קהילה - סיפורים ושירים
קקלויי
49
70

מיוחדת - פרק 2 11/02/2021

למחרת לב הסכימה רק בקושי ללכת לבית הספר. אני הייתי בכלל עסוק כי עדיין לא גמרתי לגמרי ציור לשיעור אומנות שהייתי צריך להגיש באותו היום.
ציירתי שם את לב, מציירת. אני חושב שממש הצלחתי להעביר את התחושה שהיא שקועה לגמרי בעולם הפנימי שלה.
בכיתה שלי יש לי חבר ממש טוב אחד. הוא היחיד שיודע על לב, כי הוא היחיד שבא לבית שלי.
הוא חושב שהיא ממש נחמדה, ונגעל מהבנות שהציקו לה כשסיפרתי לו על זה.
הוא מלאך כזה, מתנדב בצער בעלי חיים, עוזר לכולם. כל המשפחה שלו כזאת.
בכל מקרה, אני סוטה מהנושא, לב.
בהפסקה ראיתי אותה יושבת לבד על ספסל בחזר, ספר הציור שלה על ברכיה, היא ציירה.
ראיתי מישהי מתקרבת אליה, לא רציתי להתערב, אבל הסתכלתי למקרה שהיא תציק לה.
הילדה לא הציקה לה. היא התיישבה לידה, הוציאה ספר וקראה בו. הן לא דיברו אבל ראיתי שלב מנסה לפענח את ההתנהגות של הילדה, ללא הצלחה.
היום סיימתי שעה אחרי לב, וכשהגעתי הביתה הדבר הראשון שקרא הוא שלב התנפלה עליי בשאלות על המעשה של אותה ילדה.
"אני לא יודע לב, באמת. אני חושב שבדיוק כמוך, אולי גם היא לא ידעה איך לפנות אלייך, אז היא פשוט שתקה." לב הימהמה אבל נראה שהמחשבה על הנושא הזה עשתה לה כאב ראש.
"היום היה יותר טוב." סיפרה, הציקו לי פחות."
חייכתי.
פחות זה טוב." אמרתי ולב הנהנה, והלכה לקרוא.
לארוחת הערב אמא הכינה סלט וחביתה. בטענה שרק עברנו ולא היה לה זמן להכין משהו מסובך יותר.
טוב, טכנית אחת מהאמהות שלנו.
יש לנו שתיים, אמא ולילי.
לילי היא גם אמא שלנו אבל אנחנו לא יכולים לקרוא לשניהם באותו השם, נכון?
הסלט היה בלי שום תיבול. כדי שלא יהיה יותר מדי ממנו והטעם לא יפריע ללב. היא רגישה לרעש, טעם, וכאלה. החושים שלה רגישים, מפותחים. אז מה שבשבילי תהיה כמות רגילה של מלח, בשבילה תהיה מלוחה מדי. בגלל זה אצלנו לא שמים מלח ומי שרוצה מוסיף למנה שלו.
לב אכלה בשקט בזמן שסיפרתי קצת מה קרה לי היום. אני בקשר טוב עם האימהות שלי, גם לב. אנחנו תמיד מספרים מה עבר עלינו במשך היום בארוחת הערב. זה נעים.
"יש לי רעיון!" קראה לפתע אמא, בפה מלא, יש לציין. למה אני הבן אדם המנומס היחיד בבית?!?
"אמא!" קראתי והיא בלעה את האוכל שבפיה.
"סליחה אוריה." התנצלה. "טוב, כמו שאמרתי, אני זוכרת שלך, אוריה, שנה שעברה בתחילת השנה הייתה עבודת חקר על נושא שאתה היית צריך לבחור. נכון?" שאלה.
"כן, ובסוף הייתי צריך להקריא לכיתה." אישרתי את דבריה. התחלתי להבין מה היא מציאה. אבל נראה שלב ולילי לא מבינות בכלל מה עובר לאמא בראש.
"מה עם לב תעשה את העבודה על תסמונת אספרגר. יפסיקו להציק לך כנראה." הציעה אמא ופנתה ללב.
לב הינהנה בהתלהבות. "כן! זה יהיה מגניב ללמוד על אספרגר. כי לי יש תסמונת אספרגר!" היא דיברה מהר ובכל רם, ככה זה כשהיא נסערת, זה חלק מהתסמינים של תסמונת אספרגר.
כך סוכם, ולב התחילה לחקור על זה עוד לפני שהם בכלל קיבלו את דף העבודה.
--------
לא יודעת אם אהבתם את הפרק הראשון, כי אתם לא מגיבים. אני אשמח מאוד אם תגיבו, זה ממש ממש מעודד.
בכל מקרה, בגלל שיש את כל הסיפור על המחשב, העלתי את הפרק השני.
אני מקווה שאהבתם!

מוקדש ל 185מילשייק, לים18, יוחלחלה, פמוקה, ולכל-מי-שרואה!
6
9
49


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
14/02/2021   16:35 ציטהXאש  9
אדירר אני ממש אוהבת!!!
14/02/2021   09:07 אבישג450  8
ואו! מהמם!
12/02/2021   16:05 זוהר1898  7
כל הכבוד זה ממש ממש מהמם
12/02/2021   15:56 אמלי45639  6
זה מהמם! אני הגבתי אבל זה משום מה לא שלח...
12/02/2021   13:00 ורד11002  5
מהמם
תמשיכי עם הסיפור הוא ממש יפה
12/02/2021   09:46 נהור75  4
סיפור מרתק מאוד ומהנה, סיימתי את 2 הפרקים ואני כבר לא יכול לחכות לשלישי!
11/02/2021   19:44 185מילשייק  3
אני ממש אוהבת!!!!!!!!!!
זה סגנון אחר ממה שאת כותבת איך את מפתחת את עצמך זה מדהים!!!
ובגלל שאנחנו מכירות פלייז תשלחי לי את ההמשך בוואצאפ!!!
11/02/2021   17:49 לוקליק23  2
וואו סיפור יפה בבקשה תמשיכי
11/02/2021   17:15 לילי4734  1
וואו!