחתי את העוגיות שאני ואחותי הקטנה הכנו לפני שבת.
כולם נהנו מהעוגיות ואני הרגשתי מסופקת שהעוגיות נראות כל כך יפות והן נורא טעימות
אבא בירך ברכת המזון וכולנו ענינו אמן בסוף הברכה.
לאחר מכן התיישבנו כל המשפחה בסלון ואחיי הקטנים שיחקנו בקוביות ובלגו שהורינו קנו ביום רביעי לכבוד שבת.
אבא הקריא לנו סיפורי צדיקים שקראו באמת.
כל כך התפעלתי מהסיפורים ומהרבנים הצדיקים שמסופר עליהם.
אני כל השבוע מחכה לרגע הזה שכל המשפחה יושבת בסלון ואבא מקריא לנו סיפורים מיוחדים על רבנים צדיקים!
בשעה 21:00 עלינו לישון וחיכינו ליום חדש, יום שבת.

פרק 4
הבוקר הגיע!
כולנו צחצחנו שיניים, נטלנו ידיים, שטפנו פנים ולאחר מכן ירדנו למטה. בכל יום שבת אנחנו אוכלים בבוקר קוראסון.
אחים שלי הקטנים אכלו, אבל אני רציתי לאכול אחרי הארוחת בוקר של שבת.
התפללתי בכוונה וברצינות וגם קראתי 5 פרקי תהילים לכבוד שבת קודש.
כשסיימתי להתפלל שיחקתי עם לולי ולאחר מכן רכבתי על הקורקינט החדש שאבא קנה לי ביום שלישי.
אמא הסכימה לי ולאחיותיי הקטנות לרכוב בקורקינט בשכונה.
יצאנו משער הבית כשאחותי הודיה מחזיקה ברצועתה של לולי.
עשינו סיבוב אחד בכל השכונה והיה מאוד כיף!
חזרנו הביתה ולאחר 5 דקות אבא ואחי יהונתן הגיעו.
ו... אוי!
שכחנו לערוך שולחן..
ערכנו את השולחן בזריזות וישבתי לעשות קידוש.
ביום שישי אמא הכינה רביולי,ביצים ועגבניות מרוסקות לארוחת שבת בבוקר ואבא קנה בורקסים.
לאחר הקידוש והברכה על החלה אכלנו את האוכל הטעים ולאחר מכן התלבשנו בזריזות והלכנו לסבתא אוסנת ולסבא אמי עם אבא.
כולם קוראים לסבא אמי, אבל זה הוא לא השם האמיתי שלו.
השם אמי הוא רק שם כינוי.
כשהגענו לסבא וסבתא, בני הדודים שלנו היו שם.
עופרי, אורי, עדיה ודוד.
סבתא הגישה לנו ממתקים ופטל 
שיחקנו עם הבני דודים במחבואים ולאחר מכן בתופסת.
נהננו מאוד! היה ממש כיף לפגוש אותם.
סבתא חיממה לנו בפלטה את מרק הירקות והקוסקוס שהיא הכינה.
לאחר שעה אכלנו, הודינו לסבתא על שהכינה לנו את האוכל ואז אבא אמר שאנחנו צריכים ללכת כי עוד מעט יוצאת שבת..
התבאסנו, כי רצינו להישאר עוד קצת אצל סבא וסבתא,
אבל אבא אמר שעוד מעט יוצאת שבת.
נעלנו נעליים, נפרדנו מסבא ,מסבתא ומכל הדודים ויצאנו לביתנו.
הגענו לבית. התקלחנו ואז יצאה השבת.
הייתי קצת עצובה שהשבת יצאה.
אבא עשה הבדלה ולאחר מכן ראינו קצת טלוויזיה, אכלנו ארוחת ערב ועלינו לישון עייפים מהיום הכיף שהיה לנו..
רגע!! מחר יש בית ספרר!! שכחתי להכין מערכת...
ביקשתי מאמא לרדת למטה להכין מערכת,
אמא הסכימה.
ירדתי לחדר המשחקים והכנתי מערכת.
כשסיימתי חיבקתי את לולי, אמרתי לה לילה טוב ועליתי לישון.
נרדמתי עם אושר של מחשבה שמחר אני אלך לבית הספר .
קמתי בבוקר, התארגנתי ולבשתי חולצת תלבושת לבית הספר.
היה לי מצב רוח טוב .
אבא חזר מהתפילה ולקח אותי ואת אחיי לבית הספר ולגנים.
כשהגעתי לבית הספר שאלתי את חברותי למה לא הגענו ביום שישי.
הן לא ידעו.
אמרתי לעצמי: בסדר, גם ככה אני עכשיו בבית ספר .
כשההפסקה הגיעה שיחקתי עם כל הכיתה "פרה עיוורת".
נהננו עד הצילצול שמבשר את סיומה של ההפסקה.
הגיע שיעור ספורט ושיחקנו מחניים.
בסוף השיעור נשמע צילצול של סוף הלימודים.
נפרדתי מחברותי לשלום והלכתי לכיוון השער עם אחותי ואחי.
אמא הגיעה לאסוף אותנו, סיפרתי לאמא על המשחק ששיחקנו בשיעור ספורט ושהקבוצה שלי נצחה.
הגעתי לבית והכנתי שיעורים באנגלית.
הוריי ראו חדשות.
ורק כאן מתחיל כל הסיפור...............

