קהילה - סיפורים ושירים
|
|
עומרXA
|
4
|
|
|
|
|
|
הצל הסגול- לכתב אורח
|
25/08/2021 |
שלום. שמי הוא אור, והיום אני הולך לספר לכם את הסיפור שלי על איך הגעתי לעולם משונה לגמרי!
פרק 1- הקדמה:
אני אור, קוראים לי ככה בגלל האישיויות שלי ועליהן אספר בהמשך. אני לא בחרתי את השם שלי, וגם לא ההורים שלי. הם מספרים שכאשר נולדתי, המיילדת אמרה להם שקוראים לי אור. אני ילד שמנודה חברתית רק מהסיבה שפעם גרתי בישראל. עכשיו אני גר בעיר רחוקה מישראל, קוראים לה ניו יורק. כולכם מכירים את ניו יורק כעיר של יופי, סובלנות, אכפתיות, רגישות ועוד המון תכונות חיוביות. אך לכל עיר יש צד נסתר משלה, שרק תושביה מכירים. בניו יורק יש גם פשיעה, השחתות רכוש וכדומה. אז כפי שכבר ציינתי, לכל עיר יש צד נסתר משלה. זהו הצד הנסתר שלי בעיר ניו יורק:
פרק 2- האישיויות שלי:
אני אור ויש כמה ממני. מה זה אומר? שאלה טובה. גם ההורים שלי לא ידעו למה התכוונה המיילדת בבית החולים כאשר אמרה להם שיש ממני כמה. אני מניח שזה אומר שבתוך תוכי, יש עוד כמה ממני. ה-"אני" הכועס, ה-"אני" העצוב, ה-"אני" השמח וה-"אני הביישן". זה לפעמים מרגיש שהאישיות שאיתה אני מדבר איתכם כרגע, היא לא אותה אישיות שאני חושב שהיא. לפעמים האישיות הכועסת שלי גורמת לי לעשות דברים מבלי שאני יודע שהם נעשו! ואת מי מאשימים? אותי כמובן! אף אחד לא יודע על זה שיש 4 ממני. זה למה החיים שלי מטורפים. הואשמתי בהרבה מאוד דברים שלא ידעתי שקרו, השחתת רכוש, פגיעה באחר, פשיעה, גניבה ועוד הרבה. פעם אחת גם כמעט הוכנסתי לכלא בגלל האישיות הכועסת שלי. כן, החיים שלי לא משהו, אבל לפעמים הכי כיף זה לעזוב את כדור הארץ ולעבור לצד האחר, צד מספר 000.
פרק 3- צד מספר 000:
צד מספר 000 הוא בעצם כמו חור שנוצר עכב קרע בזמן וחמישה מרכיבים שונים. בפעם הראשונה שגיליתי עליו לא נבהלתי בכלל. הכל התחיל בשעה 23:23, כל יום חיכיתי ולא ישנתי בשביל לראות את השעה הזאת, הייתה לי תחושה שפעם אחת יקרה משהו מוזר. וצדקתי. יום שני, ה4.7.2016, שיחקתי בטלפון ודיברתי עם חברים לקראת השעה 23:23. לפתע חשתי באמצע השיחה והמשחק, שכל האישיויות שהיו בתוכי, יצאו החוצה בתור רוחות. הרוח הכועסת הייתה בצבע אדום. היא טוענת שהיא בצבע האדום מהסיבה הפשוטה הצבע האדום הוא צבע מאוד בולט, אך כולנו יודעים מה הסיבה האמיתית, היא כועסת. הרוח העצובה הייתה בצבע כחול. היא טוענת שהיא בצבע הכחול מפני שמבחינתה הצבע הכחול מסמל בדידות ועצב, מה שלא כל כך נכון. לאחר מכן צצה