קהילה - סיפורים ושירים
אביה640
80
264

סיפור לכתב אורח- הנסיך אדם והשלישייה 22/09/2021

היה זה יום שטוף שמש,
ריח עשן יתמזג עם האוויר בחדר,
קמתי ממיטתי הרכה במטרה להתלבש ולהתחיל את היום..
רגע, אתם בטח שואלים מי אני, אני אדם ואני נסיך, כן, כזה שחי בארמון, עם משרתים, שמקבל מה שהוא רק רוצה..
והיום, היום אני עומד לספר לכם על אותו יום, ששינה את חיי מקצה לקצה.
כמו שאמרתי, תכננתי להתלבש ולאכול ארוחת בוקר אך משהו עצר אותי, הייתה זאת צעקה מהחדר הסמוך, ניגשתי לראות מה קורה שם, "עכביששש!!!" הצעקה נשמעה שנית, הייתה זאת אחותי הקטנה אמילי, כמה צפוי, "הניחי לו לנפשו" אמרתי ופלטתי הנחה קטנה, החלטתי להתעלם מכך ולפלס את דרכי אל חדר האוכל, "בוקר טוב אדם" בירך אותי קרק בכניסתי אל חדר האוכל, "בוקר טוב" השבתי בחזרה, קרק היה טבח הארמון, כן, כמו שכבר ציינתי, אני נסיך.
הרגשתי שאני זקוק לאוויר, יצאתי אל חצר הארמון ושקעתי בדשא הרך, השמיים היו בהירים, וציוץ הציפורים נשמע מצמרות העצים, לפתע נשמעו צעקות מהצד הדרומי של הממלכה, אמילי התקרבה אלי בריצה, "אדם" אמרה בפחד, "אנחנו צריכים לרוץ, עכשיו!" אחזתי בידה של אמילי ורצנו לבדוק מה מתרחש, הצלחתי לראות באופק שלושה דמויות מיסתוריות, הם היו מכוסים גלימות ובדים שחורים על כל גופם, הייתה להם מסיכה שלא איפשרה לראות את פניהם, וניכר היה שהם מחפשים אותי, עכשיו אתם בטח שואלים, אדם, למה הם חיפשו אותך? מה הם רוצים ממך? אז אולי זה ישמע קצת מוזר אבל, אני בעצמי לא יודע, תמיד אמרו לי שאני ילד מוזר, אבל אף פעם לא עניין אותי מה חושבים עלי, באותו יום הבנתי, שלאותם אנשים הייתה סיבה טובה לחפש אותי, "תיזהר ילד!" אמר איש שחלף לידי בריצה "השלישייה! הם מגיעים!" הודיע.
" השלישייה?" תהיתי
פתאום אמילי תפסה בידי ופצחה בריצה הסטרית, לא ידעתי מה נכנס בה אבל בחיים שלי לא ראיתי אותה רצה מהר כל כך, קור התפשט בגופי, ולפתע עצרנו, מצאתי את עצמי במרחק 2 קילומטר לפחות מהארמון, "נישן פה הלילה" אמרה אמילי ונראתה מרוצה מעצמה, "מה קרה כאן?" שאלתי מבולבל
אמילי הסתכלה עלי כאילו גם היא לא בדיוק יודעת, הלילה ירד, אמילי חלקה איתי כריך סלט ביצים שהיה בתיק הגב שלה, הקמנו אוהל (שלא בידיוק נראה כמו שתיכננו) והתכוננו לשינה, בתור ילד שבחיים לא ישן על משהו שהוא מיטה רכה ונוחה הייתי דיי סבבה בכל העניין ההשרדותי הזה...
צנחתי בתוך האוהל ונרדמתי מיד..
"אדםם קוםםם" שמעתי מישהו אומר, היה זה קולה של אמילי, יתעוררתי והתלבשתי בחיפזון, עדיין הייתי מבולבל מיום לפני..
אבל אמילי לא הייצה מבולבלת או מודאגת, היא נראתה כמו אחת שבורחת מהבית באופן יום יומי, תהיתי מה אם ההורים שלי, הרגשתי תחושה עזה לחזור אליהם, בטח אתם אומרים, אבל אדם, זה טבעי לגמרי שתתגעגע להורים שלך...
אבל אצלי זה היה אחרת, אף פעם לא הרגשתי מחובר להורים שלי, כן אני יודע שבזכותם אני חי בארמון מאז שנולדתי, אבל תמיד הם הכריחו אותי ללבוש בגדים מפוארים או להשתתף במסיבות או להתנהג בנימוס לכולם..
אף פעם לא יתחברתי לכל המלכותיות הזאת..
"נו נו נו" קול נשי נשמע באוויר, מולינו עמדה אישה, לבושה בגלימה שחורה ארוכה ולצידה שני גברים עם אותה גלימה בדיוק, "את מי אני רואה פה?" אמרה האישה
"הנסיך אדם בכבודו ובעצמו" אמרה שוב בקול ערמומי
לפתע שני הגברים שעמדו לצידה קפצו עלי ועל אמילי ועילפו אותנו.
המשך יבוא....
-------------------------------------------------------------------------------------
היי כולם אז אני מקווה שאהבתם את הסיפור וכמובן שיהיה המשך אז תכתבו בתגובות מה אתם חושבים על הסיפור..
ולתולעי ספרים שבינינו..
אין על פנטזיה..
ועד החלק הבא ביוששש

מוקדש ל דמבלדור94, מיה12756, טורי116, זאב12370, מואנה311, שמש5118, אליס7234, יוי034, קרןנצנץ, ולכולםםם
17
6
84


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
23/09/2021   12:48 בומרנג6065  6
אהבתי,סיפור מעניין :)
22/09/2021   21:34 דמבלדור94  5
מהמם! תודה על ההקדשה!
את כותבת ממש טוב! במיוחד שזה לא בתקציר חח
( אם אתם לא אביה אל תנסו להבין )
אוהבת אותך❤❤❤
22/09/2021   14:54 שמש5118  4
מעניין! תודה רבה על ההקדשה! מחכה להמשך והקהילה שלך יצירתית ומענינת. בידיוק כמוך!!
22/09/2021   12:19 מתנה149  3
כל הכבוד :)
22/09/2021   11:36 יהודה9999  2
זה היה ממש כיף לקרוא את זה תודה רבה על הסיפור
22/09/2021   11:35 יהודה9999  1
מרתק ממש היה כיף לי לקרוא אותו איך אומרים "לכול דבר יש סוף " אבל לפנטזיה אין לא רציתי שהסיפור יגמר מחקה לחלק 2 תודה רבה❤✌