פרק 5
אמא ואבא ראו חדשות ואז הופיעה כתבה שיש נגיף מאוד מדבק שקוראים לו: קורונה.
לא הבנתי מה זה אומר..
אני בכלל לא ידעתי מה זה נגיף!
ואז כתבת חדשות הסבירה:
נגיף הקורונה זו מחלה שמתפשטת מהר ומאוד מדבקת שהרבה אנשים מתים ממנה. במיוחד אנשים מבוגרים.
היום מהשעה 17:00 יהיה סגר.
יהיה אסור לצאת מהבתים.
יהיה מותר לצאת מהבתים רק בשביל עבודה.
מאוד נבהלתי! לפתע חשבתי על סבא וסבתא.. מה יהיה איתם??
אני לא רוצה שהם ימותו! 
גם אמרו בחדשות שצריך לשמור מרחק של 2 מטר ושצריך לשים מסיכה. פתאום עלו מליוני מחשבות לראשי!
כמה זה שני מטר?
יהיה בית ספר?
יש סגר?
מה זה אומר סגר??
זו הפעם האחרונה שאני אראה את החברותי?
מה עם המשפחה שלי?
סבא וסבתא חולי קורונה???
לא יהיה בית ספר?!
איפה קונים מסיכות??
לא יהיה לנו אוכל?
יהיה לי משעמם בבית!
רק אתמול היה יום כיף ומשמח!
אבל מסיכות יש רק בבית חולים!!
אמאלההההההההההה!!!
פחד חדר לתוך גופי.
לא ידעתי מה לעשות!
שאלתי את אמא ואבא מיליון שאלות!!

