קהילה - סיפורים ושירים
|
|
|
|
|
לכתב אורח - סערת רגשות ❤️
|
29/09/2021 |
היי לכולם!
אז רובכם מכירים אותי, ומי שלא אז ברוך הבא!
אציג את עצמי:
אני נגה, בת 14, דתיה ולומדת בכיתה ט' בבית ספר שהוא רק לבנות:)
רציתי לשתף אותכם בסיפור שלי שקרה לי בשנה שעברה, בתקווה שתתחברו אליו.
קריאה מהנה❤️
_______________________________
פרק 1: מפסיקה להעלים עין.
יש לנו בכיתה שתי קבוצות וואטסאפ, אחת עם המורה ואחת בלי.
בקבוצה עם המורה זה הודעות חשובות, כמו מערכת שעות למחר, אירועים, שאלות למורה, ועוד...
בקבוצה השנייה זה משהו שונה לחלוטין.
בנות הטיקטוק למינהם שולחות קישורים לסרטונים, מדברות על הראיליטי, מתייעצות בינינו על סגנונות לבוש, לק וכ''ו...
ויש גם את הבנות ש...
טוב.
מקללות בלי הפסקה.
אני לא מצליחה להבין את זה לפעמים. כאילו לא הבנתי, זה מגניב? זה מה שחם עכשיו? באמת, תסבירו לי.
בדרך כלל אני מעלימה עין, ומתעלמת. זה לא ענייני, זו הדרך בהן הן התחנכו, מי אני שאתערב?
יום אחד הייתי במצב רוח רע, הסתכסכתי עם אימי בגלל איזה משהו שטותי וכעסנו אחת על השנייה. אל תבינו לא נכון; אני ואמא שלי החברות הכי טובות בעולם, רק שלפעמים יש בנינו חילוקי דעות. קורה.
באותו היום לקראת הערב, ילדה בכיתתי ששמה ''טליה'' שלחה תמונה שלה עושה אצבע שלישית, בלי שום סיבה. פשוט היה ''באלה''. הייתי גם ככה כולי עצבנית וזה ממש לא היה פעם ראשונה שהיא עושה את זה. רשמתי בקבוצה ''טליה את יכולה בבקשה להפסיק? הבנו את הקטע...'' והיא החזירה לי בתשובה ''אמממ תני לי לחשובבבב, לא.'' ואז היא שלחה מין סטיקר כזה. רשמתי ''סבבה'' ויצאתי מהקבוצה. ולא, זה לא היה בשביל צומי. אם רע לי במקום כל שהוא אני לא אשאר בו! אני לא יתעלם מזה! קחו טיפ לחיים, אל תאמללו את החיים שלכם סתם.
רק שלצערי הבנות דווקא חשבו אחרת לגמרי.
_______________________________
פרק 2: ''איזה צומיסטית אלוהים''.
באותו הזמן, החברות הכי טובות שלי לא היו מחוברות לוואטסאפ, חוץ מאחת שקלטה את העניין.
ישר אחרי שיצאתי מהקבוצה היא רושמת לי ''נגה מדברים עלייך בקבוצה''. הסתכלתי על הטלפון, על המיטה שלי ושוב פעם בטלפון. ''מה? צלמי לי'' ביקשתי, ''אני מפחדת אבל שתעלבי ממה שירשמו'' אמרה לי. וזה התחיל להעלות בי חששות ''נו שירן בבקשה. הכל טוב אני רוצה לדעת מה הן אומרות מאחורי הגב שלי'' ''טוב'' היא ענתה. כעבור דקה היא שלחה לי מספר צילומי מסך בהם מלכלכים עליי, צוחקים עליי, ולועגים לי, מאחורי הגב שלי.
הסתכלתי על הטלפון, הייתי בהלם, רציתי לבכות, לצרוח, לכעוס, לברוח... הייתי בסערת רגשות.
לא הבנתי מה עשיתי להן!!
בסך הכל יצאתי כי זה לא באלי בטוב. מה רע? למה? העלבתי אותה? לא!
אני אסביר לכם מה היה רשום.
''איזה צומיסטית אלוהים'', ''מה היא בוכה מה אנחנו כיתה א'?'' , ''חחחחחחח שלום כיתה א'. '', ''מה? איזה סתומה אלוהים'', ''מפגרת''.
כל כך נפגעתי, ומה שהכי הכעיס אותי זה שמלכת הצ'אחלות רעות, רושמת לטליה ''חחחחחחחח שלחי שוב את האצבע שלישית חובה'' וטליה רשמה ''לא אבל שלא תגיד אותי למורה'' ואחרי שניה שלחה את התמונה וכתבה ''אה אבל היא לא פה''.
_______________________________
פרק 3: מה אני עושה מפה עכשיו?.
המצב רק הידרדר יותר.
