קהילה - סיפורים ושירים
715פרפרית
173
272

החקירה - סיפור לכתב אורח 08/02/2021

פרק 1-
״אני שואל בפעם האחרונה, היית שם או לא היית שם?״ שאל בכעס החוקר, ״אני אענה לך בפעם האחרונה, לא הייתי שם! אני לא קשורה לכלום, בבקשה תאמין לי.״ עניתי

כן, אני חייבת לכם המון הסברים... שמי מאיה, וקצת לפני שהסתבכתי עם המשטרה זה קרה:
״מאיה בבקשה תעזרי לי ותוציאי את הזבל״ ביקשה אימא. ״אין בעיה״ אמרתי והלכתי לפח הזבל עם השקית. אבל אני זוכרת שלא הגעתי לפח, רק יצאתי לרחוב וכבר איבדתי את הזיכרון. מאז חושדים בי ואני אפילו לא יודעת את כל הסיפור. למען האמת, אף אחד לא יודע את כל הסיפור.

פרק 2-
״לפי הזיכרון הלא ברור שלי, התעוררתי בחדר חשוך וריק וניסיתי לצאת ממנו. אחרי כמה דקות הגיע נער בגילי. חיוור, עם שיער חום בהיר ועניים חומות. בלי לדבר הרבה, הוא אמר שהוא יכול לעזור לי לברוח מהמקום. אני כמובן לא סמכתי עליו ורק הסתכלתי עליו בשקט. לא עברו שניות רבות והגיע איש שלקח אותו החוצה מהחדר האפלולי. שם התחלתי להאמין לאותו הנער, אולי הוא כמוני? לא עשה שום דבר רע?
פתאום נפתחה הדלת ו...״

פרק 3-
החוקר שמע את דברי והסתכל עלי במבט מטיל ספק. הוא אמר לי שאם אינני רוצה לגמור במעצר אני חייבת לספר את האמת. ״זאת האמת!״ קראתי בכעס, אך החוקר שוב לא האמין לי. ״מאיה, את ילדה טובה. לא מתאים לך לשקר, אבל יותר מזה לא מתאים לך לדבר שטויות.״ אמר החוקר. המשכתי את הסיפור ואמרתי: ״בפתח הדלת הופיע איש מפחיד ומוזר. היה לו שיער חום ועיניים בהירות, ופניו היו כעוסות ומרות. הוא הסתכל עלי בכעס ואמר לי שאני אשמה בהכול. לא ממש הבנתי על מה הוא מדבר ואפילו לא הקשבתי לו. פתאום מאחוריו הגיע שוב הנער הזה, וסימן לי להיות בשקט.״

פרק 4-
״האיש באמת לא שם לב לנער שהיה מאחוריו, הוא סימן לי שוב להיות בשקט והראה לי שהוא מחזיק ענף עץ גדול. הוא הרים אותו ודפק את הענף בראשו של האיש, כך שהוא נפל מחוסר הכרה לרצפה. הנער התיישב לידי והסביר לי שהוא יודע מה קורה שם. ״אני כאן רק מאתמול ובהתחלה גם אני לא הבנתי כלום. עד שמצאתי פריצה לדלת, ויצאתי ממנה בשקט. אנחנו נמצאים במרתף של בית, כנראה הביית שלו.״ הוא אמר והצביע על האיש. ״שמעתי אותו את השותף שלו מדברים על זה שבטוח יחשדו בנו. אני ממש לא יודע במה, אבל אני צריך את עזרתך. רוצה לעזור לי ונברח מכאן יחד?״

פרק 5-
״חייכתי אליו ואמרתי שאני מסכימה. ״שכחתי להציג את עצמי, שמי גיא״ הוא אמר לי בחיוך, ״לי קוראים מאיה״ עניתי. היה מסוכן לסמוך עליו, אבל הייתה לי הרגשה שזה בסדר. הוא הסביר לי איך לפרוץ את הדלת ויצאנו למסדרון יחד. המסדרון היה חשוך והיו בסך הכל חמישה חדרים. בסוף המסדרון כמו בהסבר של גיא היו מדרגות, והמקום באמת הרגיש כמו מרתף. נכנסנו בזהירות ובשקט מוחלט לשלושת החדרים הנוספים ובהם היו פשוט המון שקים שחורים שכל אחד מהם סגור וקשור בקשרים שלא הגיוני לפתור. פתאום הגיע השותף של האיש מחוסר-ההכרה, אנחנו ראינו אותו וישר רצנו בשקט למדרגות כדי שהוא לא יראה אותנו. עלינו במדרגות, ולא תאמינו לאן הן הובילו אותנו.״