פרק 6
השעה 17:00 הגיעה.
זהו, סגר.
לא יודעים מתי הסגר יגמר, אין איתי חברות, אני עצובה, אני לא בעניינים, איך אני אלמד??
יומיים לאחר מכן אמא אמרה לי שיש זום.
"מה זה?" שאלתי.
אמא השיבה:" זום זה כמו שיחת וידאו, אבל עם כל הכיתה וגם עם המורה,
המורה מלמדת אותנו דרך הזום ויש אתר שנקרא: קלאסרום שבאתר זה עושים שיעורי בית שהמורה מביאה לנו."
אמי הביאה לי את הטלפון שלה כדי שאני יוכל לעשות משם זום.
נכנסתי לקישור שהמורה שלחה, ופתאום ראיתי את כל כיתתי במסך  ! חשבתי שיותר לא אראה אותם עד שהקורונה תעבור.
שמחתי בליבי והמורה התחילה בשיעור.
בכל הימים היו זומים ומשימות בקלאסרום חוץ מיום שישי.
בכל יום חמישי עשינו כינוס לכבוד שבת דרך הזום.
זה היה מאוד מוזר!
לאחר שבועיים של זומים ומשימות כבר הרגשתי שאין לי כוח להשקיע עוד! אני לא מצליחה לעשות את רוב שיעורי הבית וגם הזום נורא משעמם! אבל אמא אמרה לי שאין מה לעשות, זה המצב.
התייאשתי.
חשבתי לעצמי: "אולי אני אכתוב ביומן את כל מה שעובר עליי ואת כל הדברים שקוראים לי בתקופת הקורונה?..."

פרק 7
" יומני היקר!
רציתי לספר לך על כל מה שעובר עליי בתקופת הקורונה...
הזומים והמשימות שלנו מאוד קשים!
כמעט התייאשתי!
חשבתי לעצמי: אולי אני אכתוב ביומן את כל הרגשות שלי, את כל הדברים שקוראים לי, את כל הדברים שאני עושה..
זה יהיה מגניב! לא?
אז כל יום אני אפתח את יומני ואכתוב את הכל!
כשהקורונה תעבור אני אקרא את כל מה שכתבתי ביומן!
להתראות יומני היקר,
ניפגש מחר!
בברכה- גאיה.

פרק 8
ערב אחד לפני שעליתי למיטה אמא אמרה לי:
גאיה, יש לי משהו משמח לבשר לך!"
אני עשיתי פרצוף של לא מבינה..
אמא אמרה: "בעוד יומיים את תחזרי ללימודים!! "
נורא שמחתי!! כל כך רציתי לפגוש שוב את החברות!!
אמא אמרה: " ביום רביעי בבוקר אני אאסוף אותך ללימודים. "
השבתי עם חיוך: " איזה כיף!!!! "
ואז אמא אמרה: " אני אקנה לך מסיכה ונדפיס הצהרות בריאות. "
לא הבנתי למה אמא מתכוונת..
שאלתי את אמי: מה זה הצהרות בריאות?? "
אמא השיבה לי: "תראי כבר מה זה ביום רביעי. "
התחלתי לכתוב ביומן:
יומני היקר!
רציתי לספר לך בשורה משמחת ממש!!
איזה כיףףף!!
ביום רביעי אני אחזור ללימודים!
אני אפגוש את כל החברות, אני יחזור ללמוד בכיתה!
אני כל כך מתרגשת!!
ביום רביעי אני אכתוב לך מה שהיה בבית הספר ומה עשיתי בבית ספר.
להתראות, אני צריכה לכבות את האור וללכת לישון.
לילה טוב,
בברכה- גאיה.
בלילה נרדמתי עם אושר גדול והייתי כל כך נרגשת וכל כך חיכיתי ליום רביעי!
יום רביעי הגיע!
קמתי בשעה 06:00 מרוב ההתרגשות.
התארגנתי מהר, קלעתי צמות יפות והתלבשתי עם חצאית יפה וחולצת בית ספר לבנה.
אמא לקחה אותי לבית הספר בשעה 07:25 כי רציתי להגיע הכי מוקדם שאפשר!
הגעתי לבית הספר בשעה 07:30 ופגשתי את חברותי הטובות שמחכות לי בשער.
רצתי אליהן, והבאתי למנהלת שעמדה בשער את ההצהרת בריאות שאמא חתמה לי עליה.
כשאני וחברותי נכנסנו לכיתה, התחלנו לדבר ולספר מה עשינו בזמן הסגר.
הצילצול נשמע.
חזרנו למקומינו והמורה נכנסה לכיתה עם חיוך גדול על פניה!
" איזה כיף לראות את הכיתה המיוחדת שלי אחרי הרבה זמן שלא התראינו!! בואו נפתח סידור ונתחיל להתפלל בתפילה לבורא עולם שהקורונה תעבור." המורה אמרה.
השבנו לה בחיוך ופתחנו את הסידור.
התחלנו להתפלל ביחד ובכוונה גדולה.
כשסיימנו את התפילה המורה שמעה כל תלמידה ותלמידה מה היא עשתה בסגר. דיברנו על הקורונה והמורה הסבירה לנו מהי הקורונה.
אב הבית נכנס לכיתה בחיוך מרוח על פניו והביא לנו אלכוגל.
המורה הסבירה שאחרי כל שיעור או הפסקה ניקח קצת אלכוגל וננקה בעזרתו את הידיים מחיידקים.
המורה הביאה לנו לשאול שאלות ואני שאלתי:
" המורה, הכינוס יהיה בבית הספר או בזום?"
היא השיבה: "הכינוס יהיה בזום עדיין... כל יום שישי... "
הייתי טיפה מאוכזבת אבל שמחתי שלפחות אני בבית הספר..
המורה התחילה את השיעור ואני הקשבתי בקשב רב.
יומני היקר!
אחרי הלימודים אמא לקחה אותי ואת אחיי הקטנים לסבתא וסבא!
הרבה זמן לא ראיתי אותם! ממש נהנתי שם!
גם כל הבני דודים היו שם ועשינו מסיבת חנוכה!
סבא וסבתא קנו סופגניות והכינו שקית הפתעה לכל אחד ואחת.
סבתא הכינה ארוחת צהריים לכל המשפחה ושמנו שירי חנוכה.
כולם נהנו וסבתא אפילו הביאה לנו דמי חנוכה!
סבא וסבתא תמיד משקיעים בנו!
איזה כיף שיש לי סבא וסבתא מיוחדים כאלו...
אני צריכה ללכת לאכול את ארוחת הערב שלי...
שאני אסיים לאכול את ארוחת הערב אני אחזור לספר לך מה היה היום בבית הספר!
בברכה-גאיה.