חברה שלי אוריין כנראה ניסתה להשתיק אותן בזה שהוסיפה אותי לקבוצה ואני אחרי שניה... יצאתי. לא רציתי להיות שם!! נגעלתי. ממש נגעלתי. זרקתי את הטלפון ברישול על המיטה, וירדתי לקומה למטה לשתות מים. אימי ישבה בסלון וצפתה בטלוויזיה ולא שמה לב אליי. כל כך רציתי לשבת לידה ולספר לה מה עובר עליי כרגע, אבל היא לא הרגישה טוב כל כך וגם עדיין הייתה כעוסה עליי אז החלטתי לוותר.
בזמן הזה ששהיתי למטה, אוריין הספיקה להוסיף אותי לקבוצה כשלא שמתי לב, וכנראה שגם הבנות שפגעו בי, כי הן המשיכו ללכלך עליי.
נכנסתי לשוב לטלפון לא מרצון, אלא מסקרנות. אני קוראת את ההודעות, מסתכלת על התקרה הגבוהה ואומרת לעצמי בשקט ''מה אני עושה מפה עכשיו? מה עושים במצב כזה?". זה היה כל כך מבלבל, מתסכל. אף פעם לא נקלעתי למצב הזה, ברוך ה' תמיד הייתי מוקפת בחברות לכל מקום שהלכתי ואם מישהי פגעה בי בלי שום סיבה, ישר חברות שלי היו מגנות עליי. ואיפה כולן? לא מודעות בכלל למה שקורה לי, ושהפעם זה לא ילדה אחת שפוגעת, זה 7 בנות, שכל הכיתה מפחדת מהן. אפילו אני חוששת להתעסק איתן והנה תראו מה קורה לי.
לבנות בזמן הזה, לא הספיק לרדת עליי בהודעות, אז הן לקחו צילומי מסך מדברים שהעלתי לסטטוס כמו תמונה שלי מחייכת עם ''מורנינגגגג'' (מה שהרבה בנות עושות כל יום.) ושמו את זה בפרופיל של הקבוצה והתחילו לכתוב דברים שבכלל לא קשורים לתמונה ואין לי מושג מאיפה הן הביאו את זה כמו ''בגלל שאין לה אינסטגרם אז היא מנסה לעוף על עצמה עם תמונת אפקטים מהסנאפצאט'' שלמעשה לא השתמשתי באפקטים, פשוט הצטלמתי מול השמש...
אבל ניסיתי לקחת את זה כמחמאה שהן חשבו שהתמונה עם אפקטים כשלמעשה היא לא. אבל הפרופיל השתנה לדברים פחות יפים ואז רעות רשמה משהו שמרוב שהוא מגעיל אני לא אכתוב אותו.
לאט לאט נרגעו הרוחות בקבוצה ועדיין צחקו עליי פה ושם.
אבל אני לא שכחתי.
_______________________________
פרק 4: אמא מגלה הכל.
''נגה בואי לפה'', שמעתי את אמא שלי קוראת לי. כבר אז ידעתי 'אוקי היא יודעת משהו' אמרתי לעצמי. אמרתי ''טוב אני באה, שניה''. הסתכלתי במראה שבחדרי, נשמתי עמוק וחייכתי מול המראה חיוך גדול ומזויף כדי שזה לא יראה שקרה משהו, וירדתי למטה.
אבל לא לא לא. היא פשוט מכירה אותי טוב מדיי ''דברי'' היא אמרה לי. בהתחלה ניסיתי להכחיש ''חחח מה לדבר?'' ''נו נגה יאללה מה קורה??" הסתכלתי עליה והרגשתי איך אני מתחילה לדמוע, וברגע שהדמעה הראשונה ירדה התפרצתי בבכי ''א..אני ל..לא מבינה ממה עשיתי... להן'' גימגמתי מבכי.
אימי שתקה, ונתנה לי לבכות ולהוציא את כל המועקה שחשתי ''כמה ר...רוע י..יש בבן אאדם''....
לאט לאט נרגעתי. הרגשתי איך אבן כבדה בלב שלי ירדה ברגע ששיתפתי את אימי בהכל, בצילומי מסך, בדיבור אליהן אליי, הכל.
לאחר ששוחחנו אמא שלי אמרה ''אני שולחת הכל למוריה (המחנכת שלי. אמא שלי מדברת אליה רגיל כי היא גם מורה בבית ספר שלי, ככה שהיא מלמדת עם המחנכת שלי לפעמים מתמטיקה ופוגשת בה לעיתים קרובות)'' ''לא אמא אני לא רוצה'' אמרתי. אימי הביטה בי חצי מופתעת ''למה? שתטפל בעניין!'' ''אני לא רוצה לחמם את זה... כולן ישנאו אותי ויגידו שאני לא מסוגלת להתמודד עם דברים בעצמי ויקראו לי ילדה של אמא'' מיררתי. ''שטויות במיץ. אז מה עדיף? שתסבלי?? צריך להתערב פה! ככה זה לא אמור להיות!!''. כשאמא שלי מחליטה משהו, שום דבר לא עומד בדרכה והיא שיתפה את המחנכת שלי בהכל. לפני שהיא שוחחה איתה הלכתי לחדר. הרגשתי מבוכה גדולה ולא רציתי להיות חלק בשיחה.
