|
לכתב אורח - גם לבלות עם חברים זה כיף
|
17/02/2021 |
*לכתב אורח - גם לבלות עם חברים זה כיף*
זה התחיל ביום שלישי, כשחברה של מאיה, נועה אמרה שתעשה מסיבה בחדר דיירים. הלימודים, "מאיה, תבואי אלי אחרי הלימודים לארגן את המסיבה". "אוקי, אני אבוא בשעה 03:30." "בסדר, את וליה תלכו ביחד אלי ומיה תלך לבד."
הלכתי עם אבא שלי והלכתי לבניין, אבל... שכחתי את הקוד של הבניין... אז פתחתי את הטלפון והסתכלתי על הקוד לבניין שנועה אמרה לי בווצסטאפ ב 30 לנובמבר... בפעם הראשונה שהלכתי אליה... הקוד היה 2580 ולבסוף... מישהי גדולה שנראתה לי בת 15 או 16 (בגיל כפול ממני) והלכתי למעלית, אבל לפתע ראיתי את ליה נועה ומיה מדברות ליד הבנות הגדולות האלה... בדיוק כשליה ראתה אותי, היא נזקה אלי במהירות. "מאיה!". "בואו נחזור לבית של נועה לארגן את המסיבה!". "כבר ארגנו אותה חח". "אה כן הגעתי בשעה 05:15 הרבה יותר מאוחר ממה שקבענו...". "בואי נציק לילדה של הוועד!". "אמ... אוקי..
". והלכנו למעלה ברצפה שעלתה לגג... "מאיה תצלמי בטלפון של סרטון". "אמ... טוב". צילמתי סרטון... רצנו אל מרכז הבניין ונכנסו דרך הוילון, היה כיף, ואז... רצנו בחזרה לרצפה שעולה וסיימתי את הסרטון. "את יכולה לבקש מאבא שלך להביא לנו את המפתח של החדר דיירים". "היית צריכה להגיד את זה לאבא שלי שבוע לפני זה". "אבל תכננתי את המסיבה לפני שבוע, אפילו לפני שבועיים!". נועה רצה אל "חדר החירום" ובכתה... ליה אני ומיה רצנו אליה גם... "מה קרה נועה?". "אני תכננתי את המסיבה שלי לפני שבועיים, וזה מה שאני מקבלת?!". "לא נורא נועה, אולי נעשה את המסיבה ביום אחר". נועה מיה ליה ואני, הלכנו לתוך הוליון. "בנות זאת נועה אנחנו צריכות לעזור לה". אמרה ליה. "עזבי בואי נלך לבית שלי...". אמרה נועה. וכשהלכנו למעליות, לפתע ראינו את אמא של נועה ואמא של מיה. "מיה בואי הביתה זה יום המשפחה "אמרתי לך שאת לא יוצאת ביום המשפחה, אבא הביא גלידות בואי". אמרה אמא של מיה. "טוב בנות ביי, אני לא רוצה לפספס את הגלידות. ביי". "ביי מיה!". "נועה, רוצה לבוא הביתה?". אמרה אמא של נועה. "כן. בואו בנות!". עלינו במעלית... "הנה, הבית שלי". אמרה נועה. "בואו לחדר שלי!". "במה נשחק?". "אולי מונופול?". "אוקי". ופתחנו מונופול... "יש! יצא לי חמש! אוף אני צריכה לשלם...". "יצא לי קלף הפתעה! יצא... 50 שקל יש!". "בנות חכו אני מביאה לנו סוכריות". אמרה נועה. "טוב". אמרו כולן
"הנה חזרתי, חלק בטעם תות וחלק בטעם ענבים, ולאחת מכן, יצא תפוז". "יאמי". "אוקי סיימתי סיבוב אני לוקחת 200 ש"ח מהבנק של המונופול". אמרה ליה. "בואו נראה קצת טלוויזיה!". "בסדר". ראינו סרטון בטלוויזיה כזה קוסם שנגיד: הוא קפץ ונכנס למחשב, ואז מי שהיה לו את המחשב שפך מים מאחורי המחשב וזה נשפך על הקוסם. זה היה מצחיק. "נועה רוצה שנעשה את הסרטון שאני קופצת ואז את עוצרת את הסרטון, ואז אני הולכת למקום שלך שצילמת. ואת הולכת למקום שקפצתי. ואז אני אמשיך כשתקפצי ותהיה למעלה. רוצה?". "טוב". "בואי נצלם בחדר שלך". "אוקי נועה, תחזיקי את הטלפון ותעצרי את הסרטון שאני למעלה. אחרי זה תזכרי שאני קפצתי ממש ליד השטיח בשביל שיראה אמיתי, אבל עוד חמש דקות אני הולכת, ועוד דקה נסגר לי הטלפון. "אוקי נעשה מהר". וקפצתי. "אוי, לא יצא טוב...". "אוקי ננסה שוב". "אוףף!, שוב לא יצא טוב!". "לא נורא, ננסה עד שנצליח". והפעם, כשנועה צילמה אותי, ואז התחלפנו. "זה יצא מעולה! ממש מציאותי!". "נסגר לי הטלפון, אבל אני יכולה לפתוח אותו". "הי! לא לראות את הסיסמה! זה חשוב...". "בסדר בסדר...". "בנות אני צריכה ללכת השעה שבע ורבע". "אוקי, ביי מאיה!". "ביי". אמרה ליה. יצאתי מהבניין, חציתי את הכביש, עליתי במעלית, כשנכנסתי הביתה ראיתי את אחותי וחברה של משחקות במשחק... וזהו.
|
|
מוקדש
לכולם | |
|
|
