קהילה - סיפורים ושירים
סבבית8
200
534

סיפור לכתב אורח- מצילים את ביה"ס 02/05/2021

"המורה, המורה" התנשף עומר ורץ אל המורה סיוון, המחנכת שלו.
"כן, מה קרה?" היא שאלה בבהלה
"יש שני אנשים בספרייה, והם מתחילים להרוס אותה!"
"אתה בטוח?" היא שאלה
"משוכנע" עומר ענה
המורה סיוון רצה אל ספריית ביה"ס.
כשהגיעה אל הספרייה היא ראתה שני פועלים לבושים אוברול כחול, מתחילים להוציא ספרים מהספרייה!
"מה אתם עושים?!" זעמה סיוון
"אנחנו עושים מה שראש העיר אמר לנו לעשות" אמר אחד הפועלים בשלווה
"מה הוא אמר לכם לעשות?" סיוון איבדה את סבלנותה
"הוא אמר לנו להרוס את ביה"ס ענו הפועלים לסיוון
"ראש העיר אמר לכם להרוס את ביה"ס?!" התרגזה סיוון
" כן, ראש ה –" לא הספיק הפועל לסיים את המשפט וסיוון רצה אל בית ראש העיר

"יבוא" אמר ראש העיר בקול עמוק
סיוון נכנסה למשרדו והתחילה לצעוק – "אדוני ראש העיר! מה פתאום ציווית על הפועלים להרוס את ביה"ס שבו אני מלמדת?!,
לא תן לי לדבר!
זו ממש חוצפה!
לו יאמן!
אנחנו משקיעים בביה"ס ואתה רוצה להרוס אותו?!"
"גבירתי תהיי בשקט!
אחרת אני מסלק אותה ונותן לה דו"ח של 500 ₪ בגלל שבאת לפה בלי מסיכה!"
סיוון השתתקה.
"יפה" אמר ראש העיר, "עכשיו תסבירי לי לאט ובשקט מה רצית"
"אוקי" אמרה סיוון, "רציתי לשאול למה ציווית על הפועלים להרוס את ביה"ס"
"טוב" ענה ראש העיר "דבר ראשון, זה לא אני רציתי להרוס את ביה"ס"
"מעולה, אז תבטל את מה שאמרת"
"לא, אי אפשר" ענה ראש העיר
"למה?" סיוון הופתעה
"כי... מיקיאוולי ציוותה עלי לעשות זאת..." נשם ראש העיר בכבדות
"מיקיאוולי?!, מי זאת בכלל?" היא שאלה
"היא... היא אישה... אישה מפחידה" צייץ ראש העיר
"ממ... טוב, טוב אני אדבר איתה" אמרה סיוון
"לא כדאי לך!" הזהיר אותה ראש העיר
אבל לסיון לא היה אכפת.
היא החליטה ללכת עכשיו למיקיאוולי.
היא הלכה לביתה, נפרדה מילדיה, שירה בת ה13 ודניאל בן ה9 ומבעלה, אור והלכה לאוטו שלה.
היא לקחה את הטלפון שלה ורשמה בGoogle: מיקיאוולי.
שמה נודע לה שהיא בבית מלון באילת.
סיוון נאנחה, היא לא תוכל לנסוע לאילת, לפחות לא עכשיו..
אז היא חזרה לביתה.
"שלום אמא!" צהלות שמחה קידמו את פניה
"שלום שירה, שלום דניאל" היא פיהקה
"אמא, לאן הלכת?, למה חזרת מאוחר מבית הספר?" שאלו שירה ודניאל
"אל תשאלו" סיוון פיהקה שוב, "רצו להרוס את ביה"ס שאני - מלמדת בו, ואתם - לומדים בו יש לכם מזל שלא באתם היום לביה"ס!"
"מהההה" פיהם של הילדים נפער לרווחה.
"כן" נאנחה סיוון והוסיפה "לכן הלכתי לראש העיר, כי הפועלים אמרו שראש העיר אמר להם לעשות את זה"
"ומה עשית אצל ראש העיר?" שאלו הילדים, מרותקים.
"שאלתי אותו למה הוא ציווה על הפועלים להרוס את ביה"ס, והתברר שמיקיאוולי אחראית לזה!- ולא, אל תשאלו מי זאת מיקיאוולי כי אין לי שמץ מי היא"
"ווואאאאאוווו" קראה שירה בהתפעלות