אבל שמחתי שהסכסוך עם אימי הסתיים, וששיתפתי אותה בהכל.
_______________________________
פרק 5: מהפכה שלמה.
זה היה יותר מדיי בשבילי. אפילו שזה לא נראה באתר, אני ילדה רגישה מאוד. פשוט באתר יש לי ביטחון עצמי עם ידיעה שאף אחד לא מכיר אותי באמת ואני יכולה להיות מי שאני רוצה...
אבל זה באמת היה קשה לי. הרגשתי שאין לי אוויר, פתחתי את החלון והדלקתי מאוורר, הרגשתי סחרחורות בילתי מובנות. השיחה עם אימי אומנם עזרה מאוד ושיפרה את מצב רוחי, אך עדיין הרגשתי איך פגעו בכבודי...
רשמתי בקבוצה ''אתן כנראה לא הבנתן נכון, סתם אתן יוצאות עלי עם הדיבור המסריח שלכן! היה צריך להעמיד אתכן במקום פשוט כנראה כולן פחדו לעשות את זה. תמשיכו תמשיכו לרכל, רק שתדעו שאני לא שותקת.'' ויצאתי מהקבוצה.
~טינג~ נשמעה התראה. לא התייחסתי אליה.
~טינג, טינג, טינג!~
מעיפה מבט אל הטלפון ורואה הודעות מחברות שלי, ומבנות שאני לא כל כך מדברת איתן, יותר בסגנון של חיוך עם שלום.
הסתכלתי וזה מה שראיתי;
''היי נגה, אני יודעת שאנחנו לא כל כך מדברות, אבל ראיתי איך דיברו עלייך בקבוצה. את מהממת אל תתייחסי אליהן הן פשוט מקנאות בך....''.
עוד הודעה ועוד הודעה, ושוב.
קיבלתי כל כך הרבה אהבה מבנות שאני בקושי מדברת איתן, וגם מחברות שכן, והתרגשתי. הודתי להן, הרגשתי שפשוט הכל נהיה מהפכה שלימה. וככה נגמר היום שלי.
_______________________________
פרק 6: המחנכת מתערבת.
ביום שלמחרת לא רציתי ללכת לבית הספר. פחדתי מהעימות עם אותן בנות... אומנם הרבה ניסו לשכנע אותי לבוא, אבל זה לא עזר.
ביום שאחר כך הגעתי לבית ספר.
נכנסתי בשקט לכיתה, השתדלתי להתנהג רגיל ולהשתדל לא לדבר עם אף אחת כדי שלא ישימו לב שנכנסתי, אך ללא הועיל.
הרגשתי איך כל המבטים מופנים אליי אך עשיתי את עצמי כאילו אני לא שמה לב והתחלתי לצייר, מה שמרגיע אותי בדרך כלל.
אחר כך הגיעו החברות הכי טובות שלי והתישבו לידי. לא אמרתי שלום ולא כלום, לא שכעסתי עליהן או משהו. פשוט לא רציתי לדבר, לא היה לי חשק.
הן כנראה הבינו אותי, נתנו לי חיבוק כמו כל בוקר, טוב... אולי חיבוק קצת יותר גדול מהרגיל.
עשר דקות לפני הצילצול הראשון, המורה עמדה בפתח הכיתה וסימנה לי עם האצבע לגשת אליה, וכך עשיתי.
היא שוחחה איתי על זה שהיא דיברה עם אימי ורצתה לשמוע מפי את הסיפור, אך לא היה לי חשק לדבר. מהצד הבחנתי בחמשת החברות שלי מציצות מהדלת, די ברעש, הן לא יודעות להיות שקטות הילדות האלה. לא יכולתי שלא לחייך, הן היו כל כך מצחיקות. שמתי לב שגם המחנכת שלי מחייכת ''שובבות הבנות האלה, תראי איך הן אוהבות אותך'' וסימנה להן להשאיר אותנו לבד. נאנחתי בתשובה וחייכתי את החצי חיוך המפורסם שלי. אחר כך שיתפתי אותה בהכל והיא הקשיבה לי בשקיקה בלי לעצור אותי אף לא פעם אחת. כסיימתי לדבר היא שאלה אותי ''תירצי שאני אפתח את הנושא בכיתה? או שאטפל בבנות שצריך ביחידות'' ''מעדיפה שלא תפתחי... אני לא רוצה להתחיל בלאגן גדול'' היא הסתכלה עליי בהבנה. שניה אחר כך נשמע הצילצול הגואל, ונכנסנו לכיתה.
