קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
יציאת מצריים מפי סבא - סיפור לתחרות הסיפורים
|
07/03/2021 |
פרק 1
"מתי מגיעים?" שאל אחי, דני, בפעם הרביעית.
זה היה בטיול עם כל המשפחה לכבוד פסח, הטיול נשמע מדהים, ואני מצפה כבר לראות את גבעות החולות הצבעוניים שסבתא תיארה לנו.
אם נגיע אי פעם, זאת אומרת.
"אנחנו נגיע... עכשיו!" קורא סבא.
הוא החנה את המכונית ויצאנו אל האוויר הקריר של שעות הבוקר המאוחרות.
"איפה החולות?" שאל דני.
"קודם אנחנו צריכים ללכת קצת," אמר סבא, מצביע לעבר גבעה גדולה של חול כתום שהתנשאה במרחק.
"ללכת?" עיניו של דני נפערו כשהוא אמד את המרחק. "את כל זה?"
"אם אתה רוצה להגיע לשם, אז כן, נצטרך ללכת," אמרתי.
"נכון מאוד, לונה," אמרה אמא. "מהר מאוד תראה שזה בכלל לא כל כך הרבה כמו שנדמה," היא הוסיפה והסתכלה על דני.
היא התחילה לפסוע לעבר הגבעה, דני רטן חרישית אבל הצטרף גם הוא.
פרק 2
"אוף, מתי כבר נגיע? אין לי כוח כבר," התלונן דני.
"דני, עברה רק רבע שעה, סבלנות, תיכף נגיע." אמרה סבתא.
"זה בדיוק מה שאני אומר!" דני הרים קצת את קולו, "עברה רבע שעה ובכלל לא נראה שמתישהו נגיע! אני מרגיש כמו בני ישראל ביציאת מצריים!"
עיניו של סבא אורו, וזיק שובבי ניצת בהן. "יציאת מצריים, אתה אומר?
אתה מרגיש כמו בני ישראל ביציאת מצריים?"
דני הנהן במבוכה.
"ואיך בדיוק אתה מרגיש?"
"עייף, רעב, צמא, מעוצבן וכועס," אמר דני ללא היסוס.
"ואתה הולך רק רבע שעה," אמר סבא. "מה היית אומר אם הייתי מספר לך שבני ישראל הלכו ארבעים שנה במדבר, והרגישו קלילים ומאושרים עד אין קץ?"
"ארבעים שנה?!" דני פער את פיו. "איך? איך?? בלי דוריטוס?!"
אפילו אני צחקתי.
"כן, בלי דוריטוס, ויותר מזה - אפילו בלי לחם נורמלי," אמר סבא.
"הם לא הספיקו לאפות את הלחם, והוא יצא דק ושטוח כמו פיתה, ולכן בפסח אנחנו אוכלים -"
"מצה!" השלים דני בהתלהבות. "אז המצה הייתה קיימת גם לפני הרבה שנים?"
"ועוד איך," אמר סבא. "אתה יודע מה? אספר לך את סיפור יציאת מצריים."
פרק 3
"טוב, הכל התחיל בימי העבדות, שם כל היהודים עבדו בפרך בשביל פרעה, מלך מצריים.
הם בנו בשבילו מחסנים ענקיים, הלוא הן הפירמידות שנמצאות עד היום במצריים.
אלה היו ימים עגומים של עבודה קשה, כאב, ופחד מפני כל יום שבו פרעה עלול לגזור גזירה חדשה.
יום אחד, כשפרעה ישב בחדר כס המלכות והתבונן ביהודים עובדים, הוא נמלא סיפוק ומצב רוח טוב.
טוב, מצב רוח שהיה טוב בשבילו, כי באותו היום הוא גזר גזירה חדשה.
"כל בן זכר שייוולד, ישליכוהו ליאור!"
היהודים שמעו את הגזירה ופחדו, הם התפללו על הבנים שלהם.
באותם הימים חיה יוכבד, גם היא שמעה את הגזירה, אבל החליטה לא להישמע לפקודתו של פרעה, ולנסות לשמור את התינוק שאך נולד לה.