יומני היקר!
חזרתייייי
היום יום רביעי,
הייתי בבית הספר והיה כל כך כיף!
המורה נכנסה לכיתה וסיפרה לנו על הקורונה,
אני וחברותי שיחקנו ודיברנו בכיף,
וגם המורה לא נתנה היום שיעורי בית!
זה היה יום מיוחד, נקווה שהקורונה תעבור.
להתראות יומני היקר,
בברכה-גאיה.

פרק 9
עבר מלא זמן מאז הסגר הראשון..
אבל עכשיו...
סגר שני!..
איזו אכזבה!
אני לא רוצה עוד ללמוד יותר מהזום או לעשות משימות דרך האינטרנט!
אני רוצה לפגוש את סבא וסבתא שלי לפחות פעם בשבוע!
איזה מבאס..
נקווה שהסגר השני יעבור טוב ומהר!

לאחר שבועיים של סגר שני:
יששש!!
יומני היקר!
הסגר נגמר!
אמרו שהמציאו חיסון לקורונה!!
אני הילדה הכי מאושרת בעולם!!!
אני עדיין לומדת דרך הזום...
אבל לא נורא!
מספר החולים ירד והכל בסדר עכשיו!
אני כל יום מתפללת לקב"ה כדי שתמיד נהיה בריאים ושהקורונה תעבור כמה שיותר מהר!
זהו להיום...
אני צריכה ללכת לישון..
בברכה-גאיה