_______________________________
פרק 7: הדיון נפתח
ידעתי שזה יקרה בסופו של דבר.
ישר כולן התחילו לדבר על הנושא. לינוי אחת החברות הטובות שלי ביקשה לדבר עם המורה בנוגע לעניין, אחריה פשוט כל הכיתה יצאה חוץ מהשבע בנות שיצאו נגדי. הסתכלתי והייתי בשוק, כולן פתחו טלפונים והראו למורה צילומי מסך של איך פגעו בי (ואני באותו זמן נצמדתי לקיר והתפללתי שהאדמה תבלע אותי) כך שלא נותרה ברירה לפתוח את הדיון... אישרתי למחנכת שזה בסדר, עשינו כולן מעגל והתחלנו את הדיון.
כל אחת סיפרה בתורה מה היא ראתה בקבוצה, מה היה, וכ''ו...
אני שתקתי כל הדיון, עד שבסוף נשברתי
''אתן פשוט לא הבנתן כלום! סתם הגעתן למסקנות והתחלתן לרדת עליי'' הרגשתי איך הקול שלי רועד, כמה שניסיתי להסתיר את זה, זה פשוט לא עזר. ''מה את בכלל מתערבת בכל דבר מה את אמשלי???" התעצבנה טליה. ניסיתי להסביר לה שזה פעם ראשונה שביקשתי ממנה הכי יפה שתפסיק, אך המורה, שישבה עד עכשיו בשקט, באה להגנתי ''טליה אם כל הכבוד זה בסדר גמור שהיא התערבה!! זו קבוצה של כולן, וזה אומר שכולן צריכות לכבד את אחת השנייה בשביל שיהיה טוב לכולן!!! גם אני הייתי מתערבת.'' וטליה רק אמרה ''וואיייי וואי אין לי כוחות כבר'' ויצאה מהכיתה. אחר כך מיה באה להגנתה, רק כשלא בדיוק הלך לה, כי המורה השתיקה אותה ישר.
גם חברות שלי אמרו את הצד שלהן, והגנו עליי ובסופו של דבר הדיון נגמר.
בהפסקה המורה אמרה שכל מי שיש לה צילומי מסך שתשלח לה...
שוב הייתי במצב רוח טוב, והפעם היו סביבי יותר מחמש בנות, בערך רוב הכיתה לידי. התרגשתי מאוד.
_______________________________
פרק 8 ואחרון: סוף דבר.
אם אתם מעוניינים לדעת מה קרה מאז, אז את רעות השעו ליומיים מבית הספר (אומנם הרחבתי יותר על טליה מאשר עליה, אבל זה בגלל שהיא דיברה בצורה כל כך זולה ונמוכה שהחלטתי לא להרחיב) טליה התנצלה וככה כל הבנות האחרות, אולי חוץ מאיזה 2 בנות.
עבר חצי שנה מאז, אני חברה של כולן. (טוב אולי לא כולן, אבל לפחות זה לא ריב). יש יותר כבוד אחת אל השנייה, ואני כבר ראיתי מי החברות האמיתיות שלי ומי לא. אני בטוחה שבסוף נהיה חברות טובות:)
היום אני מוקפת חברות וזה הדבר הכי טוב שיכלתי לבקש❤️
_______________________________
טוב, זה היה הסיפור שלי.
אני מרגישה הקלה גדולה מאוד כששיתפתי אתכם. ורציתי לתת לכם 3 עצות לחיים ממה שאני למדתי, בדרך הפחות נעימה:
• אם אתם עוברים חרם, או משהו בסגנון, אל תלחמו בזה לבד!!! תשתפו אמא, אבא, חברים... אל תספגו את זה בתוככם.
• לשתף את המחנכת. זה המקצוע שלה, היא תעזור לכם!!!! אל תפחדו ממה שיקרה אחר כך.
• אם לא טוב לכם משהו, אז אתם תפסיקו איתו!! זה או שאתם תברחו, או שתתמודדו איתו ותנצחו. אני לא מציעה לברוח, כי לברוח זה לא יעזור לכם בחיים, תתמודדו עם זה! זה ההכנה לחיים האמיתיים.
אוהבת מלא
נגה❤️❤️❤️❤️
|
|
מוקדש
לואי, ולכל_מי_שמתמודד_עם_חרמות_וכדומה_אתם_חזקים_ואנחנו_איתכם_תמיד❤️ | |
|
|
|
|
|
|
566
|
|
|
|
|
|
|
|
|
28/02/2022 14:49 |
יפמש |
46 |
אמאלההההה זה ממש מזכיר לי את כל הדברים שעשו לי
מזדהה איתך לגמריי יש את האנשים האלה שיש בהם רק רוע כל הכבוד על האומץ לספר ואני בטוחה שעם כזה סיפור תהיי כתב אורח מעריכה את האומץ שלך אלופההה |
|
|
|
|
|
19/12/2021 16:27 |
11צמננ |
45
|
איזה סיפוּווווור.....
