|
לפעמים - סיפור
|
22/07/2021 |
לפעמים החיים הם לא מה שאתה מצפה , ממבט מהצד הם יכולים להראות מושלמים , אבל הם לא . כי אין כזה דבר חיים מושלמים , גם למלכת הכיתה או אפילו לנועה קירל אין חיים מושלמים , כי גם להם יש משברים . היי , קוראים לי נועה, אני בת 13 ואני גרה בראש העין, ישראל, עם אבא רונן, אמא שרונה ואחי הקטן בן החמש דן, או לפחות גרתי עם אבא שלי עד שהוא מת לפני שנה מסרטן, והותיר אותנו שבורי לב. אמא שלי החליטה שאנחנו צריכים התחלה חדשה, ושאנחנו נעבור לעיר חדשה. אמא אומרת לי שאני יוכל להכיר חברות כי בכול מקרה אין לי. שבועיים אחר כך אמא אמרה לי: "נועה, תראי את הדירה הזאת" והיא הראה לי בטלפון תמונות של בית בבניין בקומת הפנטאוז, עם חדר הורים (שיש בו כמובן מיטה, חדר מקלחת, טלוויזיה וחדר בגדים קטן), חדר לילדים (שיש בו מיטה אחת, שולחן כתיבה וטלוויזיה) מקלחת שהיא ממש מול החדר ילדים (שבחדר מקלחת אין צורך שאסביר מה יש שם), יחידת מתבגר (שיש שם את אותו דבר כמו בחדר של ההורים , רק שיש שם גם ספה וממולה טלוויזיה), סלון משותף לכולם, מטבח, חדר אוכל, ומרפסת ענקית עם נוף שמשקיף ממש לכול העיר, שנראה ממש כמו אנגליה ! "וואו אמא , זה נראה ממש כמו אנגליה" אמרתי. "כן... בקשר לזה..." אמא אמרה "אמא את לא רצינית !. אנחנו עוברים לאנגליה ?!?" "תקשיבי" היא אמרה "אני קיבלתי שם הצעת עבודה שלא יכולתי לסרב לה, וזה גם הרבה יותר כסף, אז מה את אומרת? את בעניין?" עם אתם חושבים שאני יענה לה שזה לא בסדר מצדי , אז אתם טועים אפילו. בכול מקרה. אנגליה "ברור שכן, עוברים לאנגליה!." עכשיו, עם אתם שועלים במה אמא שלי עובדת, אז היא עובדת בהייטק, גם אבא שלי עבד שם, שם הם גם נפגשו, במשרד. בכול מקרה, אני לא עומדת ללמוד בבית ספר דתי שם, אני עומדת ללמוד בבית ספר ציבורי, אבל לצערי, אני לא יוכל לדבר שם עברית כי אין מי שידבר איתי שם בעברית, אבל בכול מקרה אני יכולה ככה לשפר את האנגלית שלי, אבל בכול מקרה, האנגלית שלי טובה, אני ממש אוהבת לשמוע שירים באנגלית !. והזמרים האמריקאים, או הבריטים, בקיצור הזמרים משם ממש טובים !. אומנם אני לא מכירה את כל המפורסמים באנגליה, אבל אני מכירה את מי שצריך. אז אני מקווה שלא יפנו עליי עם מפורסמים שאני לא מכירה.
אז סיפרנו לאח שלי דן שאנחנו עוברים לניו יורק, והוא לקח את זה קשה...
"יש לי פה את כל החברים שלי, יש לי פה את סבא וסבתא" אמר דן
"אני יודעת חמו , אבל תוכל להכיר חברים חדשים, ותוכל לדבר איתם, ותוכל אפילו לבקר את סבא וסבתא לפעמים" ענתה אמא
"אבל אני רוצה פה"
"חמוד, אני יודעת"
"אז נשארים?"
"לא"
בקיצור, השיחה הזאת נמשכה שעתיים. אני רצינית, ספרתי. אני יחסוך מכם את כל מה שנאמר שם.
ארזנו את כל הדברים שלנו, ואחרי חמישה ימים, טסנו לאנגליה. אחרי שנחתנו נסענו במונית למקום עבודה של אמא, ששם הביאו לנו ג'יפ ממש יפה עם גג נפתח ענקי. ונסענו לבית שלנו. כל הדברים שלנו הגיעו, וסידרנו אותם במקום (וכשאני אומרת דברים אני מתכוונת לדברים שהזמנו לבית שלנו) והלכנו לקנות דברים לבית ספר ולגן, וקנינו אוכל ושתייה .
המשך יבוא.... |
|