"רגע, אני לא מבין" אמר לפתע דניאל, "זה אומר שמחר אין ביה"ס?"
"כנראה" התמתחה סיוון והלכה לחדרה.
"יששששששששששששששששששששששששששש!!!!!!!!!!" נשמעה צעקה מכיוון הסלון.
והלכו גם הם לישון.
כשהם כבר היו במיטה, דניאל לחש: "שירה"
- דממה –
"שירהההההה" אמר דניאל קצת יותר בקול
"מממ?" היא מלמלה
"חשבתי על זה הרבה זמן והגעתי למסקנה שאנחנו נלכוד את מיקי מאוס הזאתי!" אמר דניאל בקול עמוק
"מממ" המשיכה שירה למלמל
"שמעת אותי?!" הוא התרגז
"כן..." שירה אמרה
"יופיי" נשם דניאל לרווחה, שם את ראשו על הכרית ונרדם.
אבל, שירה לא נרדמה, היא הלכה בשקט לסלון שם, היה הטלפון שלה וחשבה בליבה: "אני אמצה את מיקי מאוס הזאתי לפני דניאל!"

היא התקשרה לשרון, החברה הכי טובה שלה וחיכה שהיא תענה...
"שרון!" היא לחשה
"כן?" נשמע קולה המנומנם של שרון
"שמעת מה קרה בביה"ס?" שאלה שירה
"כן, שמעתי" שרון ענתה "רוצים להרוס אותו!"
"נכון!" אמרה שירה, והוסיפה " את יודעת מי עשה זאת?"
"לא"
"אז תקשיבי, מיקי מאוס עשתה זאת!" אמרה שירה בקול דרמתי
"מיקי מאוס?" צחקה שרון " אין דבר כזה!"
"מיקי מאוס זה כינוי של אח שלי, קוראים לה מיקיאוולי!" אמרה שירה, שומרת על קור רוח
" מיקיאוולי זה גם שם מוזר" עמדה שרון על שלה
" טוב, זה נכון אבל אל זה תתווכחי עם אמא שלה, כי אנחנו עומדים ללכת אליה" שירה התחילה להתרגז
"מז'תומרת אנחנו?" התפלאה שרון
" אני ואת!" שירה כמעט וצרחה
" אה סבבה, איזה שעה?"
"מחר?" התלבטה שירה
"ממ סבבה"
"ביייי"
ביי"
שירה חזרה אל המיטה שלה ונרדמה...
בבוקר לשירה כבר היה תוכנית איך להגיע למיקיאוולי.
היא מצאה בGoogle שמיקיאוולי בבית מלון באילת.
אז היא התקשרה לשרון
- שרון?
- ממ?
- יש לי רעיון איך להגיע למיקיאוולי!
- איך?
- תקשיבי, מיקיאוולי עכשיו במלון באילת, אז חשבתי שנוכל לטוס לאילת במטוס, את תביאי כסף וגם אני אביא כסף.
- סבבה, כמה זה עולה?
- 300 ₪
- סבבה, את תביאי 250 ₪ ואני אביא 10 ₪
- 260 ₪ זה לא מספיק!
- אוקי, אז את תביאי 290 ₪ ואני 10 ₪
- אמ... את לא חושבת שאני מביאה יותר מידי?
- לא – ענתה שרון בשלווה
- טוב. ביי
- להתראווווות

שירה הייתה מרוצה.
היא לקחה מארנקה 290 ₪ ואז...
הטלפון שלה צילצל.
זאת הייתה שרון
- אמ שירה?
- כן?
- איפה נפגשים?
- אה נכון, בשדה התעופה בן גוריון.
- אה סבבה, להתראות
- ביי

שירה ארזה תרמיל בתוכו הארנק, ופנתה לצאת

"שירה, לאן את הולכת?" שאלה סיוון, אמא שלה
"אה... אני הולכת.. אה... להיפגש עם חברות, כן, להיפגש עם חברות" ענתה
" בטח!" נשמע קולו של דניאל
" תהיה בשקט!" כעסה עליו שירה. יצאה בהפגנתיות מהבית והזמינה מונית לשדה התעופה.

