קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
סיפור לכתב אורח: הבובה
|
17/09/2021 |
סיפור לכתב אורח: הבובה
הקדמה -
שלום, אני רוצה להציג לכם אותי. שמי דוד, אני בן 10, יש לי שלושה אחים, ואני דיי מקובל בכיתתי.
גם בלמידה אני לא רע. מה שלא טוב בי, זה התינוקיות שלי. אני לא מתבגר, אני עדיין רואה סרטים של ילדים קטנים ואפילו יש לי בובה, שאני הולך לישון איתה.
אז אתם שואלים איך אני מקובל בין החברים? הם פשוט לא יודעים. כל פעם שבאים לישון אצלי, אני מחביא את הבובה, ויותר קשה לי לישון. ככה זה היה כל פעם, עד שיום אחד…
הבובה נעלמה -
יום אחד, כשהלכתי לישון, ראיתי שהבובה שלי נעלמה.
מיד חשבתי שזה ההורים שלי. הם לא רוצים לפגוע בי כמובן, אבל הם כל הזמן מעירים לי שאני כבר גדול לכל הסרטים שאני רואה ולבובה שלי.
הלכתי אל אבא שלי, וכששאלתי אותו הוא אמר שלא ראה את הבובה, ואין לו מושג על מה אני מדבר. כששאלתי את אמא שלי, היא ענתה אותו דבר, והוסיפה שאולי אנסה לישון בלי הבובה גם כשאין חברים בבית, ואני צריך להיגמל.
הלכתי לחדר שלי, ישבתי, ופשוט בכיתי.זה היה מעליב. להיגמל? מה אני עם טיטול? וחוץ מזה איפה הבובה??
הלכתי לישון, ולקח לי שעה וחצי להירדם! זה היה לילה מאוד מעצבן, כי גם לא היה לי חברים לדבר איתם עד מאוחר!
למחרת, בבית ספר, לא הייתי עירני וריחפתי, כל הזמן חשבתי על איפה הבובה.
"דוד? אתה איתנו? נראה שאתה מרחף מתחילת השיעור!" אמר המורה לתנ"ך, "כן כן, אני פשוט חושב על משהו שיהיה בבית שלי" אמרתי למורה.
כשחזרתי מבית הספר, התחלתי בחיפושים אחר הבובה.
חיפשתי בחדר שלי, בחדר של שני אחי, בחדר המשחקים, במטבח, בחצר ולא מצאתי.
אחרי שלוש וחצי שעות של חיפושים, התייאשתי.
חוץ מזה שלא מצאתי, גם לא היה מי שיעזור לי לחפש, כי כולם חשבו ש'לא נורא שנאבד ובלה בלה בלה'
לבסוף הלכתי קצת לשחק במחשב, ליהנות, ולשכוח מהבובה שנעלמה.
אבל פשוט לא יכולתי, כל הזמן חשבתי על הבובה. היה נראה לי שהבובה כאילו נתקעה בראש שלי, ובגלל זה אני לא מוצא אותה.
אני נגמל -
כך עבר לו היום, כשהלכתי לישון גם לקח לי המון זמן, בערך שעה ורבע, לא זוכר.
גם למחרת, חשבתי כל הזמן בבית ספר על הבובה, ובבית, חיפשתי מלא, ועדיין לא מצאתי.
כבר הייתי ממש מודאג, איפה הבובה שלי? כבר עלו בראשי מחשבות לקנות בובה חדשה, למרות שממש אהבתי את מה שהיה לי.
נזכרתי שאין לי כסף, בזבזתי אותם על האופניים החדשים שקניתי לא מזמן.
'אין מה לעשות, אני צריך ללמוד להתבגר, ולישון בלי בובה' חשבתי לעצמי בעצב.
אכלתי ארוחת ערב, הלכתי להתקלח, ולישון.
התהפכתי במיטה כמו בפעמים הקודמות וחשבתי על זה שאי אפשר לתת לזה להימשך ככה. אני לא יכול כל פעם לשכב מלא זמן במיטה ולחכות בלי לעשות כלום, ואחרי מלא זמן להירדם.
למחרת בערב, כשהלכתי לישון, נזכרתי ששכחתי לחפש מהבובה. זה היה טוב ולא טוב, חשבתי, מצד אחד יהיה לי קשה להירדם, ומצד שני סוף סוף הייתי מרוכז בלימודים ובשאר הדברים.
עברו כמה ימים, ולא מצאתי את הבובה, אבל כבר הסתדרתי. זהו, התבגרתי מהבובה, בכלל במקרה. אבל אני עדיין רואה את הסרטים התינוקיים.
אני נגמל גם מהסרטים -
יום אחד החלטתי שזהו, אני עושה לעצמי אתגר, להפסיק לראות את כל הסרטים שתמיד אהבתי לראות.
עבר היום, וכשנכנסתי למחשב, סגרתי את כל הסרטים האלו, כדי שלא אוכל לראות אותם. 'אם לא אצליח באתגר ואני אתחרט, יקח לי מלא זמן לחזור על כל הסרטים, אבל לא נורא' חשבתי 'אין מה לעשות'.
עבר כמה ימים ובהתחלה זה היה קשה. התגעגתי לכל מה שהייתי רואה, אבל בכל זאת היה אחלה בלי כל זה.
אחרי עוד שבוע בכל לא הרגשתי שחסר לי את הבובה או את הסרטים, לא השתעממתי במחשב ולא לקח לי מלא זמן לישון. התחלתי לשמוח על זה שנאבדה לי הבובה. אולי בכל זאת זה עזר.. אבל זה הייתה עדיין תעלומה, לאן נעלמה הבובה?