דבר אחד חשבתי כל הסיפור-
איך זה התחיל....
אני אוהבת לקחת דברים וללכת איתם עד הסוף אז הנה:
זה התחיל מזה שהגבת לטליה.
ולפני זה מי שהתחילה היתה טליה בעצמה.
נגמר המקום...
ממשיכה אחר כך |
|
|
|
|
|
21/11/2021 16:38 |
אסתיM |
44
|
וואו! זה כל כך כל כך מרגש
את ליטרלי סמל ודוגמא חיה. לנו ב"ה אין חרמים בכיתה, אבל יש דברים דומים.. נגיד יש לנו גם קבוצה כיתתית (אני גם דתיה בבית ספר דתי רק בנות) אז בקבוצה הכיתתית יש בנות שלפעמים יש בנות ששולחות דברים פחות מתאימים, תבינו, אנחנו בית ספר חב"ד אז זה יותר גרוע כי אפשר לומר שלחב"ד זה ממש ממש לא מתאים.
גם אני תמיד מנסה להגן על החלשות שיש קצת קטטות וסיבוכים
בקיצור.. הבאת פה מסר כל כך חשוב וגדול!! את כזו אלופה! מעריכה מאוד מאוד מאוד |
|
|
|
|
|
10/11/2021 17:16 |
ניקי9386 |
43
|
|
וואו. איזה מרגש!❤ |
|
|
|
|
|
18/10/2021 21:42 |
נוימוש1 |
42
|
מרגש בטירוף ❤️
באמת מי שלא קרא עד הסוף חובה לקרוא . |
|
|
|
|
|
07/10/2021 19:56 |
מקסיקו98 |
41 |
מהמם❤
סיפור מרגש❤ |
|
|
|
|
|
07/10/2021 13:31 |
נויוש690 |
40 |
המשך:
וכמובן שמקרים כאלה צריך לשתף
גם אם זה קשה אח"כ תרגישו הקלה גדולה
אומנם אין לי ניסיון בזה ב"ה אבל אני עדיין מבינה
בזה דבר או שניים
וגם אצלי בכיתה לצערי קורים דברים כאלה של העלבות
ילדים וכ"ו ואני תמיד משתדל להגן, גם אם זאת לא החברה הכי
טובה שלי וגם אם זאת הילדה שאני הכי שונאת אני בכל זאת עושה את זה
כי זה נורא חשוב לצאת נגד הילדים האלה ולהראות להם שזה לא בסדר
להעליב ילדים סתם בלי סיבה.
אני מרגישה שחפרתי אז אני יפסיק עכשיו למרות שיש לי עוד הרבה להוסיף
אני חולה עלייך❤ |
|
|
|
|
|
05/10/2021 14:59 |
צחיאביצחי2 |
39 |
|
וואו תקשיבי זה מרגש בטירוף כל הכבוד על השיתוף את לגמרי סמל ודוגמא לכל הילדים גם שעוברים חרמים וגם לילדים שעושים חרמים. ממליצה לכולם לקרא את הסיפור המרגש הזה (למרות שזה ארוך) ואם את רואה את זה נגה תאמיני לי שמקרים כאלה מראים לך מי חברה שלך באמת ומי סתם מתחנפת אלייך. מעריכה המון המון המון על השיתוף. ואני לגמרי מסכימה איתך שלא להשאר במקום שאת מרגישה לא בנוח!! |
|
|
|
|
|
04/10/2021 22:37 |
מיקמק7723 |
38
|
ב"ה זה כבר עבר.
הבנות הפסיקו להציק לי.
הכל התחיל להיות יותר טוב שסיפרתי את זה למורה שלי.
ואז ביום שישי היא (אותה הילדה) התקשרה והתנצלה.
אני ממש שמחה שסיפרתי למורה:)
בקרוב אעשה על זה כתב אורח :) |
|
|
|
|
|
03/10/2021 18:37 |
מלכי965 |
37
|
איזה סיפור מהמם❤
ומרגש❤
זה הסיפור הראשון שליטרלי קראתי מהתחלה עד הסוף, כאן בקהילה.
יאללה כתב אורח את זוכהה |
|
|
|
|
|
01/10/2021 23:29 |
טאוטאו37 |
36 |
אתם רוצים שאני יתפרק ואוו מרגששש את כל כך בוגרת זה לא נעים מקווה שעכשיו את יותר בטוב❤❤❤❤❤❤
כל הכבוד לך את דוגמה לכולם מושלמת❤❤❤❤❤
גם לי אין אינסטגרם ויש לי סנפצט במקום אז מה זה לא אומר על אף אחד שהוא בחות שווה |
|
|
|
|
|
01/10/2021 08:40 |
הראל797 |
35
|
ואוו איזה סיפור מרגש❤
מסר ממש יפה!