בנתיים דניאל לא ידע מה לעשות, הוא רצה לתפוס את מיקיאוולי עם שירה, אבל שירה הלכה...
לבסוף הוא התקשר ליותם, חבר שלו.
- הלו יותם?
- כן?
- זוכר שרוצים להרוס את ביה"ס?
- כן, איך אפשר לשכוח?!
- אז תקשיב, שמעתי את שירה אומרת לשרון שמיקיאוולי נמצאת במלון באילת
- רגע, מי זאת מיקיאוולי?, מי זאת שרון?, ומי זאת שירה?
- מיקיאוולי זאת היא שרוצה להרוס את ביה"ס -
- תמסור לה בהצלחה בשמי – נשמע קולו של יותם משפורפרת הטלפון
- ממש מצחיק – רטן דניאל
- לא אמרת לי מי אלה שרון ושירה- הזכיר לו יותם
- אה, שירה זאת אחותי, ושרון זאת החברה המטורללת שלה.
- לא יפה לומר על אנשים שהם מטורללים- העיר יותם
- אבל זו האמת! – נהם דניאל
- במעבר חד, את יכול להסביר לי למה התקשרת אלי?- שאל יותם
- כי אנחנו- אמר דניאל בקול דרמתי ...הולכים לעצור את מיקיאוולי!
- אבל למה?
- כדי שכוווווולם ידעו מי אלה 'דניאל ויותם' פאם פאם פאאאאאאם
- נחמד, איך מצטרפים?
- זה רק אנחנו פה!- הזכיר לו דניאל
- אה סבבה, אבל איך נגיע לאילת?
- על זה לא חשבתי- הודה דניאל- אני אתקשר אליך כשאני אמצע דרך להגיע לאילת.

והוא ניתק את השיחה.

"איך באמת נגיע לאילת?" הרהר דניאל בעודו מתנדנד על הערסל שהוא ואביו הכינו בעצמם.

ולפתע... דניאל גילה שהוא באוויר!...
"אאאאאההההההההה" הוא צרח בפאניקה
וחיוך רחב עלה על פניו כשהוא גילה שהוא לא נופל...
"אמא, אבא! אני יכול לעוף!" הוא אמר בהתלהבות
"יופי חמוד" אמר אור בהיסח דעת.
"ברצינות!" דניאל אמר
אור, אבא שלו גילגל עיניים וחזר לטגן חביתות.
"רגע!", לדניאל עלה רעיון גאוני! הם יעופו לאילת!
דניאל מייד התקשר ליותם
- יותם!!
- כן?
- מצאתי דרך להגיע לאילת!
- איך?
- נעוף!
- נו באמת, תהיה רציני!
- אני רציני, אני יכול לעוף!
- יודע מה?
- מה?
- אני אבוא אליך לבית ותראה לי איך את "יכול לעוף"
- אין בעיה, בו עכשיו, אני מחכה!
- טוב, ביי
- ביי

דניאל התרגז, הוא לא ככה תיכנן את השיחה.
הוא ציפה ליותר התלהבות...
לעומתו, יותם היה במצב רוח מרומם.
הוא היה בטוח שזה לא אמיתי, והוא היה עד יותר בטוח שכשהוא יגיע לבית שלא דניאל יצעק "7 באפריל!"
הוא דפק בדלת.
דניאל פתח לו.
"או שלום יותם" דניאל קרא
"לא האמנתי שאבוא" יותם גיחך
"אבל בסוף באת, הא?"
"כנראה...
"טוב נתחיל?" דניאל שאל
"נתחיל במה?"
"נתחיל לעוף" הסביר דניאל
"רגע, את רציני?!" יותם נדהם
"אכן כן" הוא אמר בחשיבות
"אז בו תראה איך אתה יכול לעוף"
דניאל עצם את עיניו בחוזקה וחיכה שהוא יהיה באוויר
"כמה דרמטי!" ליגלג יותם "קרה משהו?"
"חכה שנייה!, זה אמור לקראת!" נשף דניאל בכעס

פיו של יותם נפער לרווחה.
דניאל עלה באוויר ועף!
"נו, מה אתה אומר עכשיו?"
יותם לא ענה ורק אחרי דקה שהתאושש אמר: "גדול! בו נעוף לאילתתת!"
"יאללה" קרא דניאל בהתלהבות
"בחורים צעירים, לאן בדיוק? שאלה סיוון, אמא של דניאל
"אה, אנחנו, אנחנו בדיוק, אה..." גימגם יותם
"אנחנו בדיוק רוצים ללכת ליותם" המציא דניאל
"רגע מה?, אה כן, נכון, נכון, אחנו בדיוק הולכים אל יותם, ז'תומרת אלי" הוא התבלבל
"טוב..." אמרה סיוון בחשדנות.

והם יצא מהבית.

