קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
כתב אורח-החרם!
|
23/07/2021 |
הסיפור הזה זה סיפור מהחיים שלי, כן כן.
זה קרה בכיתה ג" ונמשך עד היום (כבר כמה שנים טובות..)
פרק ראשון: קופסת האוכל
הכל התחיל כמו יום שגרתי.
הגעתי אל בית הספר, הוצאתי ספרים מהמגרה,הנחתי על השולחן יפה ומסודר, וכך השיעורים המשיכו...
באמצע דבריה של המורה נשמע צלצול לזמן האוכל!
כולם הוציאו את קופסאות האוכל וכמובן שגם אני.
רציתי כל כך להתחיל לאכול כי ידעתי שיש אוכל טעים.
סלט קטן חביתה וגבינה! לקינוח הביאה לי אמא פרי (בננה) אכלתי קצת מהסלט וגם מהחביתה.
לאחר כמה דקות, כמה בנים מהכיתה שמו לב שיש לי גבינה, לא שזה משהו מיוחד כן?
פרק שני: מגעילה
הכל התדרדר מהר...
לאחר שהבנים שמו לב
הם התחילו לעשות תנועות של הקאה ואז,
הם התחילו לקרוא לי מגעילה איכס תתרחקי מגעילה!
המורה שבכיתה, לא שמה לב לכלום! היא בטלפון, ויש רעש כאילו יש סירנות בכיתה! חשבתי לעצמי: "יואו איך בא לי מורה אחרת" באתי להתלוננן אליה והיא אמרה לי ללכת מיד למקום! כשהסתובבתי שמתי לב שקבוצת הבנים גדלה, ולאט לאט כבר כל הבנים בכיתה התאספו בקבוצה צחקו וקראו לי בשמות גנאי כגון: מגעילה,דוחה,גבינה לבנה(כי העור שלי מאוד לבן...)
ואפילו קפצו צחקו ושמחו.
בשלב אחד זה כבר גרם לי לבכות כי...
פרק שלישי: הבנות?!
ניסיתי לשבת במקום בבכי.
להתעלם עד ההפסקה, עד שאני אוכל לברוח מהכיתה לחדר המנהלת. אבל שמעתי קולות עידוד מהבנות,
לא לא קולות עידוד של הכל יהיה בסדר!
הם רצו שאקח כפית גבינה או בננה ואקרב אליהם! (כי הם נגעלים מזה)
בזמן הזה אני שמה לב שאחד הבנים לקח את הפרי שלי וזרק אותו לפח! בשלב הזה כבר לא היה לי סבלנות!
אבל סוף סוף היה צלצול!
פרק 4: המנהלת
רצתי מבלי שום עיכובים אל חדר המנהלת
בבכי חזק אמרתי למנהלת שאני רוצה עכשיו ללכת הביתה! באותו זמן מרוב הבכי כמעט לא הצלחתי לנשום או לדבר.
ניסיתי להרגע כדי שאוכל לספר לה הכל.
לאחר שנרגעתי וסיפרתי לה את המקרה היא כעסה עד מאוד, אבל היא גם האשימה אותי קצת בזה?!
בכל מקרה סיפרתי לה גם על המורה, ולפי מה שזכור לי היא כבר לא הגיעה ללמד אותנו...
המנהלת באה לכיתה השאירה את הבנים ואותי בכיתה ועשתה בירור כולנו קיבלנו מכתבים אבל אני לא יודעת באמת למה אני קיבלתי:(...
פרק 5 סוף?
אחרי שהעניין טופל בערך.
הבנים עדיין המשיכו להתרחק.
שהם עוברים למגרה שלהם ליידי לעשות תנועות כאילו הם נגעלים ולא רוצים לגעת בי.
אבל זה לא משנה, כי לקחתי את זה כסוג של "חוזקה"
אף פעם לא הושיבו אותי לייד בנים ותמיד הייתי עם חברות:) תמיד הייתי אומרת גם להם וגם לעצמי: "אתם אולי לא מאמינים עכשיו אבל שאני אהיה אשת הייטק מצליחה נראה מה תגידו" הם צחקו אבל כבר לי זה לא היה משנה... כי האמנתי בעצמי...
בעצם אפשר להגיד שאחרי כל הסיפור הזה...
סוף טוב? הכל טוב...
מקווה שזה יצא לי טוב כי זה פעם ראשונה שאני כותבת כתב אורח ואני מקווה שזה לא יצא מביך!
אז בהצלחה לייי
|
|
|
|
|
|
142
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04/08/2021 13:07 |
פונפוניות6 |
8 |
|
אורי ומתן המגעילים. שני חארות. |
|
|
|
|
|
29/07/2021 08:58 |
אמהמלכה11 |
7
|
וואי איזה סיפור עצוב.. העיקר שהעניין הסתדר!!
הבנים האלו ממש מגעילים!!
תתעלמי מהם ואל תתני לאף אחד להעליב אותך או לפגוע בך!!
כל הכבוד לך שבחרת לשתף,זה לא מובן מאליו:) |
|
|
|
|
|
28/07/2021 09:40 |
אנההמלכה55 |
6
|
|
מהמם |
|
|
|
|
|
26/07/2021 15:31 |
לילשי7 |
5
|
|
וואוו ריגשת מהממת |
|
|
|
|
|
25/07/2021 17:33 |
לוליני10 |
4
|
|
יצא מגניבבב ודרך אגב אנני גם אוהבת גבינה :) |
|
|
|
|
|
25/07/2021 14:21 |
טלרןטוש567 |
3 |
מרגששששש
את מדהימההה |
|
|
|
|
|
25/07/2021 14:03 |
מיקימוש57 |
2 |
אשמח לעוקבים בקהילה שלי קוראים לקהילה שלי: מיקימוש57
|
|
|
|
|
|
25/07/2021 10:31 |
המורהיולי |
1 |
|
יפה |
|
|
|
|
|
|
|