מגיע לך כ'כ כתב אורח :)
ואני חושבת שתמיד צריך לשתף , גם את המורה , גם את ההורים וכמובןן אפשר גם חברים במיקמק :)
כי לפעמים זה יותר קל כשאת לא מכירה את הבןאדם אבל אפשר להתייעץ איתו :)
כל הכבוד על השיתוף❤❤❤
ובאמת את ממש חזקה❤ |
|
|
|
|
|
30/09/2021 17:06 |
יסמין702 |
34
|
|
וואו מרגש |
|
|
|
|
|
30/09/2021 16:10 |
מיקמק7723 |
33
|
ואוו.
תקשיבי יש לי דמעות בעיינים...
את כלכך ריגשת!!
אני זוכרת שבכיתה א' עשו עלי חרם..
עכשיו אני מתמודדת עם מצב לא כלכך פשוט...
יש איזה בכיתה שלי 2 בנות שממש אבל ממש מציקות לי...
כמו שאמרת זה לא יעבור להן בשקט.
בסוף הם יפחדו ממני..
אני מקווה שיהיה לך כתב אורח הבא!!:)
בהצלחה!❤❤❤ |
|
|
|
|
|
30/09/2021 14:50 |
לירנוי123 |
32 |
סיפור כל כך מרגש!!
אני חושבת שלא לכל אחד היה את האומץ לספר את זה!!
כל מי שיקרא את ההודעה שלי בבקשה שיעקוב אחריה כי זה מסר לחיים ובכלל!!
כל הכבוד על השיתוף.
|
|
|
|
|
|
30/09/2021 13:58 |
בייגלה4536 |
31 |
המשך:
וזה לא הכי כייף זה ממש עצוב
ואני ממש שמחה שזה עבר...
ונכון שכתבת "היא פתחה בגללי" אז תדעי שאני יעשה הכול בשבילך לא משנה מה.❤️
ועל זה שרשמת תודה על התמיכה אז בשבילך הכול
תדעי שאני תמיד יהיה בשבילך בטוב וברע וזהו אני כל כך אוהבת אותך וחולה עלייךךךךךך ❤️❤️❤️
וזהו שרופה עלייךךךך❤️❤️❤️ |
|
|
|
|
|
30/09/2021 13:52 |
בייגלה4536 |
30 |
היי, אני שירן אני חברה של נגה...
קודם כל אני רוצה להגיד לך כל הכבוד חיים ששיתפת לא לכולם יש אומץ לשתף, אני ידעתי מהסיפור ובאמת שזה ממש קשה לעבור את זה גם אני עברתי לא חרם אבל משהו בסגנון בכ |
|
|
|
|
|
30/09/2021 12:37 |
אנהשיר444 |
29 |
יאוו כל הכבוד לך:)
אני גם עברתי חרם
בהצלחה וכל הכבוד על השיתוף:) |
|
|
|
|
|
29/09/2021 19:18 |
ריביולי58 |
28
|
כל הכבוד על המאמץ של הכתיבה(:
תיכף קוראת!
בהצלחוחההההה |
|
|
|
|
|
29/09/2021 17:03 |
rotmi7 |
27
|
מרגש ברמותתתת!!!!!!!!!
אמנם אני לא מבינה אותך, כי לא היה לנו חרמים בכיתה, ומקווה שלכם לא יהיו עוד |
|
|
|
|
|
29/09/2021 15:54 |
טורי116 |
26
|
איזה סיפור מרגשששש!
אני עוד שניה בכיתייי
אני לא בוכה הרבה!
אנלא מכירה אותך מאחורי המסך אבל אני מכירה אותך טיפה מהקהילה
ואני לא מבינה למה עשו לך את זהה
את כזאת מושלמת שלא ירצו לעשות לך את זה
כל הכבוד על האומץ לספר!
זה כתב אורח על מאהההההה! |
|
|
|
|
|
29/09/2021 13:24 |
לילים88 |
25 |
|
מרגש! |
|
|
|
|
|
29/09/2021 13:04 |
סמליתוש |
24 |
מה קראתי עכשיו??
נגה, אני חיבת להגיד שאת ילדה מאוד חזקה ועם ביטחון!
ממש ריגשת., איך שהתמודדת מול הדבר הזה, זה ממש לא קל...
