|
לכתב אורח!
|
04/03/2021 |
פרק 1:
ג'וני צלם חובב יצא ביום גשום לצלם את רחובות ניו יורק.
היה שקט מאוד באותו היום,באופק כמעט ולא ראו אנשים,בפעם הראשונה בחייו לא היה פקק!כלום, היה שומם.
"אוף" קרא ג'וני "בגלל הקורונה אין לי מה לצלם הכל שומם!!" ובפנים זעופות המשיך ללכת.....
פתאום! ראה ילדה חייכנית מנפחת בועות סבון!
ג'וני פנה אליה ושאל אותה" ילדה מה שמך?"
"אור" ענתה הילדה
" תגידי אור איך זה שאת כל כך שמחה? הרי יש קורונה" אמר ג'וני
"חחח" ציחקקה אור " אתה יודע למה קוראים לי אור?"
"לא" ענה ג'וני
" אז אני אסביר לך, קוראים לי אור כי אני מביאה אור לכל מקום שאני באה!
"לא לא הבנתי"אמר ג'וני בבילבול
" זה שאני עכשיו מחייכת זה לא אומר שמבפנים אני לא מפחדת!"
"אוקיי,עכשיו אני עוד יותר מבולבל.."ענה ג'וני
" הסביר לך יותר מפורט, יש אנשים שמפחדים יותר ממני ואז הם רואים ילדה קטנה שלא מפחדת רק מחייכת ואז הם גם מחייכים איתי!
עכשיו הבנת?" שאלה בחיוך קורן
"ככן"ענה ג'וני " ואני חושב שאת עושה עבודה נפלאה" והמשיך בדרכו שמח ומלא במחשבות
פרק 2:
הלך והלך פתאום! ראה יחדה בפינת הרחוב!
אבל לא כמו אור הילדה לא חייכה!
ג'וני ניזכר במילים של אור....
והלך לכיוון הילדה.
"ילדה, מה שמך?שמי ג'וני!"שאל אותה ג'וני
הילדה הסתכלה עליו ואמרה "אאאאני אופל "ענתה בעניים בריצפה
"מה?מה קרה?
הכל טוב?" שאל ג'וני
"ככן אני בידיוק בדרך להחליף שם..."ענתה
"מה!?!" אמר המום ג'וני "מה?למה?"
"כי כולם צוחקים עליי בגלל..." ענתה בבכי קט
"למה שיצחקו על שם כו ניפלא?" שאל ג'וני
"כי כי....
הכל בגלל הקורונה!" צווחה בבכי מחריש אוזניים "תתמיד היתי מלכת הכיתה אבל אז הגיע הקורונה!
אבא שלי חלה ומת!!
מאז אני נהפכתי לסמרטוט!
וכולם אמרו שלא קוראים לי אופל אלה אופל מילשון אפלה"
ג'וני תפס את ידה והושיב אותה על ספסל,וסיפר לה על השיחה שלו עם אור.
בסוף הסיפור ג'וני שם לב שצצו בפניה 2 גומות,פה מחייך ועניים בורקות!
עכשיו ג'וני הבין למה אור אוהבת לשמח אנשים!
סוף הסיפור
מקווה שנהנתם לקרא❤️
|
|
מוקדש
לכול-העוקבים-המדהימים-שלי | |
|
|