פרק 6-
החוקר שוב הסתכל אלי במבט מוזר, התעלמתי ממנו והמשכתי לספר: ״עלינו במדרגות והגענו למרכז הקניות הקטן, היו בו חמש חנויות כמו חמשת החדרים במרתף. ״שמעתי שהם משפצים את המחסנים התת קרקעיים ולכן רוקנו אותם, זה גאוני! את קולטת שכל הזמן הזה היינו במחסנים של חנויות?״ שאל אותי גיא. ״ואוו, אתה לגמרי צודק!״ נדהמתי ממנו. הסתכלנו יחד על החנויות ואז שמנו לב למשהו מוזר. ״אנחנו סגורים בשל גניבה״, זה היה השלט שתלוי על חנות התכשיטים. ״אתם עצורים!״ קרא אחד השוטרים שהיו מאחורינו. וככה הגענו לכאן, לחדר החקירה, בלי שום מושג איך ובמה מאשימים אותנו.״

פרק 7-
החוקר היה נראה מבולבל, והוא הוציא אותי מחדר החקירה. גיא, שעדיין לא נחקר, חיכה לי שם וחיבק אותי. שניינו ידענו שאנחנו חפים מפשע, הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה הפשע. שאלנו את אחד השוטרים שהיו שם: ״סליחה, אתה יודע אולי במה אנחנו חשודים?״ , ״כן, בפריצה וגניבה מחנות התכשיטים. המשפצים של המחסנים ראו אתכם.״ הוא ענה.
הסתכלנו אחד על השני. ״אז משם היו השקים, שקים של תכשיטים!״ לחשתי לו בהתרגשות. החוקר יצא מהחדר ואמר שהוא חייב לבדוק משהו שקשור לחקירה שלנו. אולי אנחנו באמת חפים מפשע. הוא ירד למחסנים ה״משופצים״ ושם הוא גילה את האמת.

פרק 8-
״אתם משוחררים״ הוא אמר לנו ועצר את הגנבים האמיתיים. כל השוטרים התנצלו בפנינו, ויצאנו מתחנת המשטרה בחיוך. ״איזה כיף שתמיד האמת מתגלה בסוף!״ אמרתי לו, ״לגמרי״ הוא הסכים איתי. התחבקנו שוב וככה, בצורה הכי מוזרה שיכולה להיות, נהיינו החברים הכי טובים! הסוף!
19
16
142


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
19/06/2024   14:02 איילת77777 16
היי! זוכרת אותי? ^^
01/08/2021   21:16 אה1810 15
וואי סיפור מושלם יצירתי ברמות הלוואי שזה יזכה בכתב אורח
23/05/2021   16:54 הילהחנה100 14
חג שמיחח
אגב פרפ, את עדיין מתחברת או שפשוט את מדי פעם נכנסת לקהילה?
13/05/2021   13:05 715פרפרית 13
חחחחח
וחג שמחחחח
13/05/2021   12:17 הילהחנה100 12
ווואי נכוןןXD
לא נורא אני מוזרה אז הכל טוב P:
נב. חג שמח! הידד שבועות = מעדנים בלי סוףףף D:
11/05/2021   08:59 715פרפרית 11
התחברתייי והכל טובבבב מה נשמעע ?
חחח מצחיק להתכתב כאן XD
03/05/2021   09:44 הילהחנה100 10
יאא חשבתי שכבר לא נראה אותךך (למרות שאני באיחור של חודשיים XD)
אני מעולהה, נשארתי בבית במקום ללכת לבצפר וכרגע אינלי ממש מה לעשות D:
מה הולך פרפפ? ואולי תתחברי להנג? אני בבנות השעמום XD :>
22/03/2021   09:11 715פרפרית  9
באתי לביקורררר יאייי מה נשמעעעע
תודה על התגובות : ))))
21/03/2021   12:41 מברשת111  8
וואייי סיפור מדהיםם!!!
(באיחור קטנציק אבל לא נורא)
28/02/2021   14:41 הילהחנה100  7
וואי אמאלההה
אני לא מאמינה שלא העלה את התגובה שלייי
תקשיבייי
זה מותח ברמותתת אמאלההה
אהבתי את הסוף - שהפתרון היה די מסובך ולא "השוטר הבין שלא עשינו כלום לפי העיניים שלי" או משו כזהההXD
אהבתי ממש ואמן תזכייי 3>
19/02/2021   08:43 715פרפרית  6
מה נשמעעע
תודה על התגובות :)
אשמח אם גם תחפרו כאן בתגובותתת גם בלי קשר לסיפור ^^
יאייי אז אתמול כזה נכנסתי לקהילההה ואני אכנס שוב ביום שישי הבא ; ) נתראה! להית!
08/02/2021   23:29 יהלי3007  5
יאוו פרפפפפ!
הסיפור מקסיםםם!! את כותבת מהמםםםם!!!
המון המון בהצלחה בכתבבבב ❤️❤️❤️
08/02/2021   17:21 ניקי1900  4
יפה
08/02/2021   16:10 מוקמיק992  3
נראה שזה יהיה מרתק!!
חזרת או לא?
08/02/2021   15:16 ממקמקון1  2
איזה באסה שפרשת..

בכל מקרה סיפור ממש מותח ומעניין! היה כיף לקרוא!
08/02/2021   11:25 אביושה18  1
ווואו,
הלוואי שיתקבלל!