ואני ממש שמחה שאת אחרי זה, את ממש מקור להשראה ולחיקוי
ממש מחזק!❤ |
|
|
|
|
|
29/09/2021 12:50 |
נימיק88 |
23
|
וואו איזה סיפוררר מרגששש
ממש מקווה שתזכייי!!! |
|
|
|
|
|
29/09/2021 12:37 |
777מיקלוש |
22 |
|
קודם כל מקווה שתהיי כתבת אורחת, דבר שני ממש כל הכבוד לך שהתחילו לשלוח דברים לא יפים יצאת, כל הכבוד שהיה לך האומץ, וכל ההתנהלות שלך מצוינת, ואני שמח שבסופו של דבר זה הסתדר, התנהגת הכי טוב והכי בסדר שיש. |
|
|
|
|
|
29/09/2021 12:05 |
מתנה149 |
21 |
|
חובההההה לכתב אורחחחח :) |
|
|
|
|
|
29/09/2021 12:03 |
הארי1297 |
20 |
|
את מהממת,חזקה, ואת אחת המושלמת ששמעתי. |
|
|
|
|
|
29/09/2021 11:14 |
ליאון2470 |
19 |
ואוו זה הסיפור הכי (אני רצינית) מרגש ומשמח אבל בהתחלה ממש עצב שבאלי לבכות.
ונגה ממש אוהבת אותך את משקיעה ביצירות שלך ואוו ממש אוהבת אותך
לא יודעת איך להסביר.
השמח אם תצצי ביצירות שלי.♥️♥️♥️❤❤❤❤ |
|
|
|
|
|
29/09/2021 11:02 |
ורד11002 |
18 |
ואוו סיפור מרגש מאוד ❤❤❤
אני לא מאמינה שזה קרה לך אם זה היה קורה לי לא הייתי יודעת מה לעשות עם עצמי :(
בטוח כתב אורח ❤❤❤ |
|
|
|
|
|
29/09/2021 10:52 |
שקד78984 |
17
|
ואואווו....
סיפור פשוט מהמם!!!!
בטוח כתב אורח:) |
|
|
|
|
|
29/09/2021 10:48 |
נעהקירל88 |
16
|
אגב, שירן בסיפור זאת בייגלה4536❤️
היא לפעמים מגיבה לי בקהילה אבל בקושי נכנסת למיקמק, זה פחות מעניין אותה ואת חברות שליXD
היא פתחה את המשתמש רק בגללי ומאז היא מגיבה לי לפעמים בקהילהXD
תודה על התמיכה שירני |
|
|
|
|
|
29/09/2021 10:39 |
אמלי45639 |
15
|
וואו
קודם כל, כתבת את זה בצורה מעולה וממש הצלחת להביע את מה שרצית להעביר, אני יכולה להגיד לך בוודאות שאת תהיי הכתבת אורחת הבאה.
דבר שני, כל הכבוד על איך שהתמודדת עם המצב, עשית את הדבר הנכון.
גם אני עברתי חרם, ביסודי בכיתות א' - ג' זה היה קשה יותר, אבל הבנתי שאני לא רוצה ולא צריכה להיות "מקובלת" וסיווגתי את עצמי בתור "החנונית של הכיתה" וטוב לי עם התואר הזה. עדיין עושים עליי חרם, אבל כבר מזמן יצאתי מהקבוצות הכיתתיות וטוב לי עם עצמי, לא באמת אכפת לי מה אומרים עליי מאחורי הגב. |
|
|
|
|
|
29/09/2021 10:18 |
ריילה6 |
14
|
ואו מרגש כל כךךך
הלאווי כתב אורח!
ואיל קוראים לבית ספר שלך? |
|
|
|
|
|
29/09/2021 10:16 |
הילהחנה100 |
13 |
די אני קוראת את זה ואני עם דמעות בעיניים... זה פשוט כל כך יפה, ועוד שזה קרה לך באמיתי אז בכלל...
אמאלה לא חיכיתי לסיפור הזה סתם ❤-❤ |
|
|
|
|
|
29/09/2021 10:06 |
onamla11 |
12
|
וואו אין לי מה להגיד...
זה כל כך עצוב הסיפור :(
מזל שאמא שלך בסוף שאלה אותך מה קרה כי אחרת לא היינו יודעים מה ימשיך...
חוץ מזה, סיפור מהמם!!
מאחל לאף אחד שלא יעבור דבר כזה!!!
נ.ב. את יכולה לנסות לשלוח את זה לילדים מספרים על עצמם (מכירה?) |
|
|
|
|
|
29/09/2021 09:47 |
sh12344 |
11
|
עכשיו אחרי שאני ראיתי הכל יש בעיני דמעות...
זה לא קל איך ששיתפת , כשאני הייתי קטנה חשבתי שכל הכיתה חברות שלי אבל חודש אחרי חודש שנה אחרי שנה הבנתי מי הן באמת .
אני בטוחה שהן מלכלכות אלי בלי סוף מאחורי גבי....