היא הכינה תיבה מצופה בזפת על מנת שהמים לא יוכלו להיכנס אליה, הכניסה את משה אל התיבה והניחה את התיבה על היאור, שם היא שטה לה.
יוכבד ביקשה מביתה מרים לשמור על התיבה, וכך היא עשתה, נחבאת בתוך קני הסוף.
באותו הזמן בתיה, בת פרעה, טיילה עם בנות הלוויה שלה על גדת היאור.
ולפתע היא רואה תיבה צפה במים, ובתוכה תינוק קטן.
בתיה מיהרה למשות את התיבה מן היאור, והביטה בתינוק הרך ששכב שם בפנים.
"אקרא לו משה," אמרה, "כי מן המים משיתיהו."
פרק 4
משה גדל והיה לנסיך מצריים, הוא לא ידע דבר על הוריו העבריים.
יום אחד, כשטייל ליד הארמון, ראה משה מצרי המכה יהודי.
משה נמלא חימה, אבל משום מה הוא הרגיש איזה קשר, משהו, כלפי היהודי.
הוא שאל את בתיה, אימו, והיא סיפרה לו שבאותו היום שמצאה אותו הוא שט על היאור בתוך תיבה, ושראתה ילדה קטנה מציצה עליו מבין קני הסוף.
הילדה הייתה מרים, כמובן.
משה יצא שוב החוצה, וראה את אותו המצרי ממשיך להכות את אותו היהודי!
משה רתח.
הוא הרג את המצרי וקבר אותו בתוך החול.
מאוחר יותר נפוצה שמועה שאחד השרים החשובים של המלך איננו, ומשה נמלא בהלה כשהבין שהיה זה המצרי שהרג.
הוא ברח מפני פרעה עד שהגיע למדבר, ושם ראה סנה בוער.
איך זה הגיוני? משה נעצר להביט.
זה היה כמובן מעשה הקדוש ברוך הוא, שמאותו רגע ואילך הנחה את משה.
ה' סיפר למשה מה עליו לעשות, אך קודם היה על משה למצוא את אהרון, אחיו.
פרק 5
משה ואהרון עמדו בפתח חצר כס המלוכה, כשמשה מחזיק מקל של רועי צאן.
הם נכנסו אל החדר, ומשה קרא בקול רם, "שלח את עמי!"
הוא הרים את המטה, ומתוכו יצא נחש.
פרעה לא התרשם, הוא קרא לחרטומים של מצריים, והם הרימו את המטות שלהם, גם מתוכם יצאו נחשים.
אבל הנחש של משה בלע את שאר הנחשים.
פרעה הביט במחזה בעיניים פעורות, הוא סילק את משה ואת אהרון מעליו, והחליט - הגיע הזמן להחמיר את התנאים בעבור היהודים החצופים הללו.
יום לאחר מכן נודע ליהודים שעד עתה הם קיבלו טיט מוכן לבניית הפירמידות, אבל כעת היה עליהם להכין טיט בעצמם.
אבל חבל שפרעה לא ידע את הדבר הבא - הגיע הזמן לעשר המכות.
פרק 6
הימים הבאים שעברו על מצריים היו מוזרים וקשים ביותר.
בהתחלה הפכו המים ביאור לאדומים. "היי - זה דם!" קרא מצרי אחד בבהלה.
אבל כאשר היהודים לקחו מים לשתות, המים נהפכו לשקופים וצלולים כבתחילה.
"שלח את עמי!" קרא משה.
פרעה סירב.
ביום הבא כל בית מצרי נמלא צפרדעים.
"שלח את עמי!" אמר משה.
פרעה עדיין סירב.
ביום השלישי כל המצרים השתגעו מגירודים, שכן ראשיהם נמלאו כינים.
"שלח את עמי!" אמר משה בקול מצלצל.
פרעה סירב והתגרד שוב.
יום לאחר מכן הגיעו חיות פרא אל מצריים.
"שלח את עמי!" קרא משה מעל לשאגות האריה.