לה הרחוק השמחה, "הרי איך אפשר בלי קצת אופטימיות?" שאלה. צבעה היה ורוד-צהבהב. היא טוענת שהיא הרוח היחידה המשולבת מכיוון שהצהוב בה מסמל את האופן שבו היא זורחת ושמחה, והורוד מייצג את העובדה שמבחינתה העולם מאוד אופטימי ועליז. אחריה, הגיעה הרוח האחרונה. צבעה היה שקוף, וכמעט לא היה ניתן לראותה. היא הסתתרה מאחורי הרוח השמחה. עד שהרוח השמחה זזה, לא ידעתי איפה הרוח האחרונה. היא ביקשה שצבעה יהיה שקוף מכיוון שכאשר צבעך שקוף, לעין האנושית יותר קשה להבחין בך. היא לא אוהבת שיראו אותה. כל ארבעת הרוחות השונות, הוציאו ארבעה מתור חמישה מרכיבים שונים. הרוח הכועסת הוציאה עגבנייה, הרוח העצובה הוציאה דמעה, הרוח השמחה הוציאה בננה צהובה, והרוח הביישנית הוציאה שקית ניילון. הרהרתי לעצמי לפני ששאלתי את הרוחות: 'מה בעצם קורה פה? איפה המרכיב החמישי?' לבסוף, החלטתי לשאול את הרוחות. הן ענו כל אחת בטון שלה. הכועסת צעקה, העצובה בכתה, השמחה צרחה מרוב אושר, והביישנית דיברה ממש בלחש. בסופו של דבר, כל ארבעת הרוחות ענו ביחד: "המרכיב החמישי! הוא אצלך!" כל הרוחות צעקו, כולל הביישנית. למזלי, הרוחות הן דבר שרק אני יכול לראות ולשמוע, אז בזמן שהן מופיעות הזמן נעצר. חיפשתי דברים בחדר שלי שיכולים להזדהות לרוחות כמרכיב החמישי. כל פריט שהרמתי, הן ענו "לא, תמשיך לחפש!". עד שהגעתי לפריט שמזהה אותי. פריט שהוא בצבע בננה-סגול. הרוחות טוענות שכשר מערבבים את הרוח הכועסת ואת הרוח העצובה, מקבלים את הרוח הסגולה. וכאשר מערבבים את הרוח השמחה ואת הרוח הביישנית, מקבלים כפילה של הרוח השמחה. הפריט הסגול-בננה היה האוזניות שלי. לרגע תהיתי לעצמי: 'האם כדאי לי לתת אותו להן?'. לבסוף, הסכמתי. כל חיי חיכיתי להרפתקה שכזו, ועוד עם רוחות מסתוריות! נשמע כל כך כיף! אז זהו.. שלא.
פרק מספר 4- הצל הסגול:
לפני שנתתי את האוזניות שלי לארבעת הרוחות, שאלתי אותן איפה הרוח הסגולה. כל פעם ששאלתי אותן את השאלה הזאת, הן התחמקו מתשובה. הן טוענות שהן עסוקות מדי בשביל לענות. מה שהן עשו באמת זה להוציא "קדרת מכשפות" ולהכניס לשם את כל הפריטים, כולל את האוזניות שלי. לאחר מכן, ארבעת הרוחות הציבו בחדרי עיגול ענקי ומדרגות בצידו השמאלי. הן חייבו אותי לטפס על המדרגות העקומות הללו. בקושי הכלתי שיש לי רוחות בחדר, אז עכשיו הן מבקשות ממני דברים? טיפסנו כל הרוחות ביחד על שלל המדרגות העקומות. הגענו אל פתח העיגול המוזר. קיוויתי שזו מכונת זמן, כמו חור שחור, רק שהפעם אני מקווה שאחרי שאכנס אשרוד.
