המעבר שלא ציפיתי לו-סיפור לכתב אורח
|
08/07/2021 |
פרק 1 - היכרות היי לכולם שמי נועם ואני בן 12 בקרוב 13 מתרגש!!, עוד שלושה חודשים!!!, אני גר בדימונה בבית טוב ומושלם יש לי אחות קטנה בת שנה, ויש לי עוד אחות בת 17 שהיא תמיד שומרת על אחותי הקטנה, אז לפני כמה ימים סיימתי את כיתה ו' ואני ממש מתרגש וקצת לחוץ בכל זאת אני עולה לחטיבה וקבעתי עם החברים שנהיה באותו התיכון ויהיה ממש כיף אז בינתיים אני מעביר את החופש די משעמם לי חח, אין לי מה לעשות! פרק 2 - מעביר את הזמן יום אחד קבעתי עם חבריי לצאת לשחק כדורגל ולאכול אחר כך במסעדה, חבריי הגיעו ויצאנו ביחד לאצטדיון שיחקנו ובטעות עיקמתי את הרגל שלי והיא ממש כאבה התקשרתי לאמא "אוי אתה בסדר נועם?" אומרת אמא " קצת כואב לי את יכולה לבוא לאסוף אותי?" אמרתי "אני לא יכולה עכשיו אני ממש מצטערת אני עסוקה" אומרת אימי אוף, טוב לא נורא חבריי יעזרו לי להגיע לבית פרק 3- המכירה?! חבריי עזרו לי להגיע לבית וכשהגעתי ראיתי על הבית שלט שכתוב עליו למכירה התאפקתי לא ללכת לחבוש את הרגל ומיד התקשרתי לאמא ואמרתי לה שמישהו תלה על החלון של הבית שלנו שלט שכתוב עליו למכירה! "זה אני ואביך תלינו" אומרת אימי "מההה?!!!, אנחנו עוברים דירה?!!!", אמרתי "כן, אבל עוד לא הספקנו לספר לך ואת הסיבה לכך ממש מצטערים שגילית את זה כך" אומרת בעצבות אימי לא רציתי להלחיץ את אימי ולהראות שאני בוכה אז אמרתי, "אמא הכל בסדר! והלכתי קצת להיות עם אחותי הקטנה בכל זאת אחותי הגדולה תמיד מטפלת בה אז קצת לעזור לא יזיק פרק 4 – הבשורה הכואבת אמא ואבא חזרו לבית וקראו לכולנו לסלון אז ערב טוב לכולם יש לנו בשורה מאוד חשובה לומר לכולכם, קנו את הבית ולכן אנחנו עוברים לעיר עפולה אך ורק בגלל הוצאות הבית, חמודים שלי אנחנו ממש מצטערים אם אתם עצובים ולא הודענו לכם לפני זה, מקווה שיהיה לכם טוב בעיר החדשה, "לאאאא ולאאא!!!", אמרתי, זה לא הוגןןן קבעתי עם החברים שלי להיות ביחד! , "דווקא דיי מגניב" אומרת אחותי הגדולה באדישות, מה מגניב בזה?, אני רציתי להיות עם החברים שלי שנה הבאה!, אמרתי, להכיר אנשים חדשים, בית ספר חדש, שכנים חדשים, אומרת אחותי פרק 5- חששות מהבית החדש "אוףף אף אחד לא יבין את התחושה שלי!", אמרתי ורצתי בבכי לחדר השינה שלי הוריי ראו שבכיתי ועלו במהירות לבדוק מה שלומי וחששו שלא יהיה לי טוב "נועם מה קורה?, למה אתה בוכה?, ממה אתה פוחד בבית החדש?" אמרו הוריי בבהלה אמא אבא אני מפחד שלא יהיו לי חברים אני פוחד מהבדידות , אני פוחד שישפילו אותי, שלא יקבלו אותי בצורה יפה, אמרתי "תקשיב ואולי זה יהיה ההפך אולי תהיה בין המקובלים שם ויקבלו אותך בסבר פנים יפות?, לעולם אל תחשוב רע תמיד תחשוב חיובי", אמרו הוריי והעלו לי קצת חיוך על הפנים אחרי הערב העצוב והמזעזע הזה, כל הלילה לא הצלחתי לישון רק חשבתי מה יקרה שם וחששות שיהיה לי רע וקשה שם, וגם חשבתי על הבר מצווה שלי כי החברים הישנים שלי רחוקים אבל הם אולי יבואו מקווה ומחזיק אצבעות פרק 6 – המעבר בוקר טוב לכולם חמודים שלי היום אנחנו מתחילים לאסוף את הפריטים שלנו עוד יומיים אנחנו עוברים לעפולה , התחלתי לאסוף את הדברים שלי מהחדר, ואחרי שעתיים סיימתי את הארון שלי הידד לי!, נהיתי קצת עייף והיה משעמם לי אז הלכתי לראות מה מצב של האחרים בלארגן ולאסוף את החפצים הלכתי לחדר של אחותי הקטנה ואמי מקפלת הכול שם, איזה כיף לה!, אמרתי בכעס, הלכתי לחדר של ההורים וראיתי שאבי מקפל ואוסף יחסית מהר לאדם שאף פעם בחיים שלו לא קיפל בגדים, אמי תמיד עושה חחחח, והלכתי לאחותי הגדולה ראיתי שהיא שומעת שירים ואוספת, אני עדיין לא מבין איך היא כל כך מרוצה מהמעבר דירה, אמרתי בהתייאשות, טוב נהיה לי משעמם!!!!! אולי אמשיך את עבודתי קיפלתי את הבגדים ולפתע אמי נכנסה לחדר ואמרה לי נועם אתה יותר בסדר?, אממ יותר טוב כי כבר אני מבין שאין עוד דרך להישאר פה, ושאתם עושים הכול לטובת המשפחה אמי נתנה לי נשיקה ואמרה בהצלחה והלכה, זהו! לאחר שעתיים אמרתי סיימתי לאסוף את כל החדר שלי בקרטונים, אתגעגע אליך חדר שלי. פרק 7 – הסוף בדימונה הגיע כבר הערב אכלנו ארוחת ערב וישבנו לצפות טלוויזיה, אמא אני יכול להיפרד מהחברים שלי מחר בבוקר?, ברור!! למה שלא?! תודה אימוש!!! יאיי , הלכתי לישון בתקווה שלפחות אוכל להיפרד מחבריי ואשמור איתם על קשר מרחוק, הבוקר הגיע והלחץ עלה לי אמי הסיעה אותי לבית של החברים שלי ואמרתי להם אני עובר דירה אבל נשמור על קשר אל תדאגו עוד ניפגש, אוף למה אתה עובר, אתה החבר הכי טוב שלי אני ממש אתגעגע, לא נורא! אני אבוא לפעמים לפה לבקר אותכם והכול , אני עובר משום בעיות כלכליות אבל יום אחד עוד הכול יהיה טוב מקווה שניפגש חברים, אתגעגע אליכם, נכנסתי לאוטו בבכי רב, אוי נועם לא צריך לבכות "כל סוף הוא התחלה חדשה!" אתה עוד תראה שהכול יסתדר ותיפגשו בקרוב מאוד אמרה אמא.. המשך בפעם הבאה!
|
|