הבובה נמצאת -
אני בן 14 כבר. אם הייתם אומרים לי לפני שבוע על הסרטים והבובה הייתי חושב איזה חצי דקה, ואז אומר אהה.. ומסמיק.
אבל עכשיו אני מייד זוכר.
הכל מתחיל לפני שלושה ימים…
הלכתי לסדר למישהו את הבית, בתמורת כסף, כמובן. כמו שאני תמיד עושה, כמו מנקה, רק שכל פעם עושה אצל מישהו אחר, שבמקרה צריך.
באותו זמן, הוא הלך לסדר את הגינה שלו, כי הוא עבר דירה לפני יומיים, והילד שלו נשאר בבית, בחדר שלו.
כמובן שאין לי שום סיבה לעשות לו משהו, אבל אחרי זה כשעברתי לנקות אצלו בחדר, היה משהו שתפס את עייני.
זה הייתה בובה. כן, בובה. היא הייתה מוכרת לי מאוד, ולא הבנתי מאיפה אני מכיר את הבובה הזאת.
התלבטתי אם לשאול את הילד, הוא נראה ממש חמוד, אבל לא היה נעים לי לדבר איתו על בובה, כשאני בן 14…
בסוף אזרתי אומץ, ושאלתי אותו.
"שלום, בן כמה אתה?" שאלתי,
"בן חמש!"הוא ענה,
"תגיד לי, מה זה הבובה הזאת?" שאלתי, והצבעתי על הבובה
"אהה…. זה הבובה שלי. היא תמיד הייתה שלי. יום אחד אבא שלי מצא אותה בגינה ואז הוא נתן לי, למה?" הוא ענה וגם שאל
"מה?? מתי זה היה?" עניתי לו בשאלה
"לפני מלאנתות זמן! אבא שלי אומר שזה היה כשהייתי בן 2!!" הוא ענה
"בן שנתיים?" הייתי המום! כבר הבנתי מאיפה הבובה. "אני מקווה שכיף לך איתה ושאתה מטפל בה יפה" אמרתי לו
"בטח! אני מאוד אוהב אותה!" ענה לי.
איך הבובה נעלמה? -
אחרי שחזרתי הביתה, כל הזמן חשבתי איך הגיעה להם הבובה!? חשבתי וחשבתי, ואז נדלק לי נורה, או היכה בי התשובה או איך שתרצו להגיד את זה, פשוט הבנתי!
חשבתי על איזה שכנים טובים הם היו, וככה הבנתי!
אני רק שיחקתי בבובה בחוץ, בגינה שלי, ואז כשהלכתי כנראה מישהו הזיז את הבובה או שהרוח העיפה אותה!!
בגלל זה, כל פעם הייתי שמח לעבוד אצל אותו איש, ולדבר קצת עם הילד.
מסר -
המסר בסיפור הזה נקרא כוח רצון
הילד, דוד, בהתחלה לא היה לו כוח רצון, ובגלל זה הוא המשיך לחפש את הבובה, אבל אחרי שהוא כבר נגמל מהבובה, 'התמלא לו המלאי של כוח רצון' והוא החליט להפסיק גם את הסרטים התינוקיים, בנוסף לבובה.
כוח רצון הוא חשוב מאוד, ואנחנו צריכים תמיד ללמוד בדוד, כמובן מהחלק שבו הוא החליט להיגמל מהסרטונים
|
|
מוקדש
ל תותי12524, מורנוש1001, נעהקירל88, פלפלחומוס, אוריקון9, לואי, שדרועי12, עזרהליבר, נטועית, יעל5210, בבור, סוללי2 | |
|
|
|
|
|
|
135
|
|
|
|
|
|
|
|
|
26/09/2021 23:45 |
קסםשלנסיכה |
9
|
אתה ממש כשרוני
מגיע לך כתב אורח (אם אתה הכתב אורח הבא חזיתי את העתידXD) |
|
|
|
|
|
25/09/2021 22:15 |
רהיי1 |
8
|
יהההההההה!
איזה סיפור מושלםם!
למרות שאני זוכרת שקראתי אותו באיזה ספר, זה דומה אבל זה עדיין סיפור מהמם! |
|
|
|
|
|
20/09/2021 08:31 |
אחיה888 |
7 |
|
וואוו מהמםם |
|
|
|
|
|
19/09/2021 19:51 |
קרטיבונים |
6
|
|
סיפור ממש יפה! אתה ממש מוכשר בכתיבה! |
|
|
|
|
|
19/09/2021 18:53 |
הילהחנה100 |
5 |
|
אהבתי את הרעיוןן אהעה |
|
|
|
|
|
19/09/2021 16:29 |
הודיה9221 |
4 |
מממהההמממםםם
אתה מוכשר בטירוף!
אשמח לעוקב בקהילה
אגב- השתתפתי בשתפ שלך. |
|
|
|
|
|
19/09/2021 10:44 |
פלפלחומוס |
3
|
ואווואואואוואו ואואוואואואואוו!!!
אתה מוכשרררר!! |
|
|
|
|
|
18/09/2021 20:41 |
רוני0880 |
2 |
ואוי איזה מעניין ומותח
בהצלחה!!! |
|
|
|
|
|
18/09/2021 20:38 |
הילה1494 |
1
|
|
מ-ו-כ-ש-ר! |
|
|
|
|
|
|
|