פרעה סירב!
ביום החמישי כל הבהמות מתו.
"ומה נאכל עכשיו?!" קרא אחד השרים הגדולים של מצריים.
"שלח את עמי!" חזר משה.
פרעה סירב.
ביום השישי התגרדו המצרים בגלל פצעים שצמחו בכל גופם.
הפעם משה לא היה היחיד שביקש לשלח את עמו.
"בבקשה אדוני, שלח אותם מעלינו! הם ממיטים עלינו קללה!" זעקו פה אחד כמה שרים חשובים.
"שלח את עמי!" אמר משה.
פרעה חרק שיניים. "לא!"
למחרת בערב ירד ברד כבד, שפגע בכל מצרי.
פרעה כבר התחיל להרהר אם לא כדאי לשלח את עם ישראל הזה, אבל ה' הקשיח את ליבו, ופרעה נותר עומד על שלו.
כל המכות הללו התאפיינו בדבר אחד - המצרים סבלו ועל היהודים המכות פסחו.
ביום השמיני הגיעו חרקים - הארבה - והזיקו ליבול של המצרים.
"שלח את עמי!" אמר משה, ופרעה עדיין סירב.
ביום התשיעי כל האור כבה, היהודים לבדם הצליחו לראות, והם נכנסו לבתי המצרים וגנבו חפצים לאחסון, כי ידעו שהיום שבו ייצאו ממצריים קרב.
"שלח את עמי," אמר שוב משה.
"איפה אתה? איפה אתה? ו - לא!" אמר פרעה בהיסטריה.
ביום העשירי והאחרון החלו כל בכורי מצריים למות, ופרעה נמלא פחד כי היה בכור בעצמו.
הוא קרא למשה והודיע לו שהוא מוכן לשחרר את עם ישראל.
פרק 7
הייתה זו שמחה גדולה לכולם, אבל עם ישראל פחדו שפרעה ישנה את דעתו, על כן הם אפו את הלחם שלהם בחופזה ויצאו ממצריים." סבא עשה הפסקה קטנה בדיבורו. "כמובן, הסיפור לא נגמר, אבל הבטחתי שאספר רק את סיפור יציאת מצריים."
דני עדיין הסתכל עליו, מהופנט מהסיפור.
"תראו! הגענו!" אמרה סבתא פתאום, דני ניתק בבת אחת את מבטו מסבא והסתכל על גבעות החול הצבעוניות.
"יש! הוא קרא באושר, ומיהר לקפוץ על הגבעה האדומה.
"סבא," אמרתי, "כל זה באמת קרה?"
"כל זה ויותר," אמר סבא, "אני סיפרתי גירסה מקוצרת."
וואו, זה היה מדהים, ובאותו הרגע הבנתי כמה מזל יש לי שאני שייכת לעם ישראל.
אנחנו כולנו משפחה אחת גדולה, משפחה גדולה ובלתי מנוצחת.
|
|
|
|
|
|
96
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04/04/2021 11:29 |
אמלי45639 |
7
|
|
אני לא מאמינה!!! זכיתיייי |
|
|
|
|
|
08/03/2021 14:42 |
לוביליש |
6 |
|
בהצלחה מהממת |
|
|
|
|
|
07/03/2021 19:17 |
לבור5 |
5 |
|
מושלםםםםםםםםםםם |
|
|
|
|
|
07/03/2021 15:13 |
אסוגרלי |
4
|
אעע תקשיבי זה מושלם!!
יותר מכל סיפור שאי- פעם אוכל לכתוב, את ליגה או שלוש מעליי
זה מדהים! את בטוח זוכה!! |
|
|
|
|
|
07/03/2021 13:32 |
הילהחנה100 |
3 |
|
וואי זה מהמםםם |
|
|
|
|
|
07/03/2021 13:10 |
הלל24684 |
2 |
|
וואו מושלםם |
|
|
|
|
|
07/03/2021 12:50 |
חתול2007 |
1
|
|
ואוו בהצלחה! |
|
|
|
|
|
|
|
