יצורים וחברות פרק 9 (ליליה)
|
18/01/2021 |
לרגע סתם ישבתי שם, המומה. השיתוק הרגעי במוחי היה נורא, אבל גם נפלא. תחושה מסחררת של ריחוף רגוע. ואז חזרה ההכרה, הזיכרון, ו... הפחד. נשמתי עמוק. רק להבין מה קורה פה. הייתי קשורה לכיסא, חבלים עבים סביב כל גופי, ועמדתי בחדר חשוך. הוא לא היה לגמרי חשוך, זוג כדורים קטנים של אש בערו בפינת החדר. ואז קלטתי שאלה היו העיניים של אדם גדול מימדים שהתחבא שם. צרחתי. "את רוצה לצאת מכאן?" הרעים קולו, הנהנתי נואשות, כל כמה שהשתדלתי לא לאבד עשתונות, פחדתי. הייתי מוכנה לומר לו איך לשרוף את בית הספר או משהו בסגנון, רק לצאת מפה. "אני רוצה לדעת... איפה... אור." הקול שלו השתנה כשאמר את זה, שמעתי קול נעים של אישה, והגבר כבר לא היה גבר. זאת הייתה אישה בעלת שיער ירוק ארוך, עיניים אדומות כאש, עור לבן, בגדים שחורים זוהרים בירוק וגלימה קרועה שחורה. היא הייתה יפה, יפה באופן מבחיל. "בבית הספר," פלטתי בלי לחשוב, ומיד נזרקתי מהרצפה. פקחתי את עיניי, הייתי במיטה. לרגע קט חשבתי שזה היה חלום, אבל האמת הייתה חזקה. צרחתי ורצתי לחפש את אור, וכל אותו הזמן הכתה בי השאלה. למה אור?
|
|