"קדימה עלה עלי!" הכריז דניאל
"מה?!"
" אתה לא י'דע לעוף!"
"אה נכון" הודה דניאל, טיפס על גבו, ודניאל התחיל לעוף.
"אמ דניאל, אתה יודע לנווט?" שאל יותם
"בטח!" הוא ענה בגאווה.
"סבבה, בוא נתחיל לעוף!"
והם התחילו לעוף...
בנתיים שירה ושרון הגיעו לשדה התעופה.
"היי שירה!" קראה שרון כשפגשה את חברתה, שירה.
"אהלן" שמחה שירה והוסיפה "בואי נעלה למטוס שלא נפספס אותו"
"סבבה" היא הסכימה.
והן עלו למטוס.
בניתים, דניאל המשיך לעוף ויותם עליו...
"אוי וי, אוי וי" נלחץ יותם
"מה קרה?!" נבהל דניאל
" תקרא את השלטים!" לחש לו יותם בבהלה
" אה טוב, אמ, רשום כאן 'חרמון'"
"חרמון!!!!!!!" שאג יותם " ואתה אמרת שאתה יודע לנווט!"
"טוב סליחה סליחה אל תבכה לי פה, אני אפנה לכיוון השני שמה בטח אילת..."
"אני מקווה מאוד..." רטן יותם
"אל תדאג" הרגיע אותו דניאל
"כשאתה אומר את זה אני דווקא כן דואג..." התרגז יותם "פשוט תהיה בשקט"
"פ'סדר"
והוא התחיל לעוף לכיוון השני...
- כעבור שעתיים -
"יופייייייי הגענו" שמח דניאל
"פיווו" נשף יותם בהקלה
ושניהם נכנסו למטוס...
"שירה מה את עושה פה?!" נבהל דניאל
"יותם?!, מה אתה עושה כאן?!" נבהלה גם שירה
"מה אני עושה כאן?, מה את עושה כאן?"
"אני רציתי ללכת לאילת, להתפנק, מה יש?" היא שיקרה
"טוב, ואני רציתי לתפוס את מיקיאוולי, טוב לך?!"
"מהההההההההה" שירה התפלאה "אמ טוב, גם אני" היא הודתה
"פשההה גילית לי סוף סוף משהו אמיתי!" התפעל דניאל
" שקט בבקשה יש לנו משימה לעשות!" גערה בו
"נו טובבב" הוא התרצה

- והמטוס התחיל לעוף –

""מה זה?! אין פה דיילות?!" התרגזה שרון
"שרוני חמוד'לה אין בטיסה של חצי שעה דייילות אז תתמודדי" אמר לה דניאל
"אתה אל תקרא לי שרוני חמוד'לה!" התרגזה שרון
"שקט בבקשה!" צעקה שירה "ודניאל, עשה לי טובה אל תתחיל לצחוק על חברות שלי"
" את לא תחליטי עלי" התעצבן דניאל
"הא כן?!" היא לעגה
"שקטטטטטטטט" יותם צרח "מה זה פה אנחנו בגנון?!"
"לא אנחנו במשפחתון" הקניטה אותו שירה
"ילדים תקשיבו!" נשמע לפתע קולו של אחד מהנוסעים "תפסיקו לריב אתם עושם לי חור בראש!"
והילדים נשתתקו מייד.

