|
סיפור לכתב החודש- תחילת השנה שלי
|
06/09/2021 |
1 תחילה בואו נכיר.
היי אני נועה!, אני בת 12 ואני עולה לכיתה ז'.
שנה שעברה עשו עליי חרם. זה התחיל בכיתה ו', מחברות שלא הזמינו אותי לבת המצווה שלהן וזה המשיך לכל הכיתה שלי ואז לכל השכבה שלי.
היחידה שקיבלה אותי הייתה החברה הכי טובה שלי, אופיר.
אופיר ואני חברות מאז הגן וכל שנה חגגנו ביחד את יום ההולדת שלנו. אני אספר לכם הכל עכשיו מההתחלה.
2 היום הראשון לשנה אחרונה.
זה היה היום הראשון לכיתה ו', השנה האחרונה בבית הספר היסודי.
נורא התרגשתי בגלל שהשנה יש לי בת מצווה, ויש לי יום הולדת בקיץ ואני ממש מתרגשת.
היום עבר בסבבה, הכרנו את המורה החדשה שלי, שני, למדנו קצת חשבון ושפה, ויצאנו בשתיים עשרה מבית הספר.
בסוף היום הלכתי לאופיר והכל היה אחלה. אבל משום מה הרגשתי שהשנה עומד לקרות משהו גדול שישנה לי את החיים...
3 התחיל החרם..
כבר אמצע השנה ולפני חודש לבנות מהכיתה שלי הייתה בת מצווה והן לא הזמינו אותי. אופיר אמרה לי שהיא שמעה שהן מדברות עליי, ועל זה שיעשו עליי חרם.
מאוד התעצבתי ואחרי ההפסקה הלכתי לכיתה, ושאלתי את רוני ,מהכיתה, "את רוצה שניפגש היום?, אני ואופיר נפגשות בבית שלה" והיא לא ענתה לי, רק שלחה מבט מוזר כזה, כאילו אני מפלצת.
ואז הבנתי, הבנות שדיברו עליי אמרו לכולם על זה, כל הכיתה עושה עליי חרם.
כשחזרתי הביתה התנהגתי כאילו הכל בסדר, אבל בתוך תוכי שקעתי בתוך עצב...
4 עוד חודש לבת המצווה שלי.
"עוד חודש בדיוק!" , צעקתי ואמא ואבא באו במהרה, "מה קרה"? הם שאלו. אמרתי להם שעוד חודש בת המצווה ואני מתרגשת נורא,
כבר כמה חודשים יש עליי חרם ולא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא למשפחה שלי או ההורים שלי.
נכון סיפרתי שזה היה בכיתה שלי?, אז עכשיו זה עבר לכל השכבה שלי, והבנות אמרו שמי שמדבר איתי הן גם יעשו עליו חרם.
רק אופיר יודעת על זה ורק היא איתי בזה, אבל בסתר.
אני מאוד מקווה שיבואו ילדים לבת המצווה שלי כי חיכיתי לזה כל השנה.
5 יומיים לפני בת המצווה.
עוד יומיים זה קורה, האירוע שכל בת מחכה לו, הבת מצווה!.
תכף נגמרים הלימודים ואני עולה לחטיבה, עדיין יש עליי חרם ולא סיפרתי עדיין. אולי הגיע הזמן לספר..
אמא, אבא! קראתי להם לסלון. ישבתי איתם ואמרתי את המילים: "אמא, אבא... עושים עליי חרם". הרגשתי שאלו המילים המתאימות ביותר עכשיו.
הם היו בשוק.
הם התחילו לשאול מלא שאלות ולא עמדתי בזה, הסברתי שזה כבר המון זמן ככה ואופיר בצד שלי.
כל השכבה לא מדברת איתי ומי שמדבר איתי גם יעשו עליו חרם ושזה התחיל מהבנות האלה.
הסברתי שאני לא מבינה למה ולא עשיתי כלום.
התחלתי לבכות והם חיבקו אותי חזק חזק ואמרו: " מתוקונת שלי, אנחנו תמיד איך ותמיד מאמינים לך, אבל תספרי לנו כדי שלא תעברי את זה לבד. מחר בת המצווה שלך ואנחנו נדאג שהמון יגיעו."
סמכתי עליהם וחיכיתי...
6 יום הבת מצווה.
היום הגיע, בת המצווה שלי!, חילקתי הזמנות לכל השכבה ולחברות שלי מהשכונה, אפילו חברה שלי מחו"ל באה במיוחד.
שכרנו אולם גדול ובאה כל המשפחה שלי.
בשעה 19:00 ישבתי וחיכיתי לכולם, עוד חצי שעה הטקס מתחיל ואף אחד לא בא. עברו 5 דקות ועוד 5 דקות ועוד ועוד ועוד ואז הגיעה השעה 19:30.
אף אחד לא בא לבת המצווה שלי. הייתי נורא עצובה וכמעט בכיתי. אבל באותו הרגע כל השכבה שלי יצאו מהמחבוא שהיה שם ואמרו הפתעה!, נורא הופתעתי והתרגשתי בטירוף! ואז הבנתי שאמא ואבא עשו לי הפתעה ודיברו עם כולם.
הבנות אמרו סליחה וכולן התנצלו, הן אמרו שהן מצטערות ושזה לא היה אמור לקרות מההתחלה, הן הבינו שזה פוגע והן לא היו רוצות להיות במקומי. סלחתי והמשכנו בחגיגות עד מאוחר, היה שולחן מלא ושירים וריקודים ואפילו שרתי שיר.
וכך נגמר החרם.
7 לסיכום.
אז לסיכום חברים אל תעשו חרם, אל תשתתפו בחרם ואם עושים עליכם או עושים בכללי חרם על מישהו שאתם מכירים תגידו, אל תעברו את זה לבד.
תגידו למבוגר אחראי שאתם סומכים עליו, כמו הורים, סבא וסבתא או דודים ודודות, מורים, אחים גדולים וכל מי שאתם סומכים עליו.
אל תעודדו חרם ובריונות!
מאת חתולי1702.
אז הסיפור הזה גם הגשתי אותו לשלב השני בתחרות של רפי ורעות
מקווה שהקישור יעבוד, מקווה שנהנתם וזה יהיה כתב החודש כי זה מסר נורא חשוב.
|
|
מוקדש
לכל_העוקבים_המושלמים_שלי | |
|
|
