|
סיפור לכתב אורח- ילדת מיקמק
|
23/09/2021 |
חלק ראשון- מספרת על עצמי
שלום! אני אמה. ילדה רגילה עם שיער חום ועיניים ירוקות.
אני בת שלוש עשרה ומשחקת במיקמק כבר 4 שנים!!!
אין פריט שלא קניתי, אין תחרות שלא זכיתי, אין מיקמק שלא חבר שלי ואני ממש מוכרת במיקמק!
אתמול הודיעו שזכיתי בתחרות של 'תזונה צבעונית', הייתי בראש!
חלק שני- המודעה המוזרה
שיחקתי במיקמק ועבדתי על שת"פ שני עם ליאת.
מלא מיקמקים העלו יצירות חדשות. דפדפתי בין היצירות, ופתאום--ראיתי מודעה שונה!
כזאת שכתוב בה: "צוות מיקמק מעניק לך אפ-" המודעה נקטעה, הסתקרנתי ולחצתי על המודעה המוזרה, המסך החל להיסדק! "אוי לא!" קראתי בבהלה, נשאבתי אל בין הסדקים.
חלק שלישי- אני מיקמקית
הרגשתי מוזר, קודם כל העובדה שאני בבריכה, בנוסף העובדה שגוון הגוף שלי היה כתום!
חשתי שינוי בגוף, מיששתי את הראש שלי וזעקתי: "האוזניים שלי!" הן היו מחודדות וגדולות. מסביבי היו 3 מיקמקים, הייתה לי מפה ביד. פתחתי וסקרתי אותה בעיניי, הצבעתי בחיוך על ה'מיקניון', כשלפתע מצאתי את עצמי ב'מיקניון'! רק רגע אחד--אני מיקמקית?!
חלק רביעי- ההורים דואגים
ההורים שלי ודאי דואגים הרהרתי בעצב, "איך אחזור הבייתה?" שאלתי בקול, "מה זאת אומרת?" שאל מיקמק בשם: המלך33, "פשוט תסגרי את המסך של מיקמק!", "איך בדיוק?" שאלתי ברוגז, "אמה, לא מתאים לך! דבר כל כך פשוט את לא יודעת?" המיקמק שאל. התגנבה למוחי מחשבה, שאם אני בתוך המיקמק אפשר לקנות בגדים ולהרוויח מטבעות!
חלק חמישי- הכל כמו במיקמק
שיחקתי ב-'שלומית בונה סוכה' ב-'הקפיצה אל החופש' וב-'שחייה אולימפית'. נהניתי מאוד והלכתי למיקניון לקנות וואנזי חדש שאני עיצבתי!
חלק שישי- החליפו את ראש העיר?!
הלכתי לבניין העיריה לשחק במשחק הבלונים שבמרתף. כשנכנסתי הייתה התקהלות של המון מיקמקים, "איפה ראש העיר?!" אחד אמר, "מה קרה לו?!" חלק שאלו. "מה קרה?" שאלתי ופילסתי את דרכי בין ההמון. "החליפו את ראש העיר!" קראו כולם בדכדוך, הבטתי אל כסאו של ראש העיר וראיתי את מיקיאוולי הרשעה במקומו!
חלק שביעי- אסור לתת לזה לקרות!
החלטתי שאני חייבת למנוע את ההחלפה, אבל איך? הלכתי למיקפה לאכול ארוחת צהריים וניסיתי לחשוב על רעיון, לפתע הכה בי ברק! עצומה! כן, כן! זה רעיון מעולה! אספתי חתימות נגד החלפת ראש העיר. כעבור כמה שעות היו לי 10,000 חתימות!
חלק שמיני- הצלחתי!
הגשתי את העצומה בגאווה ובביטחון בבית המשפט לצד מאות מיקמקים, השופט בדק את העצומה ואמר: ברכותי! ראש העיר יקבל בחזרה את תפקידו!
כל המיקמקים צהלו ושמחו: "הצלחת!", "כל הכבוד!", "עשית את זה!
חלק תשיעי- החלפות
יצאתי מהמיקפה לאחר מסיבה על החזרת ראש העיר כשאני מתפוצצת מגאווה, ראיתי מיקמק בוכה ליד מפעל הממתקים. "מה קרה?" שאלתי אותו, "עבדו עליי, אמרו לי שאם אתן את כל האביזרים שלי ייתנו לי 5 נדירים, והם שיקרו לי!" הוא פרץ בבכי עז, ריחמתי עליו נורא ואמרתי לו: "אני אתן לך נדירים". הוא נתן לי חולצה לבנה והבאתי לו בתמורה 6 נדירים, החיוך שלו אמר לי הכל.
חלק עשירי- הבייתה
הגיע הלילה ושוטטתי ברחובות של מיקמק, לא ידעתי איך לחזור הבייתה, כשפתאום ראיתי את ליאת המנהלת בכבודה ובעצמה!, "ליאת!" קראתי בשמחה, "את יודעת איך אני יכולה לחזור הבייתה?", "אל תדאגי, אחזיר אותך לבית במהרה, אבל קודם כל רציתי להודות לך על כל העזרה שנתת לנו, על העיצובים, ועל הרעיונות הטכניים, פשוט תודה!". ליאת הובילה אותי לשער וירטואלי שנמצא בביוב, נפרדנו לשלום וצעדתי הישר לתוך השער. זו הייתה אחלה הרפתקה. שיחקתי, נהניתי, מנעתי את החלפת ראש העיר ושימחתי מיקמק, שלא לדבר על שפגשתי את ליאת...
מוסר השכל-
אז בעקבות ההרפתקה המסעירה שעברתי למדתי משהו. שיותר חשוב לתת מאשר להרוויח! הנתינה נותנת הרגשה טובה, עדיף לתת מאשר לקבל, הרווח שלנו הוא הנתינה!
זה המסר, מקווה שתאמצו את העצה הזו גם לחיים האמיתיים.
|
|