"הגענו!" שמחה שירה
והם ירדו מהמטוס.
"עכשיו רק צריך להזמין מונית לבית המלון" אמרה שרון
"לא, לא צריך" אמר דניאל
"מה למה?!" התפלאו שירה שרון
"כי..." הכריז דניאל "אני יכול לעוף!"
"חה! מספיק עם השטויות, דניאל!" גערה בו שירה
"רוצה שאני אראה לך?"
"סבבה"
דניאל עצם בחוזקה את עיניו- והינה הוא התרומם באוויר!
"ווווווווווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווו" קראו שירה ושרון בהתפעלות
"יאללה בוא נעוף!" קרא יותם
והם עפו למלון.
בנתים מיקיאוולי ישבה על הספה במלכותיות
נשמעה נקישה בדלת, אלה היו יותם, דניאל, שירה ושרון.
"פתווווווח" אמרה מיקיאוולי בקול דק וגבוה
הילדים נכנסו בנחישות
"הא? מי אלה הצוציקים האלה?" היא שאלה
" אנחנו בכלל לא צוציקים!" קראה שרון בכעס
"ממ, לא צוציקים מעניין מאוד... כמה טיפשות במשפט אחד.. יפה, יפה. טוב! את לא נראת לי חכמה במיוחד, את יכולה ללכת.
שומרים! קישרו אותם!"
הילדים הנואשים ניסו לברוח, אבל השומרים היו זריזים ובין רגע קשרו אותם.
שרון בנתים הלכה לה והתקשרה לאמא של שירה
"הלו אמא של שירה?"
"כן שרון?"
"אנחנו בבית מלון"
"מההה, באיזה עיר?!"
"אממ חכי שניה אני אשאל את מיקיאוולי"
"מיקיאוולי?! את יודעת איפה היאא?!"
"אה כן, היא הרגע קשרה את שירה ואת דניאל ויותם"
"מההההההה?????? תקשיבי שרון, אני מתקשרת מייד למשטרה, בנתיים תסתכלי אם היא עושה משהו לילדים שלי"
"טוב" ענתה שרון
"אה ואל תשכחי לצלם את מיקיאוולי כדי שהיה לנו הוכחות" הסכירה לה סיוון
"טוב"
"להתראות"
שרון צילמה מהעינית של הדלת ובשעמום נוראי וחיכתה...
פתאום נשמעה סירנה, שרון קפה מייד.
השוטרים פרצו את החדר.
"מה את עושה בילדים האלה?" שאל השוטר בכעס נורא
"אה... אני אה... איזה ילדים חמודים, אה.. אני רק... רציתי להביא להם סוכריה.." גימגמה מיקיאוולי
"ממש משכנע, ילדים מה היא עשתה לכם?!" שאל השוטר
"היא קשרה אותנו!" אמרה שירה
"קשרה אותכם?!" צעק השוטר
"כן!!!!" קראו הילדים
"טוב גבירתי קדימה לכלא!"
"רגע אדוני השוטר" אמר מיקיאוולי במתיקות "אין לכם הוכחות"
"לא נכון!" התערבה שרון "צילמתי את מה שעשית!"
והם התכילו לצפות בסרטון.
"טוב מיקיאוולי, לניידת!" הכריז השוטר
סוף...!

מוקדש לואי, יונימיק, יאנצ'י, yaniv, כפירמיק, AceEX, מיהלי, חןמיק, בונבוניתמר, מורנוש1001, צהלולי7
18
12
123


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
18/11/2021   18:47 פאני1000 12
חח מושלםםם
04/05/2021   21:02 לליפף18 11
מ ה מ ם א ת ב ט ו ח ה י י ת מ ק ב ל ת ל ה י ו ת
ב כ ת ב א ו ר ח ! !
03/05/2021   20:40 נוניש45333 10
סיפור מהמם
בהצלחה בכתב אורח
03/05/2021   19:08 אורורה320  9
סיפור אחד השווים הולך לנצח מהמםםםםם
03/05/2021   18:28 אורורה320  8
וואי אני עוד מעט יקרא את זה נשמה סיפור מעולה
03/05/2021   13:52 פלפלחומוס  7
יאאאא זה מושלםםםםם
חחחחחח שרוני חמודלהההה(::::::
סבביתוש חמודילההה
03/05/2021   13:52 דבורה3322  6
ואו מדהים אני ממש אוהבת את הכתיבה היפיפיה שלך מהזה?????
03/05/2021   08:46 מוקמיק992  5
טוב אני מתוודה... אתמול לא קראתי עד הסוף
והיום קראתי עד הסוף.
תקשיבייייייי זה סיפור מושלםם
הוא גם מעניין רצחחחחחח וגם מצחיקקקקקק קורעע מהזהה חחחחחחח את טובה בזההה!!!!!! בהצלחה בכתב אורחח!!
02/05/2021   21:58 זבוני4341  4
אעאעאעאעאע
אומיגאדדדדדד
וואיייי תקשיבי אני רציניתתת יש לך כישרון ענקק בכתיבה!!
וואי איזה כישרונית אמאלההה
זה בטוחחחחח כתב אורחחחח
אמאלההה זה ריתק אותי ולא יכולתי הפסיק לקרוא!
סיפור פשוט מדהיםם! (כמוך)
02/05/2021   20:44 אינדי6161  3
יפהההה
אהבתי מאוד מאוד
כישרוןןן
02/05/2021   18:24 מוקמיק992  2
סיפו פשוט מושלם!!
מעניין !!
02/05/2021   17:24 בונבוניתמר  1
זה מהמם חימיי שלייי❤❤ אני מתרגשת בשבילךך❤ יאללה את זוכהה❤❤❤