פרק מספר 5- הצל הסגול, ההמשך:
נכנסו חמישתנו אל החור העגול. הוא היה בצבע סגול-בננה, אותו צבע של האוזניות שלי. הגענו לעולם אחר לגמרי? לא. חזרנו לאותו מקום? לא. אז מה קרה בעצם? הגענו שוב לעיר ניו יורק. רק שכולה הייתה הפעם בצבע שחור חשוך מדוכא כזה. שריפה פרצה בכל סמטה ופינה, כל האנשים רבו על דברים מטופשים. כל הבניינים נשרפו! לרגע ממש נלחצתי, אך הרוחות אמרו לי שלנו לא יכול לקרות כלום, בינתיים. נשמתי לרווחה עד ששמעתי את המילה "בינתיים". נלחצתי שוב ושאלתי אותן למה הן מתכוונות, והן אמרו לי שאם אני לא אעזור להן, זה מה שיקרה בעוד כעשור. שאלתי אותן איך אני יכול לעזור, ובמהרה!. הן אמרו שיש לנו משימה אחת לעשות. לעצור את בלוני. אתם לא מבינים כמה צחקתי ברגע ששמעתי את שמו! זה נשמע שם כל כך ילדותי, כמו שם חיבה לבלון. איך הרוחות היו רציניות, והבנתי שלא מדובר פה במשהו מצחיק. נענתי לבקשתם והתחלנו לעבוד. הן כיוונו אותי אל משרדו של ד.ר בלוני. (כן, השם שלו עדיין מצחיק אותי, אך בזמן המשימה הוספתי לו את האותיות ד.ר {דוקטור} בשביל שהשם ישמע יותר רציני). הרוח הביישנית לא שמה לב מה היא עושה, כרגיל. (זו אחת התכונות שמאפיינות אותנו). והיא דרכה יש במלכודת של ד.ר בלוני. רק שמה שהוא לא ידע, זה שהיא רוח, והיא יכולה לצאת משם. הרוח הביישנית יצאה והתחילה להילחץ, אך שכנענו אותה להמשיך איתנו. כל המלכודות היו בצבע סגול, וכך גם חדרו. לאחר מכן, הרוחות החליטו שזה הזמן המתאים לספר לי ש-ד.ר בלוני הוא בעצם הרוח הסגולה, והוא מאפיין את הרשע. אל תדאגו, הרוח האדומה לא קשורה אליו. המשכנו בכל מלכודת סגולה, וצלחנו אותה מבלי להשמיע שום צליל! הגענו למלכודת האחרונה, לפני דלתו של ד.ר בלוני. זו הייתה המלכודת הקשה ביותר מכולם. המשימה שלנו במלכודת הייתה לפענח חידה מסתורית. היו שלושה פריטים על הדף שקיבלנו, הראשון היה נאצ'וס, השני היה עיגול והשלישי היה עץ. לא הבנו למה קשור העץ, כי מצאנו את הקשר של האנצ'וס והעיגול. הבנו שעל העציץ שיש לו בחדר ויש עיגול מקושקש. הוא החביא מתחת לעציץ את הנאצ'וס, והנאצ'וס היה בצורת עיגול. היינו צריכים להכניס את הנאצ'וס אל תוך העציץ, וזה מה שעשינו. הדלת נפתחה.
פרק מספר 6 והאחרון- לא נורמלי:
לאחר שהדלת נפתחה, היינו דרוכים עם כלי נשק משונים שנחתו בידינו כאשר נכנסו אל ניו יורק של העתיד. ציפינו שבכל רגע, הרוח הסגולה של ד.ר בלוני תבוא ותפתיע אותנו. אך כלום לא קרה! נבהלנו ורצינו ולחזור ולתת לעתיד לקרות, אך בסופו של דבר לא וויתרנו! המשכנו בדרכנו בפסיעות איטיות ושקטות אל חדרו של בלוני. לבסוף הוא הפתיע אותנו, אך לא הצליח לכלוא אותנו. נאבקנו בו כמעט שעה! בסופו של דבר, לאחר הרבה זמן, הוא נתפס על ידינו. הוא צעק: "זה לא נורמלי!, מה קורה פה? איך התכנית שלי נכשלה?, ומה אתה עושה פה?". לא היה לנו זמן לענות לו, היינו צריכים לחזור לעולם האמיתי. קשרנו אותו בתוך שק והעברנו אותו אל המשטרה, שהגיעה קצת באיחור..
לבסוף:
זו הייתה ההרפתקה הכי מטורפת שלי מזה שנים! אני והרוחות שבי חזרנו לחיות בשלום ובשלווה, והמשכנו לכייף. והנה אני, מספר על זה בשנת 2021, חמישה שנים לאחר מכן, ואני רואה שניו יורק לא קרובה למצב שכזה.
או שכן?..
|
|
|
|
|
|
29
|
|
|
|
|
|
|
|
|
26/08/2021 15:21 |
לוליני10 |
2
|
|
יש לך כישרון בלכתוב הסוף השאיר אותי במתח פשוט סיפור טוב |
|
|
|
|
|
26/08/2021 11:41 |
יהונתן1114 |
1 |
|
לא קראתי את הכל אבל מההתחלה הבנתי שיש לך כישרון מטורף בכתיבת סיפורים! |
|
|
|
|
|
|
|