פרק 10
היום בבוקר קמתי ממש מאוחר.
קמתי בשעה 11:00!
הייתי צריכה להספיק להתפלל ולהספיק להתארגן ליום ההולדת של חברתי הטובה : נוגה.
אז קמתי מהר והתלבשתי, התארגנתי, נטלתי ידיים, ציחצחתי שיניים, שטפתי פנים ואספתי את שערי לקוקו גבוה.
זהו!
אני מוכנה.
אני רק צריכה להתפלל ולאכול ארוחת בוקר.
בגלל שהיום חול המועד של חנוכה אז אין בית ספר, אין זומים ואין משימות.
אז היום הולדת של נוגה חברתי בשעה 13:00 עד 15:00.
אתמול קניתי לנוגה מתנה, קניתי לה חבילת לגו ענקית שהיא יכולה לשחק בה כמה שהיא רוצה!
אני עכשיו הולכת להתפלל ולאכול ארוחת בוקר ...
סיימתי להתפלל, אמא הכינה לי לחמניה עם חביתה ועגבניות,
היא אמרה לי שאני יאכל את הלחמנייה בדרך ליום הולדת כי אני מאחרת..
לקחתי את המתנה של נוגה שהייתה בחדרי,
הבאתי ללולי ליטוף וחיבוק,
כתבתי לנוגה ברכה בזריזות ורצתי לאוטו עם הלחמנייה.
הנה, הגעתי ליום הולדת!

בשעה 15:00:
ליומני היקר!
וואו!
ביום הולדת הביאו עוגה ציבעונית ומקושטת בסוכריות
ומעל היה כתוב: "מזל טוב לנוגה"
שיחקנו בחבילה עוברת לאז קישטנו מאפינס עם קישוטים צבעוניים של חד קרן!
נוגה מאוד שמחה מהמתנה שהבאתי לה.
היא קראה את הברכה ואמרה לי שאני החברה הכי טובה והכי מיוחדת שלה .
שמחתי לשמוע.
היה ממש כיף ביום הולדת!
עוד כמה דקות בת דודתי באה אליי!
בברכה-גאיה.
פרק 11
היום הלכתי לבית הספר כהרגלי,
כשחזרתי מבית הספר חיכתה לי הפתעה מתוקה בבית!!
אמא ואבא קנו לנו ארנבת קטנה!!
היא הייתה לבנה, קטנטנה ומתוקה!!
אמא שלי קראה לה שלג בגלל שהפרווה שלה לבנה.
בהתחלה הארנבת פחדה קצת אבל אז היא הרגישה ביטחון ליד אמא שלי... איזה יצור חמוד!!
כיף ללטף את שלג, היא כל כך נעימה וקטנה!
לפעמים לולי מקנאה בשלג ואז לולי מתחילה לנבוח עליה, חחח..
כשהן ביחד הן ממש מתוקות!!
הכלוב של לולי והכלוב של שלג קרוב אז הן שכנות.. חחח
איזה כיף שיש לנו גם את שלג וגם את לולי!

פרק 12
יומני היקר!
וואי!!!
אני כל כךךך מתרגשת!!!!!!!!!
כמה דברים כיפים ומיוחדים קוראים לי לאחרונה!
גם הביאו לי את שלג המתוקה
וגם יש לי היום יום הולדת!!!
אמא אמרה שאני לא יכולה לחגוג יום הולדת עם הכיתה בגלל הקורונה... קצת התבאסתי והתאכזבתי אבל לא נורא!
במקום זה אנחנו נטייל באשדוד עם המשפחה .
נתראה יותר מאוחר,
אני צריכה ללכת לאוטו..
בברכה-גאיה

לאחר שעה:
סיימנו, אנחנו עכשיו חוזרים הביתה.
ההורים שלי אמרו שמחכה לי הפתעה גדולה בבית!

לאחר חצי שעה:
יומני היקר!
וואו!!!!!!!!!!!!!!!
ההורים שלי הביאו לי טלפון!!
איזה כיףףף!!
עכשיו תמיד שיהיה סגר ואני לא אהיה בבית הספר אני יוכל לדבר עם חברותי וכך לא אתגעגע!
איזה כיף!
אני הולכת לספר לבני הדודים שלי ולחברותי על הטלפון החדש!
הם כנראה נורא ישמחו!
בברכה-גאיה.