אפילו בשיעורי ספורט עשינו תופסת זוגות שצריך לתפוס יד ביד ואז כשיש ארבע אנשים מתפרקים לשני אנשים...
תפסתי ילדה אחת ואז היא אמרה לי " אפשר להחזיק לה את היד ולא לך?" באותו רגע פשוט נפגעתי...
איזה מזל שזו שנה אחרונה איתן ....
נקווה שלאף אחד זה לא יקרה |
|
|
|
|
|
29/09/2021 09:37 |
מורנוש1001 |
10
|
ואווו קראתי הכל , בכיתי..זה החזיר אותי בערך 4 שנים אחורה, הזכרת לי את מה שעברתי בתחילת דרכי ביוטיוב, חרם וירטואלי(זה לא פחות כואב מחרם אמיתי)
העלתי את סיפורי גם לקהילה.
אני כל כך שמחה שזה מאחוריך, לא כל לעבור דברים מסוג זה!
אני תמיד כותבת גם בקהילה, לא לשתק אם צריך אז לצעוק!!
לשתף תמיד את ההורים, מורים, חברים ועוד..
# לא לחרם!
ו..#כתב אורח הבא!!
בהצלחה:) |
|
|
|
|
|
29/09/2021 09:20 |
שירהמספר6 |
9 |
וואו איזה סיפור עם מסר!
הוא כתוב ממש יפה, ממש התחברתי אליו
בהצלחה בכתב אורח!! |
|
|
|
|
|
29/09/2021 09:14 |
קים13412 |
8
|
|
ואוו את פשוט מהממת גם לי קרה משהו דומה והסיפור הזה ממש יכול לעזור לילדים שקוראים להם דברים דומים את מושלמת קראתי הכוללל את מוכשרת מושלמת ומהממת הקהילה שלך ממש טובה אני חושבת שזה מסר חשוב כי לא הרבה ילדים משתפים את אמא שלהם ואת המורה כי עם חושבים שזה יפגעה להם במעמד החברתי ואת פשוט מוכשרת |
|
|
|
|
|
29/09/2021 09:05 |
קסםשלנסיכה |
7
|
חלק 2:
קשה להאמין שכבר אז ילדים מתנהגים דוחה.
אבל למרות הכל שיתפתי את ההורים.
הילדה שהתחילה את החרם תמיד קראה לי תמיד מכוערת (חוץ מהדברים האחרים שעשתה שאני לא אפרט) כי לה לא היה ביטחון עצמי ולי כן, אז מה שהיא עשתה זה פשוט הורידה גם לי את הביטחון.
בקיצור כל הסיפור עבר אחרי שנה (בזכות ההורים שלי שכל הזמן התערבו ולאט לאט המצב השתפר)
נגה בהצלחה בכתב אורח! |
|
|
|
|
|
29/09/2021 09:05 |
קסםשלנסיכה |
6
|
חלק 1:
ואוו
זהו את כתבת אורחת אחריי
כאילו שקראתי את הסיפור של ירדה לי אבן מהלב - פשוט ככה!
כאילו הרגשתי שסיפרת את הסיפור שלי- כל אחד יכול להזדהות איתך בסיפור במובן אחר, ובגלל שהוא בא ממקום אמיתי זה כל כך מרגש!
יצא לי להכיר בנות כמו רעות וטליה ואין מה לעשות תמיד יהיו כאלה.. אבל בסיפור דיברת עם אמא שלך וזה מה שפתר הכל.
הרבה ילדים עוברים חרם ולא משתפים את ההורים.
בכיתה ב' באמת עברתי משהו חברתי לא נעים במשך שנה. (לא אוהבת לקרוא לזה חרם כי זה היה בעיקר הבנות) הייתי כל-כך קטנה |
|
|
|
|
|
29/09/2021 08:41 |
אנההמלכה55 |
5
|
|
ריגשת ❤️♥️ |
|
|
|
|
|
29/09/2021 08:26 |
7אבולי |
4
|
|
וואי זה מהמם!! זה מרגש(: גם אני כתבתי סיפור וידעתי שהוא לא יבחר לכתב אורח, וכך היה...אני לא נבחרת לדברים...אבל אני גאה באחרים שנבחרים לזה. ואני בטוחה שיבחרו בך! כל הכבוד על המחשבה! אז הבנתי שזה סיפור שמבוסס על סיפור אמיתי מהחיים שלך נכון? מאוד יפה(: |
|
|
|
|
|
29/09/2021 08:14 |
מעלות123 |
3
|
|
מושלם! |
|
|
|
|
|
29/09/2021 08:00 |
151אדריאן |
2 |
|
אעעע מושלם! מממש יפה |
|
|
|
|
|
29/09/2021 07:47 |
ראשן444 |
1 |
|
וואו איזה מרגש מאחל לאף אחד שלא יעבור דבר כזה בהצלחה |
|
|
|
|
|
|
|