לאחר שבוע:
וואי!
המציאו חיסון לקורונה!!
סבא וסבתא שלי כבר התחסנו!
הכל טוב עכשיו!!
יש כינוסים בבית הספר, יש בית ספר כל ימי השבוע, אין זומים יותר!!
אני כל כך מתרגשת!!
זה הדבר הכי טוב שקרה בעולם!!
בזכות תפילותי הקב"ה הביא לנו למצוא חיסון לקורונה .
אני כל כך מתרגשת ומאושרת שכל זה נגמר!!
אזז??...
מתי נתראה שוב?...
!בספר הבא!
להתראות .
אשמח שתקראו את הכל,
אני ישבתי על הסיפור הזה שעה וחצי וממש השקעתי..
כנראה אתם שואלים לעצמיכם למה כתבתי: "נתראה בספר הבא",
אז הנה התשובה: בבת מצווה שלי שתהיה השנה בעזרת ה" אני מדפיסה ספר עם סיפורים שאני כתבתי,
אני ממש אוהבת לכתוב סיפורים,
במיוחד דמיוניים ובמיוחד על אנשים ומתח..
אני אוהבת גם לקרוא ספרים,
כל שנה אני משתתפת בתחרות ארצית של כתיבת סיפורים,
בשנה שעברה עליתי לגמר.
השנה גם בעזרת ה" התחרות תתקיים,
זה הסיפור שכתבתי לתחרות עד שהסתבר ש....
מותר לכתוב סיפור עד רק 500 מילים..
ואני כתבתי סיפור עם מלאא פרקים ועם 2556 מילים וזה יותר מדייי...
חחחח אז אני כותבת סיפור חדשש...
תאחלו לי בהצלחה בתחרות ;)

* כל הזכויות שמורות לאיגי5111
* אין להעתיק
* אשמח שתפרגנו לי בעוקב,לייק ותגובה.
אוהבת מלאא- איגי5111
ביושש

מוקדש לכל_מי_שקרא_את_הסיפור!
43
18
136


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
14/02/2021   23:59 מיקסטאר990 18
וואו זה סיפור ארוךךךךך
10/02/2021   09:40 תאומה10 17
וואו כל הכבוד סיפור מעניין ויפה!
04/01/2021   10:53 איגי5111 16
תודה על כל התגובות ❤❤❤❤
03/01/2021   13:43 אגס5993 15
יפה מאוד האבתי את זה
03/01/2021   12:26 נתנ4 14
ווואו סיפור יפה
03/01/2021   07:56 אביה1833 13
ממש רואים שהשקעת סיפור מושלם כל הכבוד
02/01/2021   22:11 קצפת12626 12
וואווווווו
תשמעי טור טור אין לי מילים ממך!
אני קראתי הכל ואת כותבת מדהים מגיע לך להיות הכתב אורח אימאלה ואבאלה!
מה זה הסיפור המושלם הזה?!
ממני יהלי!❤️
02/01/2021   19:54 איב9682 11
מדהימה
02/01/2021   15:29 חדקרןיסססס 10
מושלםםם❤️
01/01/2021   13:01 שוקו12216  9
אהבתי
01/01/2021   12:42 חיפזון00  8
ואוו , כתבת ממש יפה!
כל הכבוד מדהימה!
המון בהצלחה בתחרות^^
01/01/2021   11:52 שיקמהפלוס  7
ממש יפה
01/01/2021   11:51 דוביבו7  6
אווו זה מהמם
חיים
01/01/2021   11:48 שיקמהפלוס  5
ממש מדהים
01/01/2021   11:33 באפי9010  4
איזה השקע
31/12/2020   16:10 frogi5  3
מהמםםםם
31/12/2020   13:01 נוהושהמלכה  2
מהמם משקיענית
31/12/2020   11:51 ניקי7384  1
יפה